האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה זוכה לפעמים למטחי ביקורת קשים, בשל היותה בלתי מדויקת או לא מקצועית מספיק לעומת אנציקלופדיה אמיתית. אין ספק שפעמים רבות זה נכון, אבל צריך לזכור גם את הצד השני של המשוואה: העובדה שוויקיפדיה היא אנציקלופדיה שנכתבת ונערכת על ידי הגולשים, מאפשרת לתת דרור לכל מיני ערכים שהם לא בדיוק מדעיים או אקדמיים, ובוודאי לא היו מוצאים את עצמם בבריטניקה.
חיפוש קצר בוויקיפדיה מעלה כמה ערכים תלושים והזויים למדי – שכנראה מכלול הידע האנושי בעתיד יסתדר גם בלעדיהם. מצד שני, הם פשוט מצחיקים.
שורשי הוודג'י
בארצות הברית יש מקום מכובד במסורת למוסד ה-School Pranks, אותן מתיחות בית-ספריות שילדים, עם ללא גבולות בתחכומו וברשעותו, נוהגים לעולל זה לזה. את הוודג'י (Wedgie), אתם בוודאי כבר מכירים, וזו הגדרתו הוויקיפדית הרשמית: "מתרחש כאשר תחתוניו של אדם נדחקים עמוק בין ישבניו, אם במקרה ואם בכוונת זדון". אגב, הערך לא חוסך מאיתנו פירוט: הידעתם ש"וודג'י אטומי" מתרחש כאשר התחתונים נמתחים עד מעל לראשו של הקורבן?
וודג'י הוא לא ה-Prank היחיד שקיבל ערך משלו. מכירים את זה שאתם מתגנבים מאחורי מישהו ומושכים לו במהירות את המכנסיים למטה? אם תהיתם לגבי שורשיה של הפרקטיקה הזו, תוכלו לגלות זאת בערך Debagging. בכלל, קיים ערך ויקיפדי שלם שמוקדש כולו לתעלולי בית ספר כאלה – אתם יודעים, אם במקרה חיפשתם רעיונות.
דיון אקדמי על אמ'שך
לנו לא ברור למה צירוף מילים שלרוב באות לידי שימוש כלפי מישהו שחתך אתכם בכביש, מצריך דיון מזווית אקדמית – אבל כנראה שכותבי ויקיפדיה חושבים אחרת, אחרת אי אפשר להסביר את העיסוק הנרחב שלה באסכולת הגידופים. במקרה הנ"ל: ערך שלם שעוסק כולו בז'אנר עלבונות האם, הידוע גם כבדיחות אמ'שך – Your Mom. למשל, "אמ'שך כל כך טיפשה, שהיא ננעלה במכולת ומתה מרעב". חלק מהערך עוסק גם בשורשיה ההיסטוריים של הבדיחה, וכך אנו עתה יודעים שכבר במאה ה-16 אנשים ירדו על אימהות של אחרים כאילו אין מחר; שייקספיר, למשל, כבר שילב ירידות הדדיות על אמהות במחזותיו.
אם במקרה אדם לקוי שמיעה עצבן אתכם במיוחד והחלטתם להעליב אותו בחזרה – בערך "ניבולי פה בשפת הסימנים" תמצאו מדריך שלם לשם כך. סיינפלד אמר פעם שהמילים הראשונות שאנחנו לומדים בשפה חדשה היא הקללות; אז בבקשה – אצבע מורה כלפי מטה לעבר אגרוף קמוץ, ונעה בתנועה מעגלית – פירושה Asshole.
ערך נוסף, נחוץ וחיוני במיוחד עבור כל בן אנוש, הוא "רשימת הסרטים בעלי המספר הגבוה ביותר של אזכור המילה FUCK". לא ברור לנו מי המשועמם שממש ישב וספר, אבל אם אי פעם תערכו אודישנים ל"מקבילית המוחות" כדאי שתדעו שבסרט "אלפא דוג" נאמרה המילה Fuck על שלל הטיותיה 367 פעמים בדיוק, ובסרט "ג'יי ובוב השקט מכים שנים" היחס בין אורך הסרט למספר ה-Fuckים עומד על 2.38. אגב, הסרט עם המספר הגבוה ביותר הוא סרט דוקומנטרי בנושא הקללה הוותיקה, שנקרא – איך לא – "Fuck".
להשליך גמד מצופה בסקוץ'
מוויקיפדיה למדנו ש"השלכת גמדים" היא פעילות ספורטיבית פופוארית שנפוצה במקומות מסוימים (מאוד מסוימים) בעולם ובה, ובכן, מושלכים גמדים. אל תדאגו, זה הומאני לחלוטין: הגמדים לובשים חליפות סקוץ' ומושלכים על קירות שמצופים גם הם באותו חומר. אנחנו מניחים שהרעיון הוא שהם יישארו דבוקים לקיר לאחר הזריקה – ובכל מקרה, המנצח הוא זה שזרק גמד הכי רחוק.
אם זה לא נשמע לכם מספיק דבילי, כדאי שתכירו את הליגה האמריקאית הרשמית של אבן נייר ומספריים. הטורניר הראשון נערך ב-2006 בלאס וגאס, והמנצח זכה ב-50 אלף דולר. ואתם חשבתם שכדורגל ישראלי הוא ענף ספורט מיותר.
שיכורים הם לא בררנים
מכירים את זה שאתם כל כך שיכורים, עד שלפתע הדרישות שלכם מבחינת בן הזוג פוטנציאלי, איך נאמר, כבר לא כל כך גבוהות? במקרה כזה, גם המאותגרים-אסתטית בפאב נראים לכם לפתע כאופציה לגיטימית להמשך הלילה. מסתבר שלתופעה הזו יש שם, ואפילו תת ערך משלה. Beer Goggles, משקפי בירה, מוגדרים כתופעה שבה "צריכה מרובה של אלכוהול מורידה את העכבות המיניות כך ששיקול דעת מועט מופעל בעת בחירת בן זוג לקיום יחסי מין". אגב, אם אתם מרגישים יותר טוב עכשיו לגבי אתמול בלילה – אז אל תהיו. לפי ויקיפדיה, יש מחקרים שהפריכו לחלוטין את התופעה הזאת.
פעם חשבנו שיש דברים מובנים מאליהם שלא דורשים הרחבה נוספת מעבר לעצם קיומם. אחד מהם הוא המחזיק של נייר הטואלט. כן, אותו מקל פלסטיק שתלוי על הקיר ליד האסלה, ומשמש להחזקת גליל הנייר. מה יש כבר להגיד על זה? ובכן, תסמכו על ויקיפדיה שהצליחה להביא כמעט 500 מילים בנושא. אגב, אם בבתי שימוש עסקינן, כדאי שתקדישו כמה דקות לעיין בערך שעוסק בפציעות ומקרי מוות שהתרחשו בשירותים.
לסיום, הרי ערך ויקיפדי הזוי אחרון: "הדלקת נפיחות" או Fart Lighting היא "הפעולה של הצתת גזים הנפלטים כתוצאה מפעילות המעיים של אדם". כן, בדיוק כך. אם עניין אתכם פעם מה ההסבר המדעי לתופעה, המרכזית כל כך בחיינו (או שלא), תמצאו בערך נוסחאות כימיות והסבר מפורט על תהליך ייצור הגזים. אפשר למצוא גם, לא עלינו, פירוט מקרי הפציעות שהתחוללו כאשר אנשים לא הקפידו על כללי בטיחות.
חושבים שירדנו נמוך עם הערך האחרון? מצטערים, אבל זה לא אנחנו אמרנו; זה כתוב בוויקיפדיה.