אומרים שהמילניילאז הוא דור שנולד עם מכשיר סלולרי ביד, וזה אולי נכון אבל לא מדויק, כי התלות ההולכת וגוברת שלנו בסמארטפון היא כאין וכאפס לעומת התלות בסוללה. טלפון בלי בטריה זה כמו טלוויזיה שמשדרת רק את ערוץ כאן בתקופת פוסט מונדיאל – פאקינג אין מה לעשות עם זה. איך זה שאין דרך אחרת? יש.

למי יש מטען לאייפון?

טעינה "אלחוטית" קיימת בשוק כבר כעשר שנים, אבל היא לא באמת אלחוטית. עדיין יש חוט שמחבר מטען לשקע בקיר וצריך להניח עליו (או מספיק קרוב אליו) את הטלפון. הסיבה היא ריבים ואגו. בעשור האחרון פותחו לא מעט סטנדרטים וטכנולוגיות שונות שעובדות בצורה אחרת, כך שחברות לא רצו להתחייב על תקן שלא יתאים למטענים שונים.

מכירים את "למי יש מטען לאייפון"? למה צריך את המילה אייפון בסוף? זה מטען, לוקח חשמל מהקיר ושם אותו בטלפון. הריבים האלה (למי יש טכנולוגיה טובה יותר) רלוונטים גם לטעינה אלחוטית ששם אין צורה שונה של תקע. זו גם הסיבה שמשרדים, מלונות או בתי קפה לא מיהרו לרשת את בתי העסק שלהם במטענים אלחוטיים עד כה, מתוך חשש מבוסס שרבים לא באמת יוכלו להשתמש בהם.

הטכנולוגיה הזו התייצבה מאחורי תקן שנקרא צ'י (Qi), שבואו נראה אם נצליח להסביר אותו בצורה הכי פשטנית ולא טכנולוגית שיש: היא לוקחת זרם חשמלי וממירה אותו לשדה אלקטרומגנטי. המטען שמחובר לחשמל עושה את פעולת ההמרה, ומשדר את השדה למכשיר הנייד שקולט ומתרגם אותו חזרה לחשמל שמטעין את הסוללה. זהו. חשוב רק להדגיש שמבחינה טכנית המכשירים לא חייבים לגעת אחד בשני, והשדה הזה יכול לעבוד בעיקרון ממרחק של עד 4 סנטימטרים, אבל כדי שעוצמת הטעינה תהיה אפקטיבית ביותר נוצרו משטחי הטענה שעליהם מניחים את הסמארטפון וצופים באחוזי הסוללה עולים.

אחד המכשירים הפופולריים הראשונים שהתחייב לתקן צ'י היה הסמסונג גלקסי S6 שהושק לפני שלוש שנים, ומאז נפרץ הסכר ואפשר למצוא מטענים אלחוטיים ועמדות טעינה אלחוטיות שמשולבות בבתי קפה כמו סטארבקס, בשולחנות ומנורות של איקאה, ברכבים כמו פורד, טויטה והונדה, ובשלל שדות תעופה ברחבי העולם ואפילו בנתב"ג. כשאפל תשיק סוף סוף את ה-AirPower שלה, משטח שהוכרז לפני שנה ויהיה מסוגל לטעון עד 3 ניידים בבת אחת, השוק הזה יגיע כבר לנקודת רוויה וטעינה אלחוטית בתקן צ'י תהפוך לברירת מחדל, אפילו בלפטופים (Latitude 7285 של דל הוא אחת הסנוניות הראשונות בתחום).

בשלב הזה כולם יפנו להביט קדימה ולשאול מה הלאה, והתשובה היא טעינה אלחוטית אמיתית - נכנסים לחדר והמכשיר מתחיל לטעון את עצמו בחשמל שעובר אליו דרך האוויר. קסם? יותר כמו פיזיקה, למרות שבואו נודה שרובנו לא מדענים ולא באמת מבינים איך הדברים האלה עובדים. אישית, חשמל עדיין נראה לי כמו זרם כישופי שבוקע מהאצבעות של ווילו רוזנברג.

