סיפרתי היום לידידי גיורא רום שנשארתי ער כל הלילה כדי לצפות במופע הבחירות בארצות הברית. שרפתי לילה שלם, ללא תוצאות. "חבל שלא למדת את מה שכבר שכחתי כשהייתי נספח צה"ל בארה"ב", ליגלג עלי רום, "אתה צריך לנהוג כמו במשחקי ה-NBA. לוותר על ההתחלה ולחכות ל-money time לרבע האחרון". רום צודק. טוב, לא בכדי הוא אלוף (במילואים). ובכל זאת בלילה הזה היה משהו שהדיר שינה מעיני: "מות הטארמפיזם" זעקו בהתלהבות, למן שריקת הפתיחה, כמעט כל הפרשנים. אפשר שזה נאמר מתוך משאלת לב ואפשר שנאמר על סמך הסקרים המעוותים טרום הבחירות. הקונצנזוס היה מקיר לקיר. לעיתים בעודי מנקר מול המסך, בקעה הקריאה: "הנה הוא כמעט עושה את זה". הקצתי למשמע עמדה קצת אחרת - אבל לא, זו הייתה פשוט הפסקת קדימונים לנינג'ה הישראלי.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"תמה תקופת נשיאות ביזארית", אמר אחד שמבין מדסק החוץ. "הנשיאות הזו הייתה תאונת עבודה", הסביר ידען אחר. "יודח מכחיש קורונה", פירשן אחד שאמר פעם - באותו אולפן - שהקורונה היא לא משהו, ומלומד אחר הגדיל וחשף: "טראמפ אפילו אינו קורא דוחות מודיעין". טוב, איפה קסאם סולימני כשצריך אותו?

ככל שנקפו השעות התברר שהקרב רחוק מלהיות מוכרע. הפרשנים הנמיכו מעט הטון ואימצו את משנתו של יצחק בן אהרון. "העם טעה", כך הסביר אז את הפסד העבודה במהפך 77'. היום זה קהל התומכים של טראמפ שטעו. "הם הולכים שבי אחר הכריזמה שלו ונופלים שדודים בעצרות התמיכה המופקרות שלו". הבנתם?

עצירת תמיכה של טראמפ שהתקיימה בפנסילבניה (צילום: רויטרס_)
טראמפ. מה שעשה ב-100 ימי כהונתו הראשונים ספק אם היו לו אי פעם מתחרים | צילום: רויטרס_

אולי הגיע הזמן להירגע קצת עם הפטרונות? עובדה, כמעט שבעים מליון (!) אמריקנים הצביעו טראמפ. הם הכירו את האישיות המורכבת של בחיר ליבם. הם ידעו בדיוק במי מדובר. הוא כאן כבר ארבע שנים והיה גם עוד הרבה לפני: כשעשה קריירה מלפטר אנשים בברוטליות, כשהעיד על עצמו שהוא out spoken, כשדיבר בבוטות פעם על הילארי ועכשיו על Sleepy Joe. האמריקנים ידעו עם מי יש להם עסק ובכל זאת כמחציתם הצביעו עבורו. "טוב, טראמפ הוא גזען, האפרו אמריקנים יבואו איתו חשבון", הסבירו לנו "פרשני הסף". אבל לפתע פלורידה נצבעה באדום וראו איזה פלא: ההיספאנים עם טראמפ. הטראמפיזם כנראה ניצח גם בג'ורג'יה - מתברר שיש שם לא מעט שחורים שזורמים עם זה. מדוע זה קרה? את זה כבר לא הסבירו. אולי רוצים שנחשוב שהבוחרים האלה סתם אהבלים.

מבולבלים? הנה ההסבר "המלומד" ביותר ששמעתי עת כשהפציע השחר: "ראו מי מצטער על תבוסתו המסתמנת של טראמפ: לא רק ביבי, גם פוטין, ארדואן וקים ג'ונג און". מניח שהבנתם את הרמז.

אני מסרב לקנות אותו. גם בערב הסעודית מצטערים על לכתו האפשרית של טראמפ. לא, לא בגלל החיבה שלו לדיאט קולה אלא בגלל עמידתו מול איראן. נכון. טראמפ לא תרם לסיגנון השיח הפוליטי לעיתים אף השחית אותו אבל הוא גם קרע את המסיכה מעל ה-politically correctness שגרם לכרסום בעוצמתה של אמריקה. השפה שלו אינה לרוחי גם לא הנימוסין, אבל ההספק שלו בארבע שנות שלטונו מרשים למדי. מה שעשה ב-100 ימי כהונתו הראשונים ספק אם היו לו אי פעם מתחרים. זכותו היום לטעון שגנבו לו את הבחירות, זכותו לעתור ולתבוע. יש חוק. דווקא טראמפ (עדיין) לא עבר עליו. אדיסו מסאלה טען שברק גנב לו את הבחירות, אל גור עד היום מחפש את הקלפיות שנעלמו בפלורידה. אם לא הגבת בזמן זה מהר מאוד הופך ל-done deal.

אל גור (צילום: רויטרס)
עד היום מחפש את הקלפיות שנעלמו בפלורידה. אל גור | צילום: רויטרס

אפשר להמשיך ולהצמיד את האותיות "יזם" כדי להעצים את הזילזול - "פאשיזם, ביביזם וטראמפיזם". האחד לא בהכרח דומה לשני. הרי יש גם פמיניזם ומכביזם ושניהם מופלאים.

הטראמפיזם הוא תופעה. תופעה שמבטאת רצון לגטימי של הרבה אנשים. כדאי ללמוד אותה ולהבין טוב יותר את הנסיבות להיווצרותה. מי שפוטר אותה כאילו מדובר בתאונת עבודה, אל יתפלא אם בעוד ארבע שנים יצוץ מועמד דומה עם אותם "גינונים" או חלילה (?) טראמפ עצמו, הרי על פי החוקה האמריקאית הוא יוכל לכהן עוד קדנציה.