חשוד שנעצר לפני כשבועיים בחשד לסחר בסמים, פצע והשחית את האצבע שלו באמצעות האזיקים שהיה כפות בהם, בשביל שהמשטרה לא תוכל לפתוח את הסמארטפון הנעול שלו.
המשטרה חושדת שבהודעות הוואטסאפ של א', החשוד, יש עדויות לסחר שביצע, והיא רצתה לשלוף את המידע מהטלפון הנעול. אפשר לפתוח את הסמארטפון גם באמצעות הסיסמה, אך החשוד ככל הנראה סירב למסור אותה.
המשטרה עצרה איתו חשוד נוסף, והפרקליטות הגישה נגדם כתב אישום לבית משפט השלום בתל אביב וביקשה לעצור אותם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. כתב האישום ייחס לשניים החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ומכירת סמים ברחבי הארץ באמצעות שליחים. על פי כתב האישום, הם מכרו בין השאר קנביס ובשני מקרים גם את סם קטמין.
התביעה טוענת כי השניים שיתפו פעולה במכירת הסם והציגה בבית המשפט חלק מההתכתבויות שהיו ביניהם (ככל הנראה מהסמארטפון של השותף), ולכן יוחסה להם עבירות בצוותא דבר שהוא חמור על פי הסדר הדין פלילי.
הנאשם המרכזי בפרשה שמר על זכות השתיקה ולא הפליל את א', חברו שמנע מהמשטרה לחדור לטלפון הסלולרי שלו. א', נאשם בנוסף לעבירות החזקת הסמים שלא לצריכה אישית גם בשיבוש הליכי משפט,בגלל פציעת האצבע שלו.
התרחיש שא' חשש ממנו, ששוטרים יפעילו נגדו כוח, יקחו את האצבע שלו ויפתחו את הטלפון, הוא לא דמיוני. בחודש ינואר האחרון בית משפט מחוזי אישר למשטרה לעשות בדיוק את זה, על פי דיווח בהארץ, לחשוד אחר בסחר בסמים, שעליו נמצאו 37 גרם מריחואנה. ביתה משפט אמר שזה בסמכות המשטרה, ולא היה צריך להגיע להכרעה שיפוטית.
הסנגורית: "אין הוכחה"
הסנגורית של א' טענה, כי מרשה הודה בסעיף האישום הראשון שהסמים שייכים לו, אבל לא שיתף פעולה עם הנאשם השני לבצע את העבירות ביחד וגם אין הוכחה לכך באופן חד משמעי.
השופטת שלומית בן יצחק אשר דנה בפרשה ציינה בהחלטתה כי קיים קושי לייחס ל-א' את מרבית סעיפי האישום נגדו למרות מעורבות הרבה בעולם הסמים ולא ניתן לקבוע כי השניים עבדו יחד, שכן דרכיהם התפצלו לא אחת ולמרות שסייעו אחד לשני הם גם פעלו בנפרד.
"משכך על אף התמונה העולה המצביעה על מעורבות בעולם הסמים , קיים קושי בקישורו של המשיב (הכוונה ל-א') לרוב המיוחס לו בכתב האישום ובהקשר זה משקל הראיות לכאורה חסר באופן משמעותי", ציינה השופטת, "בו בבד קיימות ראיות משמעותיות למעורבות ברורה ומובחנת של המשיב בעולם הסמים אך זו לא יוחסה לו בכתב האישום".
למי שייכת טביעת האצבע
עו"ד יהונתן קלינגר, יועמ"ש התנועה לזכויות דיגיטליות: "הבעייתיות כאן במקרה היא שהמשטרה החליטה מיוזמתה ומראש שטביעות האצבע של הציבור הן רכוש שלה שניתן להשתמש בו בכל רגע נתון, ושאין לאדם זכות לא לתת את טביעות האצבע לא רק להכללה במאגר משטרתי אלא גם לפתיחה של מנעולים אלקטרוניים. כלומר, המשטרה רואה את עצם זה שאדם מנסה לשמור על המידע שלו משימוש לרעה כשיבוש מהלכי משפט"
עוד הוסיף קלינגר "כל עוד מערכות אכיפת החוק בוחרות לעשות שימושים בטביעות אצבע כדי לפתוח טלפונים סלולרים אף בלי הסכמת חשודים הרי ראוי שהמחוקק יתן דעתו על כך ויקדם חקיקה שתבטיח את הזכות לפרטיות, וזאת על ידי הגדרה של נטילה כזו כדורשת צו שיפוטי וביקורת".