זה לא סוד שקומיקס הוא כבר מזמן לא רק עסק של חוברות משודכות בארבעה צבעים, ואפילו לא רק של ספרים. הקומיקס פרץ, מתוך הכרח ומתוך רצון, את מגבלות הדף והסתער על המרחבים ה(כמעט) בלתי מוגבלים של הסייבר ספייס.
היסטוריית הקומיקס בשתי פסקאות
בשנות השישים, ושוב בתחילת שנות התשעים, היתה פריחה של יוצרי קומיקס עצמאיים. הם הפיצו חוברות וספרים שנעשו ללא תמיכת התעשייה, צולמו במכונות צילום, הודקו ונמכרו במחירים שווים לכל נפש. בשנות השישים השתייכה התנועה ברובה לזרם הפסיכדלי ולתרבות הנגד, והחוברות נמכרו בעיקר בחנויות לצרכי עישון ופוסטרים פסיכדליים.
בשנות התשעים היו אלה צעירים חדורי רוח גראנג'ית שכבר הציעו את מרכולתם בכנסים וחנויות קומיקס ייעודיות. ייסודו של מענק "זריק" (The Xeric Grant) לאמנות גרפית עצמאית נתן לאותם יוצרים רוח גבית ומיסד את התחום. השמנת של היוצרים האלה צפה כמובן, ונאספה אל תוך הכדים של הענף הממוסד. אחת התוספות המשמעותיות ביותר לתעשייה היתה כניסת המאנגה – אומנות קומיקס יפנית – לשווקים האמריקאים. מעולם לא הייתה פריחה גדולה כל-כך של קומיקס עצמאי, חובבני (ולאו דווקא במובן הרע), חצי-אפוי, ניסיוני וחדש.
ווב-קומיקס: זה בחינם
זה נכון שעדיין חלק מהקומיקסים הטובים ביותר יוצאים בגרסאות של נייר ודיו, אבל רבים וטובים (ורעים ובינוניים) נעשים כיום במכוון עבור הרשת. ניתן לזקוף את הפופלריות של המדיום האינטרנטי לשלוש סיבות: אחת, הרשת מספקת עבור היוצרים כר נרחב יותר ושיפוטי פחות ממדפי חנויות הספרים והקומיקס. שתיים, ברשת יש מקום לכולם; עם האביזרים המתקדמים של היום לא צריך אפילו נייר, עפרון וסורק, רק משטח שרטוט אלקטרוני ופוטושופ. והסיבה המשמעותית מכולן: את רוב הקומיקסים באינטרנט ניתן לקרוא בחינם.
ישנם מספרי סטריפים יומיים או שבועיים שזוכים להצלחה בקרב קהל מצומצם של גיקים ויודעי ח"ן. הידועים שבהם הם "מסדר המקל" שעוסק בחבורה של יצורים במשחק תפקידים, ו-XKCD, סטריפ יומי על טכנולוגיה, מתמטיקה ומדעים. כדאי מאד גם לעיין באחת הסטריפים המצחיקים ביותר ברשת: Perry Bible Fellowship של ניקולס גורוויץ', שהודפס לא מכבר בספר אבל מצוי כולו חינם ברשת.
סקוט מקלאוד: זה ווב קומיקס
בספרו "להמציא מחדש את הקומיקס" תיעד/צפה/בישר גורו הקומיקס סקוט מקלאוד את המהפכה שעשוי לעשות האינטרנט בקומיקס. מקלאוד שם את העפרון שלו איפה שהפה שלו נמצא כמו שאומרים, ועשה מספר לא מבוטל של קומיקסים אינטרנטיים ניסיוניים.
בקומיקס "המספר הנכון" הקלקה על הפאנל עושה מעין "זום אין" ומקדמת אותך הלאה בסיפור. כך מתגבר מקלאוד על בעיות של גלילה וגודל של פאנלים שלפעמים נתקלים בהם בקומיקס אונליין, יוצר אפקט מעניין של התקדמות בסיפור. מקלאוד גם הגה את רעיון "הקנבס האינסופי", שמדגיש את העובדה שהקומיקס האינטרנטי אינו מוגבל על ידי גודל של דף ולכן יכול תיאורטית, להיות אינסופי.
מקלאוד היה גם בין הראשונים שניסו לנצל את שיטת המיקרו-תשלומים; פרק של קומיקס באתר שלו היה עולה רבע דולר. היום כל התכנים מוצעים לקהל בחינם, אבל אל תדאגו למקלאוד – הוא צייר עבור גוגל קומיקס שהסביר את ההפעלה של הדפדפן כרום, ובוודאי קיבל תשלום נאות.
מהאינטרנט חזרה לספרים, ומשם למסך. או ההפך
כאמור, חלק מהיוצרים שמצליחים להשיג עדת קוראים ברשת מושכים תשומת לב של מוציאים לאור ומועתקים לנייר. הקומיקס "Same Difference" של היוצר הקוריאני-אמריקאי דרק קירק-קים הודפס בספר אבל עדיין זמין גם חינם ברשת. כמוהו גם סיפורה היפה של הופ לארסון "חלום סלמנדר".
ב-1998, כחלק מהפרסום ברשת לסרט "המטריקס", יזמו לארי ואנדי וושובסקי סדרה של קומיקסים ברשת – הצלחה שגררה עוד שתי סדרות של סיפורים קצרים. עם עליית הסדרה "גיבורים" (שהיא כל כולה מחווה לקומיקס גיבורי העל), עלו לאתר הסדרה לאחר כל פרק סיפורי קומיקס קצרים שמרחיבים את העלילה. הסיפורים נכתבו על ידי כותבי הסדרה וכללו, כמו הסדרה, פרסומות לא מאד מעודנות למכוניות של חברת ניסן.
יש גם כותבים ואמנים פופולאריים שהחליטו לשים מבטחם ברשת ולפרסם את סיפוריהם בחינם. וורן אליס, שכתב סדרות מצליחות רבות (הבולטות בהן "טרנסמופוליטן" ו"The Authority") מפרסם כבר מספר חודשים קומיקס שבועי בשם "פריק אנג'לס" שמתרחש בלונדון פוסט אפוקליפטית כמעט נטושה, ויש לו אמנות יפהפייה. מסקרן ושווה קריאה.
אבל מה שיפה באמת הוא שדברים חדשים נוצרים כל הזמן – קומיקס הוא מדיום זול ודי קל לעשייה, והוא הולך ונהיה נפוץ יותר ברשת. פשוט תקלידו webcomics בגוגל, ותראו לאן זה ייקח אתכם.