ליילי ואלכסנדר אפנסייבה עלו ארצה מאוקראינה לפני 25 שנה, והותירו מאחוריהם קרובי משפחה. מאז פרוץ המלחמה הם חוששים לשלום קרוביהם שנמצאים בניקולאייב המופגזת, ולכן פנו למשרד החוץ במטרה להביאם ארצה – בהתאם למתווה הפליטים החדש. עם זאת, מסיבה לא ברורה הבקשה נדחתה, ובני המשפחה נותרו בתנאים קשים בעיר הנצורה. כעת, אחרי פניית N12, במשרד החוץ בחנו מחדש את הפנייה ואישרו אותה - ובני המשפחה יוכלו להגיע לישראל.
סיקור נרחב ב-N12 על מלחמת רוסיה אוקראינה
- בריטניה: הפלישה הרוסית נעצרה ברוב החזיתות
- בואו לעזור לפליטים האוקראינים - כך תעשו זאת
- פריצת דרך במו"מ, דיווח: בנט המתווך העיקרי
- דיווח: הנשק הקטלני שארה"ב שוקלת לספק לאוקראינה
ניקולאייב, עיר שמונה כחצי מיליון תושבים וממוקמת בדרום אוקראינה, נמצאת בימים האחרונים תחת הפגזות כבדות, ויש חשש ממשי שתכותר. קרוביהם של ליילי ואלכסנדר חיים כרגע במרתף בתנאים ירודים, כמעט ללא אוכל ומים. לכן, קיוו בני הזוג לסייע ולאפשר ליקיריהם להגיע ארצה עד שהמצב יירגע.
"עלינו לארץ ב-1997 מאוקראינה", סיפרה ליילי ל-N12. ההורים של בעלי ואחיו נשארו שם. ניקולאייב נמצאת 40 קילומטרים מחרסון, שאליה הרוסים כבר הגיעו. ניקולאייב ממש נסגרת והם נמצאים בסכנה גדולה. גיסתי נשארה שם עם שני ילדים. עכשיו אי אפשר להעביר לשם כסף כי לא ניתן למשוך אותו בבנק, ואי אפשר לקנות מזון בסיסי. הם סיימו את האוכל שהיה להם. כל יום יש הפצצות, הם לא יכולים לצאת מהמרתף".
לאלכסנדר וליילי יש אזרחות ישראלית, כך שעל פי המתווה החדש של שרת הפנים איילת שקד, בני המשפחה שלהם אמורים לקבל אישור כניסה לארץ לתקופת המלחמה. ליילי נכנסה לאתר של משרד החוץ דרך השירות הקונסולרי, שדרכו ניתן להגיש בקשה של אזרחים אוקראינים להגיע מאוקראינה לישראל בעקבות המלחמה. אולם, לתדהמתה, בקשתה סורבה מסיבה שאינה ידועה, וקרובי משפחתה נאלצים כעת להמשיך להסתתר במרתף בניקולאייב.
"כל מה שרצינו זה שבזמן הזה יבואו אלינו להתארח, לא ביקשנו שום דבר", הסבירה ליילי בשיחה. "בסך הכול ביקשנו אישור להכניס אותם. אני אשלם להם על ביטוח הבריאות והם יהיו אצלי. לא ייתכן שקיבלנו סירוב. אחרי המלחמה הם רוצים לשוב לשם, יש להם שם בית וזו המדינה שלהם. אנחנו מילאנו בקשה וגם הם, וסירבו להם. זה שתי האחייניות של בעלי, כנראה שזה לא מספיק קרוב. מקווה שתוכלו לעזור לי ולעשות מצווה. בן אדם מבין דבר כזה רק כשזה קשור אליו, והוא מרגיש את זה בעור שלו. מ-24 בפברואר אני ובעלי לא ישנים בלילה. אנחנו מנסים לדבר איתם בכל זמן שיש להם אינטרנט".
לאחר השיחה פנינו ב-N12 למשרד החוץ, ובעקבות התערבותנו הם הסכימו לבחון מחדש את פרטי המקרה - וגם אישרו אותו.
שי כהן, מנכ"ל הברית הישראלית המסייע לפליטים ומשפחותיהם, הגיב על המקרה: "מכל מדינות אירופה ואפילו המזרח, לאוקראינים שנמצאים תחת התקפה ברברית הכי קשה להיכנס למדינת ישראל. אוקראיני שנמלט מהמלחמה לכאן מחויב במנגנון ויזה מאולתר שהרשויות המציאו, וכפי שראינו בימים האחרונים, אם הוא לא יקבל אישור, הוא עלול להיכלא ולהיות מגורש באופן ברוטלי. לעומת זאת, למרבה האבסורד, אזרח צרפתי, פיני או אפילו רוסי יכולים לעלות למטוס ולבלות כאן שלושה חודשים מבלי שישאלו אותם שאלה אחת. מדינה ישראל לא רק שלא מקלה על פליטי המלחמה האוקראינים, אלא היא מציבה בפניהם גדרות תיל. הציבור הישראלי דורש מדיניות הומנית יותר, המדיניות הנוכחית היא כתם מוסרי על ההיסטוריה שלנו".