הסטיילוס, העט שאיתו מציירים על מסכים נכנס לשימוש כבר אי שם בשנות ה-50. סטיב גו'בס ניסה להרוג אותו עם השקת האייפון בטענה הכה פשוטה "אלוהים נתן לנו עשרה סטיילוסים - האצבעות שלנו" ואילו סמסונג מנסה להשמיש אותו ולהפוך אותו למגניב בגלקסי נוט 10 ובגירסת הפלוס, שאותה בדקתי.
מהדורה הקודמת של הסמארטפון העצום, הנוט 9, הסטיילוס שימש כשלט - לחיצה עליו הפעילה את המצלמה, או העבירה שקפים במצגת. בנוט 10+ (והגירסה בלי הפלוס) אפשר לשלב את הלחיצה עם מחוות באוויר - כלומר אם מניפים אותו כמו שרביט לכיוונים שונים, בשביל להחליף בין המצלמות השונות, לשלוט בנגני וידאו כמו נטפליקס (לעבור בין פרקים ולהגביר\להנמיך) ועוד אפליקציות.
בניגוד לנפופי הידיים מול LG G8s, בסמסונג זה גם עובד, בעיקר כי היד שמחזיקה את הסטיילוס לא חייבת להיות בדיוק מול המצלמה. זה עדיין דורש אימונים וקודורדינציה, אבל זה סביל. לא הצלחתי לחשוב מתי ממש אצטרך להגביר את הטלפון מרחוק. אבל במצלמה זה אמור להיות נוח אם מחזיקים אותה לסלפי ביד הלא דומיננטית, ובגלל המסך הגדול קשה להגיע בעזרת הבהן לכל הכפתורים. גם אז צריך לעשות תנועות מוזרות, אבל זה עשוי להיות שימושי.
החלק הבאמת שימושי של הסטיילוס הוא למי הציור AR, כלי שמאפשר להוסיף איורים לפרצופים כמו כובע, קרניים, משקפיים וכל מיני תוספים, שיצמדו לפנים ויזוזו במרחב כשהפרצוף זז. במקרה הזה פשוט טוב מראה עיניים - ואפשר לראות כאן את ההדגמה שעשיתי עם ינון בן שושן התמים שחשב שסתם בדקתי את המצלמה. הגימיק שימושי לסטורי, אבל יש סיכוי שהוא לא יישאר יחודי לנוט, ויגיע גם למכשירים אחרים. עדיין לא השתכנעתי שצריך מכשיר עם סטיילוס, אך לראשונה הוא באמת שמיש מעבר לכתיבת פתקים בכתב יד.
המסגרת של נוט 10 פלוס די דקיקה ואסתטית יתור מזו של אייפון XS Max, של וואן פלוס 7, של וואווי מייט 20, ושל מכשירי דגל אחרים, ויש חור קטן למצלמת הסלפי במסך העצום של 6.8 אינץ'. זו בעיני פשרה טובה יותר ממגרעות לא אסתטיות, ובטח מכל מיני מצלמות קופצות שמופיעות במכשירים אחרים. הצבעים של המסך חדים, הרזולוציה 3040X1440 היא די מה שצריך, ואפשר לצפות בו גם באור השמש, אבל הוא לא יוצא דופן או טוב במיוחד יותר מאשר מכשירים עדכניים אחרים ברמת המחיר שלו.
רוחבו 77.2 מ"מ והוא בעובי של 7.9 מ"מ (צר יותר אך עבה יותר מאייפון XS Max). נוח להחזיק אותו ביד לבעלי אצבעות גדולות ויש לו שלושה כפתורים בלבד. אז מצד אחד, העיפו את הכפתור הכה-מיותר-בטח-בישראל שמפעיל את הסייען ביקסבי. מצד שני, כפתור ההדלקה\כיבוי עבר לצד שמאל מתחת לכפתורי עצמת השמע. זו עבירת שימושיות להחליף מקום, כי האגודל כבר התרגל למיקום מהנוט 9 (וממכשירים רבים אחרים).
עבירת שימושיות נוספת, שהיא כבר ברמה של עוון בואכה פשע - כפתור הביקסבי שנעלם במערכה הראשונה? הוא לא באמת נעלם - לחיצה ארוכה על כפתור הכיבוי מפעילה אותו. אז איך מכבים? לוחצים על כיבוי ובו זמנית על המנמכת עצמת השמע. רגע - איך מצלמים מסך? אותה פעולה, רק קצרה יותר. בקיצור, כמו בחיקוי מפעם של ורדה רזיאל ז'קונט - ס-מ-טוחה, והרבה לחיצות מבולבלות. החדושת הטובות - אפשר לבטל את כפתור הביקסבי ולהפוך אותו פשוט לכיבוי - צריך פשוט לדעת שצריך לעשות את זה, והנה אני מבשר לכם. הגדרות-לחצן צדי. אם קניתם נוט 10 תודו לו אחר כך. והפתיחה של מכשיר נעול היא באמצעות טביעת אבצע או זיהוי פנים שעובדים די מהר, האחרון גם באזורים יחסית חשוכים. וכמובן אפשר סיסמה או תבנית, כמו בכל אנדרואיד.
לגלקסי נוט 10 פלוס יש שלישיית מצלמות די זהה לגלקסי S10 פלוס (למעט הבדל זעיר וזניח), אבל הסמארטפון עצמו טיפה יותר מהיר. התמונות יוצאות חדות ועם צבעים עשירים אך די נאמנים למציאות, יש כמובן שלל אפקטים כמו מיקוד חי, הילוך סופר איטי בוידאו, מצב ייחודי למזון ועוד - כולם מוציאים תוצאות טובות, אבל לא מרשים יותר, נניח מ-P30 פרו של וואווי.
הביצועים טובים, הסוללה טובה אבל עדיין לא תשרוד שני ימים (הגיעה לשעות הערב עם 37 אחוז), והמכשיר הוא האנדרואיד הכי טוב שיש כרגע, פשוט מתוקף היותו האנדרואיד האחרון שיצא, ועם מפרט די גבוה, זכרון פנימי של 12 גיגה, ואחסון של 256-512 גיגה (ואפשרות להרחיב עד לטרה). המחיר הרשמי של צמד הנוט 10 - הרגיל והפלוס הוא 3,700 ו-4,200 שקלים, אבל אפשר למצוא אותם בחלק מהרשתות גם ב-3,000 ו-3,500, שאלה מחירים כבר די משתלמים למכשיר בקטגוריה הזאת.
מי שבאמת צריך מכשיר לעבודה רציפה, ומחבב את סמסונג, ובאמת (אבל באמת) זקוק לסטיילוס - לא יתאכזב (למעט עניין הכפתורים שיציק קצת). לכל השאר - יש שלל פתרונות אחרים במחירים הרבה יותר נמוכים וכמובן שיש זוג או שלישיית אייפונים בדרך.