רדיו חזק

יש לא מעט חברות וסטארטאפים שמשתעשעים בטכנולוגיות כאלו בהצלחה כזו או אחרת, וזה בפירוש אפשרי להטעין את הסמארטפון רק על ידי כניסה לחדר שיש בו משדרים אלחוטיים. שני האתגרים האמיתיים שעדיין לא פוצחו כמו שצריך הם המרחק והעוצמה: מה טווח הקליטה של הטכנולוגיה הזו, ובאיזו מהירות היא יכולה להטעין את המכשירים. כבר בתקן צ'י אפשר להטעין סמארטפונים בלי להניח אותם על כלום, אבל מרחק של סנטימטרים בודדים הוא בדיחה, אנחנו רוצים את החירות לנוע בחופשיות ולא לחכות שעה באותו מקום בשביל אחוז אחד של סוללה. יש אתגר נוסף: יכול להיות נחמד לא למות או לחטוף קרינה בשביל לקבל עוד 10 דקות של גלילה חסרת תועלת בפייסבוק.

שלב הגישושים וטבילות האצבע כבר מאחורינו, ולמעשה אנחנו נמצאים במקצים האחרונים של מירוץ ההתחמשות, שככל הנראה יקבע בסופו של דבר איזו טכנולוגיה תשלוט בשוק. חברות כמו סמסונג ואפל אמנם הוציאו פטנטים משל עצמן, אבל סביר להניח שברגע שהמוצר המסחרי הראשון יצליח לעשות רעש מספיק חזק, כולם יתיישרו לפיו. כרגע, לפחות, יש שתי מתחרות בשלות שמסוגלות להציע טעינה אלחוטית אמיתית.

הראשונה והמדוברת יותר היא חברת WattUp, שעשתה כותרות בסוף השנה שעברה לאחר שטכנולוגיית ה-Wireless Charging 2.0 שלה הייתה הראשונה שקיבלה אישור רשמי מהרגולטור בארה"ב. בפועל, היא כרגע מסוגלת להציע טעינה אלחוטית של מכשירים ממרחק של פחות ממטר. שזה נחמד, כמובן, אבל לא מגרד את קצה הפוטנציאל של היכולת הזו, ולכן אתם עדיין לא שומעים עליה יותר מדי. במהלך 2019, לעומת זאת, מבטיחה החברה שהמשדרים שלה יוכלו להתמודד עם טעינה ממרחק של כ-4.5 מטרים, ובעתיד הרחוק עד פי עשר מזה. כלומר תקפצו למכולת מהבית והטלפון שלכם עדיין ייטען בשביל שתוכלו להתקשר ולשאול איזה חלב לקנות.

איך זה עובד? משדרים שפזורים בחדר - בין אם בתוך רמקולים, במסגרת של הטלוויזיה, בדלת של המקרר, בדונגלים קטנים שמתחברים ל-USB או בשילוב עם ראוטר אלחוטי - מסוגלים לקחת מתח חשמלי ולהמיר אותו לגלי רדיו (RF) בתדר של 900MHz. מקלטים שנמצאים בתוך המכשירים הניידים יכולים לקלות את האותות הללו ולהמיר אותם חזרה למתח חשמלי בעוצמה של 10 וואט שטוען סוללות שזקוקות להטענה. פיצ'ר נוסף שמציעה החברה הוא יכולת להתמודד עם סדר עדיפויות באמצעות אפליקציה מובנית: טענתם את הסמארטפון במהלך כל הלילה ועכשיו יצאתם מהבית? הגיע הזמן שהחשמל יעבור ללפטופ שלכם, או לאוזניות האלחוטיות. חזרתם בערב עם סוללה כמעט ריקה? כדאי לטפל בזה קודם כל. סמארטפונים, אגב, הם רק חלק קטן מנתח השוק של החברה הזו – כי אם יהיה אפשר לטעון כל דבר דרך האוויר, למה לעצור בסוללות קטנות? מה עם מחשבים ניידים? רמקולים? רחפנים? מכשירי שמיעה? ומה עם דברים יותר גדולים כמו מזגנים ניידים או מכוניות חשמליות?

