השבוע, בין ה-1-3 באפריל, מתקיימת בלאס-וגאס תערוכת CTIA Wireless, שהיא המפגש הבינלאומי השנתי של תעשיית התקשורת האלחוטית. כמו עיר ההימורים שמארחת אותה, גם תעשיית התקשורת האלחוטית חוותה בחודשים האחרונים נחיתה קשה על קרקע המציאות, שלוותה בקריסתה של נורטל, אחת מענקיות הענף, ובקשיי מימון והישרדות שפוקדים כיום חברות רבות נוספות.
השינוי בסביבה החיצונית מתבטא היטב בדגשים שיושמו השנה בתערוכה. אם בשנים עברו הבאזז היה "חזון עתידני" והחשיפות וההכרזות החדשות כוונו לציבור המשקיעים, הרי שהפעם מילות המפתח הן "חיסכון" ו"רווחיות" ולוח הזמנים של החידושים הוא "כאן ועכשיו". לא עוד פירוטכניקה אלא רתימה מעשית של טכנולוגיית הוויירלס להגדלת רווחים וחיסכון בעלויות.
חיישנים בשירות משרד הבריאות
אחד הנושאים שיעמדו על סדר היום בתערוכה, הוא שימוש בתקשורת אלחוטית בתחום הרפואה הציבורית והפרטית. זהו תחום שבו עשויה התקשורת האלחוטית לשנות סדרי עולם ולחסוך מיליארדים למערכות הרפואיות: במקום מגע ומעקב פיזי אחרי החולה, שדורש ממנו להתייצב בבית-החולים או שהרופא נדרש להגיע אליו, תאפשר הטכנולוגיה ניטור מרחוק של מצבו באמצעות חיישנים פיזיולוגיים ותקשורת נתונים.
הטכנולוגיה הזו קיימת וזמינה כבר היום ורבים נחשפים אליה "בקטן" באמצעות מכשירי ריצה וכושר זולים יחסית, שמסוגלים לנטר נתונים פיזיולוגיים חיוניים של המתאמן ולשדר אותם אלחוטית לשעון או למחשב אישי.
בגרסה הרפואית ניתן כיום לחבר כמעט כל חיישן רפואי ל"מתווך" תקשורת אלחוטי - החל מאמצעי למדידת סוכר וניתוח דם, דרך פעילות הלב וכלה בפעילות המוח. עד כה התנהלה הרפואה בבקרה מרחוק, בעיקר באמצעות קווי טלפון יבשתיים או מחשב, שמחובר לאינטרנט. אבל תשתית התקשורת האלחוטית של הדור החדש, תאפשר לראשונה להפוך את התהליך לנייד ולנגיש מאוד.
כל טלפון חכם, שמחובר לאינטרנט באמצעות רשת סלולרית מדור 3.5, WiMAX או דור רביעי, יוכל להעביר נתונים פיזיולוגיים כבדים מהחיישנים מכל מקום שבו נמצא האוביקט בזמן אמת - טיול, קניות, נסיעה ברכב ואפילו טיסה לחו"ל. העברת הנתונים הרציפה תאפשר להפוך את המעקב לאוטומטי ולהפעיל רופא אנושי רק במקרה של חריגה מהנורמה.
באותה מידה ניתן יהיה להשתמש במתווך האלחוטי כדי להפיץ ולשתף תיקים רפואיים של חולים עם אנשי צוות בשטח באמצעות כל טלפון חכם או נטבוק אלחוטי. בדרך זו אפילו לרופא בשטח או לפרמדיק תהיה גישה מיידית לתיקו הרפואי של החולה ללא צורך במודם או בציוד ייעודי ויקר אחר.
בענף התקשורת טוענים, שהמיזוג בין ציוד המעקב הרפואי לתקשורת אלחוטית רחבת פס מהדור האחרון יכול לחסוך למערכת הרפואית מיליארדים במיוחד בכל הנוגע לקשישים ולחולים כרוניים, שמרכזים כיום כמעט 80% מעלויות המערכת. המיזוג גם מסוגל לשפר משמעותית את רמת השירות הרפואי לה זוכים אנשים, שמתגוררים באזורי ספר הרחוקים עשרות ומאות קילומטרים ממרכזים רפואיים גדולים.
הבעיה העיקרית, שמעכבת כיום את ההתפתחות באפיק הזה היא התנגדות, שקיימת בתוך המערכת הרפואית הממוסדת. המתנגדים טוענים, שעדיין לא הוכח שיש מתווך תקשורת אלחוטי המוני אמין מספיק כדי, שניתן יהיה לסמוך עליו בעניינים הנוגעים לחיי אדם בזמן אמת, או כזה שיגן ב-100% מפני דליפת נתונים רפואיים חסויים.
