הקרב על אמריקה בבתי המשפט: לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר כי ידרוש לעצור את ספירת הקולות בשורת מדינות מפתח, הקמפיין שלו הגיש במהלך הלילה (שעון ישראל) תביעות בין היתר במישיגן, פנסילבניה וג'ורג'יה. התביעות הוגשו בטענות לאי סדרים בספירת הקולות ובדרישה לעצור אותה.
כעת כשהמרוץ צמוד והמתמודד הדמוקרטי ג'ו ביידן מוביל, טראמפ מקיים את הבטחתו עוד מלפני יום הבחירות ודורש שהן יוכרעו בבית המשפט. פרופ' יוסי שיין, מומחה למדע המדינה ויחסים בין לאומיים, משרטט בשיחה עם N12 את הנתיבים המשפטיים האפשריים העומדים בפני טראמפ ומעריך כי לעתירה שלו נגד הספירה המאוחרת של הקולות אין סיכוי.
הבקשה הלגיטמית: ספירה מחודשת
טראמפ דורש כבר ספירה מחודשת של הקולות בוויסקונסין וישנה גם אפשרות שידרוש ספירה כזו במישיגן. "בהפרשים האלו אם זה היה הפוך כנראה שגם הדמוקרטים היו מבקשים", משוכנע פרופ' שיין, "יש מסורת כזאת שאם ההפרשים הם זעומים או זעירים אתה אומר 'אני רוצה ספירה חוזרת'".
נתיב נוסף שטראמפ יכול ללכת בו הוא טענות לזיופים ואי סדרים בהצבעה וספירת הקולות. הוא לא יהיה הראשון שיעשה זאת, בחירות 2000 הוכרעו לטובתו של המתמודד הרפובליקני ג'ורג' בוש, על פני יריבו הדמוקרטי אל גור, בבית המשפט.
גם אז התוצאות היו צמודות וההכרעה התנקזה למדינת פלורידה. לאחר שנמצאו כשלים טכנים בעשרות אלפי פתקי הצבעה, רובם עבור המועמד הדמוקרטי, הצליח ג'ורג' בוש לגבור על יריבו בכמה מאות קולות. העניין הזה התגלגל לפתחו של בית המשפט העליון שאישרר את התוצאה של הספירה החוזרת.
אם ימצאו זיופים משמעותיים זה יכול להשפיע על התוצאות
טראמפ כבר הגיש עתירות כאלו בשורת מדינות מתנדנדות. "כרגע ראיתי שיש 40 מקרים שעורכי דין עתרו בהם לבדוק כל מיני פגמים בהצבעה", אומר פרופ' שיין, "חלק בסוגיות של הזדזהות למשל ואיך מצביע יכול באמת להזדהות בדואר. כולם נתנו לזה אישור בהתחלה בגלל הקורונה, אבל זה נתן מקום לכל מיני תאוריות קונספירציה וצריך שבית המשפט יבחן את זה ולו עבור מראית עין ויראה שזה כשר".
אם אכן ימצאו אי סדרים בהצבעה ובספירת הקולות זה נתיב שיכול להביא לפסיל קולות ולשינוי תמונת המצב. "זה הליך שיתחיל בבתי המשפט המדינתיים", מתאר פרופ' שיין, "אם אכן ימצאו זיופים משמעותיים זה יכול בהחלט להשפיע על התוצאות".
"לעתירה של טראמפ נגד התהליך אין כלל סיכוי"
ואולם בניגוד להערכה לגבי סיכויו של טראמפ במקרה שימצאו זיופים קונקרטיים, פרופ' שיין מעריך כי לעתירותיו כנגד ספירת הקולות לאחר יום הבחירות בכלל אין סיכוי. בפנסילבניה למשל בית המשפט העליון של המדינה פירש את החוקה באופן שמאפשר לספור קולות שמגיעים בדואר גם לאחר יום הבחירות. טראמפ כבר החל באוקטובר לנהל הליך נגד החלטה זו בבית המשפט העליון, שעד עתה נמנע מלהתערב.
"בית המשפט העליון בארה"ב לא מחוייב לעסוק בכל עתירה, הוא בוחר במה לדון", מסביר פרופ' שיין את הקשיים של טראמפ בנתיב של עתירה כנגד הפרוצדורה של הספירה המאוחרת של הקולות, "ויש גם תאריכי יעד שחייבים לזכור, הראשון הוא בחירת האלקטורים ב-8 בדצמבר". העובדה שכל מדינה חייבת לבחור את האלקטורים שלושה שבועות מיום הבחירות, מחייבת אותה להגיע להכרעה.
אבל לא רק סדר הזמנים הוא קושי, פרופ' שיין מעריך כי בתי המשפט לא ימהרו להתערב. "זכותם של כל האזרחים בארצות הברית שקולם ילקח בחשבון הוא קדוש שם", מתאר המומחה, "זה הולך אחורה למאבקים שהיו בארה"ב של מי שלא ניתה להם זכות להצביע, כמו למשל האפרו אמריקאים".
"רבים חושבים שיש בדמוקרטיה הבדל בין פרוצדורה למהות", הוא מוסיף, "אבל הפרוצדורה היא שיוצרת את המהות, שיש תהליך בחירה מסודר. גם לא ניתן לשנות את כללי המשחק שקבעו המדינות אחרי המשחק. אני חושב שבתי המשפט יזהרו מאוד לא להתערב בפרוצדורה, נראה לי שאין סיכוי בכלל שהם יתערבו".