הטכנולוגיה השנייה נקראת Cota והיא שייכת לחברת Ossia, אשר בתערוכת CES האחרונה הציגה סוללת AA נטענת שלעולם לא מתרוקנת, שוב הודות לגלי RF שמומרים הלוך וחזור למתח חשמלי באמצעות דיאלוג מתמיד בין מקלט למשדר ממרחק של כ-10 מטרים בתדר של 2.4GHz. המקלט יכול להיות מוטמע בסמארטפונים, טאבלטים, מוצרי מחשוב לביש או כל מוצר שדורש סוללה כדי לפעול. החברה טוענת כי אם עצם או אדם יעמוד בדרכם של הגלים, הם מסוגלים למצוא נתיב אלטרנטיבי כדי להגיע למשדר ולמעשה, הם מעדיפים להשתמש בחפצים דוממים ובקירות כדי ליצור את השיחות הללו. אוסיה מתמקדת כרגע בעיקר במוצרי בית חכם, כמו למשל גלאי עשן או שלטים, ואפילו מסוגלת להציע ענן שמחבר יחד את כל המכשירים המקושרים למשדר, שיכול לצורך העניין גם להיות מוטמע באריח בתקרה או אפילו בראוטר האלחוטי הקיים. המתח החשמלי המסופק עדיין לא גדול מספיק בשביל סוללה של מחשבים ניידים, וגם סמארטפונים האמת עדיין מתקשים להיטען במהירות מספקת (המתח שיוצא אמנם נמדד ב-20 וואט, אבל במרחק של מטר הוא כבר יורד ל-6 וואט בלבד, ובמרחק של שני מטר כבר מדובר על וואטים בודדים), אבל בחברה מאמינים שזה רק עניין של זמן עד שהם יצליחו להגדיל את הטווח. למרות שעדיין לא קיבלה אישור רשמי של ה-FCC, החברה מתכננת להתחיל בקרוב ("עד סוף השנה") לשווק קייסים עם סוללות אלחוטיות עבור טלפונים ניידים, ובהמשך גם להטמיע מקלטים בתוך המכשירים עצמם.

קרובים לצלחת

בינתיים אפשר לראות מספר לא מבוטל של חברות שמציעות פתרונות טעינה אלחוטיים אמיתיים באמצעות משדר עם רדיוס מוגבל יחסית. חברת Pi למשל, שמורכבת ממספר מדענים ב-MIT, הציגה לפני כמה חודשים את מה שאמור להיות המטען האלחוטי האמיתי הראשון שמוכן להפצה מסחרית. מדובר על קונוס שחור או לבן קטן וחביב שיכול להטעין עד 4 מכשירים (כולל טאבלטים, אגב) שמקובצים סביבו בטכנולוגיה שמבוססת על עיקרון המוליכות המגנטית של צ'י. הקאץ' הוא כמובן הטווח - הם יכולים להיות רחוקים ממנו עד כ-30 סנטימטרים, כאשר עוצמת הטעינה יורדת בהתאם למרחק, קצת כמו אינטרנט אלחוטי. כשהמכשירים צמודים לקונוס, המתח יכול להגיע ל-10 וואט, שזה נאה בהחלט. המוצר עצמו אמור לעלות פחות מ-200 דולר והוא עדיין לא יצא לשוק, למרות הבטחות החברה שזה יקרה "במהלך 2018".

עוד חברה שאמורה לשלוח את המוצר שלה לצרכנים בימים אלה, לפחות לפי קמפיין המימון שלה, היא MotherBox. גם במקרה שלה המוצר דומה לטכנולוגיית צ'י מורחבת (אנטנה מתוחכמת שמסוגלת למקד את השדה האלקטרומגנטי ולשלוח אותו ישירות לסמארטפון, לא חשוב), אבל יש לו יתרון וחיסרון. החיסרון הוא שצריך לחבר לסמארטפון סוג של מקלט נייד חיצוני, בדמות דיקט שמתחבר לשקע הטעינה שהוא דק מספיק כדי לנוח בתוך הקייס. כך למעשה החברה לא מסתמכת על היצרניות שישלבו את הטכנולוגיה שלה במכשירים, ומסוגלת להתאים אותה לכל מכשיר קיים בשוק. זה אמנם סוג של מעקף לא אידאלי או טבעי, אבל התוצאות עשויות להיות שוות את זה: החברה טוענת כי ה- MotherBoxיכול להטעין מכשירים במתח של 10 וואט ממרחק של 15 סנטימטרים ועד למתח של 2 וואט ממרחק של 50 סנימטרים וזה לא הכל יש גם גירסת מיני ניידת של המטען, ה- MotherBox, שאפשר לקחת לכל מקום וגם היא מסוגלת להטעין את הנייד באופן אלחוטי ממרחק של 25 סנטימטרים. מה שאומר שאפשר פשוט לזרוק אותה בתיק ולשכוח מהתלות בסוללה במשך כל היום. המחירים הם 99 דולר לגירסה הנייחת ו-89 דולר לגירסה הניידת, והחברה טוענת כי היא בתהליכים סופיים של קבלת אישור מה-FCC ואז תוכל להתחיל להדביק בולים.