הממשל האמריקני החדש, בכל אופן, דווקא מעניק כיום רוח גבית חזקה למפתחי הטכנולוגיות הללו ומעודד באופן פעיל את ההטמעה של טכנולוגיות תקשורת אלחוטית במערכת רפואית, באמצעות סיוע בהיקף של 2.5 מיליארד דולר, שכולל פריסה של תקשורת רחבת פס באזורים כפריים ונידחים. גם ה-FCC (הוועדה הפדרלית לתקשורת בארה"ב) אישרה החודש תחום תדרים אלחוטי ייעודי ונקי, שמיועד לשימושים רפואיים.
עליית החנות הווירטואלית
עוד תחום, שבו מתורגמת כיום התקשורת האלחוטית לכסף גדול, הוא החנויות הווירטואליות, שבאמצעותן מוכרים ספקי ציוד הקצה תוכנות ויישומים חדשים למכשירים החכמים שלהם. המודל של כולם הוא כמובן אפל, שהקימה תחת פיקוחה ההדוק קהילת מפתחי יישומים חיצוניים עבור ה-iPhone והפכה את מכירתם למקור רווח לא מבוטל (אם כי אפל עצמה העתיקה את הרעיון מהיפנים).
בתערוכת CTIA מתכוונת חברת RIM, מפתחת הבלקברי, להשיק רשמית שירות מתחרה בשם בלקברי APP, שיציע כבר מהיום הראשון ארסנל גדול ומרשים של יישומים למכשירי התקשורת החכמים של החברה. כמו אפל, גם RIM הקימה קהילה של מפתחים ומתכנתים אורחים, אבל היא ממצבת את השירות שלה בצורה שונה.
במקום כלבו המוני של תוכנות לקהל הרחב, כמו אצל אפל, מציעה RIM תוכנות מתוחכמות יותר עם אוריינטציה עסקית מובהקת, שתואמת את הצרכים והאופי של קהל היעד הארגוני הטיפוסי של מכשירי הבלקברי. הבדל נוסף הוא במחיר: אם את יישומי ה- iPhone ניתן לרכוש ולהוריד דרך הרשת במחיר שמתחיל ב-99 סנט, הרי שמחיר המינימום ליישום בחנות של בלקברי יעמוד על 2.99 דולר. RIM טוענת שהמחיר מוצדק בשל התחכום והערך המוסף של יישומי הבלקברי, אולם בענף טוענים שהמחיר נועד בעיקר לפתות ולמשוך אליה מפתחי יישומים באמצעות רווח והכנסות מכובדות יותר לכל יישום מאשר מציעה אפל.
בעקבות RIM צפויות להכריז על שירות דומה גם נוקיה, שהיא מצטרפת חדשה יחסית לשוק מכשירי המגע, כמו גם מיקרוסופט ופאלם. ייתכן שאחת מהשלוש תפתיע גם היא בהכרזה על חנות יישומים בתערוכה.
והכרטיס הזוכה הוא
מפעילי החנויות הווירטואליות יצטרכו להזדרז כי טכנולוגיות מתחרות כבר נמצאות בפתח. סנדיסק, למשל, תציג בתערוכה מודל של כרטיס זיכרון לטלפונים חכמים, מטיפוס מיקרו SD, שאותו יכול המפעיל הסלולרי לתכנת מראש, לפני התקנתו בטלפון של הלקוח, ולהכניס אליו שירותים ואפליקציות שלהם הוא רוצה לתת דגש.
לא מדובר בהכרח בשירותים חינמיים: את היישומים ניתן להתקין במצב DEMO, והפעלתם המלאה תדרוש תשלום באותה דרך, שבה מופצות כיום תוכנות כמו אופיס ונורטון במחשבים ניידים, שמגיעים מהיצרן. אם לוקחים בחשבון, שזיכרון של כרטיס כזה יכול להכיל כיום עד 16 ג'יגה, ושלמפעיל יש דרכים להציב את היישומים שלו במרכז הבמה, הרי שהטכנולוגיה הזו יכולה לקחת לא מעט ביזנס מהחנויות הווירטואליות.
הפיתוי של כולם הוא השוק שיוצרים כיום כמעט יש מאין כ-139 מיליון מכשירי הטלפון חכמים, עם צפי להגיע לכ-260 מיליון יחידות עד 2010. אם לוקחים בחשבון, שכל משתמש iPhone ממוצע רוכש מהחנות של אפל כ-20 יישומים בממוצע, הפוטנציאל הכלכלי ברור.
