יש מי שמכנים את תחום הננו-טכנולוגיה המהפכה התעשייתית הבאה. פול אליוויסטוס, היום ראש מעבדת הננו על שם לארי ודיאן בוק, באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, נוטה להסכים איתם. "הננו-טכנולוגיה ייחודית בכך שהיא מאפשרת לנו לייצר חומרים לגמרי חדשים, שניתן להשתמש בהם לרוחב כל התחומים של העשייה האנושית. כל-כך הרבה אפשרויות נפתחות לפנינו". אליוויסטוס אומר את הדברים לקראת השתתפותו בכנס ננו-ישראל 2009 שיתקיים בירושלים ב-30-31 במארס בשיתוף "גלובס".
אליוויסטוס כבר ניצל את הננו-טכנולוגיה לשני תחומים עיקריים - הביולוגיה, שם ייצר שיטות חדשות לצביעת רקמות לשם אבחון, ותחום הקלינטק, בו פועלת קבוצתו לפיתח תאים סולאריים יעילים וזולים יותר (ראו מסגרת). "רובנו לא יודעים שהננו-טכנולוגיה כבר קיימת בחיינו", הוא אומר, "החל מהרכיבים האלקטרונים בנגני המוזיקה שלנו ובזיכרון של המכשירים הניידים, דרך מכשור רפואי ואפילו עד הבדים מהם מורכבים הבגדים שאנו לובשים".
אף שתחילתה של המהפכה כבר כאן, אליוויסטוס מאמין כי השינוי הגדול עוד נמצא לפנינו. "יש צורך אדיר בשינוי האופן בו אנחנו מפיקים אנרגיה", הוא אומר. "במחירי האנרגיה הנוכחיים, תאים סולאריים חייבים להיות יעילים פי 3 עד 5 כדי להתחרות. לפני חצי שנה, מחיר האנרגיה היה גבוה יותר, ולכן ניתן היה לדבר על תאים תחרותיים בשיפורים טכנולוגיים מינימליים, אך אנחנו לא יודעים מתי מחירים כאלה יחזרו".
תחום בקיפאון
אליוויסטוס מספר כי שוק האנרגיה הסולארית נמצא בקיפאון מאז פרוץ המשבר הכלכלי. עד לפני כחצי שנה, השוק בער, בעיקר בגלל הסובסידיות שניתנו במדינות רבות באירופה למי שייצר חשמל ממקור מתחדש. "יצרניות האנרגיה יכלו לחשב בדיוק מה יהיה זרם ההכנסות שלהן, והיו מוכנות לרכוש כל מוצר שיוביל אותן להכנסה הזו, כולל מוצרים שעוד היו בפיתוח והיו צפויים להגיע לשוק בעוד 3-4 שנים".
הסבסוד עדיין קיים, אבל החברות לא מסוגלות ללוות את הכסף כדי לבצע את ההשקעה. לכן גם החברות המפתחות את המוצרים תקועות, וגם להן אין אפשרות לגייס הון. אפילו מעבדות המחקר היישומי נפגעו. "הכשל הזה לא יכול להימשך זמן רב מדי", טוען אליוויסטוס, "אבל ברור שגם הסבסוד לא ייוותר בעינו. עם הזמן התחום יצטרך לעמוד בפני עצמו". אליוויסטוס מאמין שזה יקרה בקרוב. "המוני מדענים עובדים על זה, מתחומי הפיזיקה, ההנדסה, הכימיה, החומרים ואפילו הביולוגיה".
חלק מהניסיונות הם למשל לחקות ולייעל את התהליך שבו הצמח מפיק את אנרגיית השמש. "צמחים הופכים פחמן דו-חמצני לסוכר בעזרת אנרגיית השמש, בתהליך שהוא לא מאוד יעיל. אנחנו מעוניינים ליצור חיקוי לתהליך הזה, אך לייצר דלק יעיל יותר, סוג של אלכוהול או פחמימן, שהופך כשורפים אותו לפחמן דו-חמצני. כך אנחנו יוצרים מעגל שלם. היום כל דלק שבו אנחנו משתמשים יוצר רק מעגל חלקי, וזה מקור כל הזיהום".
אליוויסטוס מנבא בהיסוס שיכולות להיות למשבר גם השלכות חיוביות. "חבילת התמרוץ של אובמה מקצה סכומים נכבדים להשקעה במדע בסיסי באוניברסיטאות. אני מאמין שזו השקעה שתועיל לחברה בטווח הרחוק".
כיצד ממוצבת ישראל בתחום הננו-טכנולוגיה?
"עובדה היא שהרבה אנשים רוצים להגיע לכנס. אני אוהב לעבוד עם החוקרים הישראלים. פרופ' אורי בנין, מהאוניברסיטה העברית היה חוקר אצלי במעבדה. אני עובד גם עם פרופ' עודד מילוא מהעברית, אבל יש לי קשרים עם חוקרים מכל האוניברסיטאות".
ננו-טכנולוגיה צריכה להיחשב לדיסציפלינה בפני עצמה, או שמדובר בכימיה בסדר גודל קטן, ביולוגיה בסדר גודל קטן וכדומה?
"ננו-טכנולוגיה היא תווית שמאפשרת לאנשים מדיסציפלינות שונות להתאחד ולפעול יחדיו, וידוע שפעילות בין-תחומית היא בסיס מצויין לחדשנות. אני מאמין כי זו אחת הסיבות שהתחום התקדם כל-כך מהר".