יש את זה גם בכחול-לבן: חברת Wi-Charge מרחובות, שזכתה בפרס החדשות בתערוכת CES האחרונה, טוענת שכל מה שצריך בחדר זו מנורה ששולחת קרניים אינפרה אדומות אשר מסוגלות להיות מומרות למתח חשמלי שיסופק למכשירי הסלולר. גם כאן צריך להכניס את הסמארטפון לסוג של קייס מיוחד, או לחבר אליו דונגל בו משולב מקלט קטן שנראה כמו משטח סולארי של מחשבון ישן, וכל עוד שום דבר לא מפריד בינו לבין המנורה הוא ייטען גם אם זזים איתו בחדר. מנורה אחת כזו יכולה להטעין כמה מכשירים במקביל (לא באופן מהיר) ממרחק של בין 5 ל-10 מטרים, אם כי במתח חשמלי ממוצע של כ-5 וואט בלבד. אלא שהמנורות השונות של החברה לא מיועדות לקהל הצרכנים בשלב הזה אלא בעיקר ליצרניות וחברות שיהיו מעוניינות לשלב את הטכנולוגיה במוצרים שלהן, טכנולוגיה שקיבלה אגב את אישור מנהל התרופות האמריקאי כך שקרינה היא לא אישיו. תוכנית הבטא עבור יצרניות מתנהלת בימים אלה, מתוך שאיפה שמוצרים ראשונים יוצעו למכירה במהלך השנה הבאה.

עוד חברה ישראלית שפיתחה טכנולוגיית הטענה אלחוטית בשם ETERNA היא חברת Humavox מכפר סבא, אשר משתמשת בגלי רדיו כדי להמיר מתח חשמלי לשבבים, אותם אפשר לשלב בחפצים כמו קערות, מגירות, תיקים וכוסות. כלומר, במקום לחפש מטענים וכבלים אפשר פשוט לזרוק את הסמארטפון בתחנת טעינה שנראית ומעוצבת באופן טבעי כמו אקססורי ליד המיטה או בשולחן בסלון, ולשכוח מהסוללה. כן, כמו שזה נשמע, המרחק בין החפצים לא יכול להיות מאוד גדול, והחברה מתמקדת בעיקר במוצרי מחשוב לביש, שעבורם שילוב של מקלט אחד קטן יכול לפתור המון בעיות של נוחות טעינה. החברה סיימה בחודש שעבר סבב גיוס של 10 מיליון דולר ותיכנס בקרוב לשלב הבטא.

גם חברת Powercast האמריקאית מתכננת ברבעון השלישי של 2018 רכז אלחוטי בשם PowerSpot שמסוגל להטעין מכשירים קטנים יחסית כמו אוזניות, צמידי כושר ושלטי גיימינג ממרחק של כמה מטרים. המטרה שלה היא לאחד את צורת הטעינה של כל המכשירים הללו לכדי מנגנון פשוט של קליטה ושידור של גלי RF במרחקים שנעים בין חצי מטר עבור אוזניות ושעונים, 2 מטר עבור מקלדות ועכברים ועד 25 מטרים עבור מכשירי בית חכם. המתח המסופק הוא עדיין נמוך יחסית, בין 1 ל-3 וואט בלבד, מה שאומר שסמארטפון ייטען מאוד מאוד לאט – אבל ייטען. צריך כמובן לצייד את כל המכשירים הללו בשבבי מקלטים, ואת זה מנסה החברה למכור כבר עכשיו באמצעות ערכות פיתוח בנוסח עשה זאת בעצמך. לכשייצא רשמית לשוק, PowerSpot יעלה כ-50 דולר בלבד.

ויש, כמובן, גם את חברת דיסני שטוענת שהצליחה לפתח חדר שלם מאלומיניום שיכול להפעיל את כל המכשירים שבו מבלי לחבר אותם לחשמל באמצעות שדה מגנטי ששולח רטטים לכל מקום, ועם עמוד נחושת שאסור להתקרב אליו יותר מדי. אם לא אכפת לכם לשהות בחדר כזה רק בשביל לא לחבר את הסמארטפון לכבל, זה עניין שלכם.