בזמן שכולנו חשבנו שהפקידים בקרמלין עסוקים בסגירת הסוכנות היהודית ברוסיה או בניהול המלחמה עם אוקראינה, נראה שהראש שלהם היה בכלל במקסיקו. "רוסיה עומדת לפתוח קונסוליה חדשה בקנקון", בישרו באחרונה בסוכנות הידיעות הרוסית טאסס. לכאורה ידיעה סתמית שלא אמורה לעניין את רוב הקוראים (אולי חוץ מאותם כמה רוסים בני מזל שיזכו לשרת את הממשל ובין לבין לקפוץ לקצת בטן-גב בחופים של עיר התיירות המפורסמת של מקסיקו, עם "קופקבנה" ברקע). אבל הידיעה הזו אולי יכולה לרמוז מעט על היעדים החדשים שפוטין מציב לעצמו בניסיון להשתלט על העולם – לפחות על זה הלא מערבי.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

כשמוסיפים את הידיעה האזוטרית על הקונסוליה בקנקון להסכם שנחתם בחודש שעבר בין רוסיה לאוקראינה שמאפשר את פתיחת הנמלים האוקראיניים ליצוא חיטה, מתחדדת מפת האינטרסים העולמית של פוטין. "רבות ממדינות אפריקה תלויות ב-90%–100% באספקת דגנים מאוקראינה ומרוסיה", אומר ל-N12 ד"ר משה טרדימן, מומחה לאפריקה מאוניברסיטת חיפה. "זאת אומרת שאם המדינות האפריקניות האלה לא יקבלו את האספקה הזו – אז יהיה רעב. לקרמלין הגיעו בקשות לסיוע בתבואה מטעם מדינות אפריקניות שונות שתלויות מאוד בתבואה הזו משם, והן אמרו שפשוט חייבים לצייד אותן, אחרת התושבים יישארו רעבים. המשטרים עצמם במדינות האלה הם גם ככה דיקטטוריים ולא בטוח שיהיו יציבים, והם זקוקים לסיוע מרוסיה מיד. כתוצאה מכך, ובעקבות מאמץ שכנוע אפריקני, נענתה רוסיה והספינה הזו – או הספינות האלה – יצאו".

לד"ר טרדימן אין ספק: "אנחנו חוזרים למלחמה הקרה, ולכל מדינה יש אינטרס אחר עם רוסיה". בעזרתו אנו מבקשים לשפוך אור על גם על סבב הביקורים הלא שגרתי של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב במדינות אפריקה לפני כשבוע, או כמו שמכנים את הטיול הזה ברוסיה – "טורנה".

ביקור שר החוץ הרוסי באדיס אבבה (צילום: reuters)
שר החוץ הרוסי לברוב נפגש עם שר החוץ האתיופי מקונן באדיס אבבה | צילום: reuters

רנסנס רוסי באפריקה

לברוב ביקר במצרים, באוגנדה, באתיופיה ובקונגו – שם שר החוץ בירך את לברוב ברוסית, שכן את חלק מלימודיו עשה באוניברסיטה בסנט פטרבורג. "עכשיו יש לרוסיה סוג של רנסנס באפריקה", מסביר ד"ר טרדימן, "אנחנו רואים אותה בכמה זירות, דוחקת את רגלי המערב, את אירופה ואת ארצות הברית. אנחנו רואים את זה לדוגמה במערב אפריקה, במאלי, שם למעשה הממשלה החליטה שהיא מוציאה את הכוחות הצרפתיים, כלומר אלה שגויסו למלחמה בטרור של אל-קאעידה ודאעש שפועלים במדינה. במקומם יש כרגע כוחות ואגנר (שכירי חרב רוסים – ש"ב)".

ד”ר משה טרדימן
ד”ר משה טרדימן, מומחה לאפריקה, אוניברסיטת חיפה

"אנחנו רואים איך רוסיה דוחקת את רגלי המערב במערב אפריקה, במאלי. שם למעשה הממשלה החליטה שהיא מוציאה את הכוחות הצרפתיים שגויסו למלחמה בטרור של אל-קאעידה ודאעש ובמקומם יש כרגע כוחות ואגנר – שכירי חרב רוסים"

ד"ר משה טרדימן, מומחה לאפריקה מאוניברסיטת חיפה

 

שכירי חרב רוסים במאלי (צילום: ap)
שכירי חרב רוסים במאלי | צילום: ap

אז הרוסים בעצם ממלאים את הוואקום שנוצר כשמדינה אחרת עוזבת?

"הרוסים וגם הסינים. הסינים נמצאים בכל מקום – מה שהאמריקנים זורקים, הסינים לוקחים". ד"ר טרדימן מסביר כי בעוד הרוסים יכולים לתת למדינות אפריקה משאבים ולהקים בה בסיסי צבא, אפריקה יכולה להטות את הכף לטובתה של רוסיה בזירה הדיפלומטית. "בהצבעה באו"ם בתחילת המלחמה באוקראינה, אם שמת לב, כל מדינות אפריקה מלבד אריתראה נמנעו. אריתראה הייתה המדינה היחידה שתמכה ברוסיה. יתר המדינות נמנעו כי יש להן קשרים טובים גם עם המערב וגם עם רוסיה, והן רוצות להרוויח מכל העולמות", מוסיף הד"ר ובכך קושר את מדיניות החוץ של רוסיה לפעולות בין-לאומיות אחרות, כמו המדיניות של ארצות הברית, שמאז תקופת כהונתו של אובמה דוגלת בצמצום מעורבותה בסכסוכים ברחבי העולם ומתייחסת פחות לנושאי החוץ. בכך, לדבריו, רוסיה מצליחה למלא חלל ולבסס את שליטתה במדינות לא מערביות.

"מבחינת מדיניות החוץ שלו, פוטין מנסה לצייר תמונת מצב שהוא עומד בראש חזית אנטי-אמריקנית או אנטי-מערבית", מוסיף מיכאל פליוורט, מומחה לרוסיה ופרשן פוליטי, שמזכיר כי המלחמה באוקראינה הקצינה עוד יותר את המדיניות של רוסיה ושפוטין אולי יודע לאיזה כיוון הוא הולך, אבל לא סגור על מה שהוא עושה: "הוא בעצם קודם יורה את החיצים – ורק אחרי שהם פוגעים, הוא מצייר סביבם את המטרות. הבעיה היא שמחליפים את המקומות בין הסיבה לתוצאה – הוא מנסה להציג את התוצאה בתור הסיבה אף שזה לא המצב. מלכתחילה המטרה הייתה להכניע את אוקראינה בתוך שלושה ימים עד שבוע. זה לא הצליח. פוטין חייב להציג לעמו תמונת ניצחון כלשהי, והיא חייבת להיות די משכנעת. אז כעת מציגים את מה שרוצים ומנסים לשכנע שאת זה בעצם רצו להשיג".

"המטרה הייתה להכניע את אוקראינה בתוך שלושה ימים עד שבוע. זה לא הצליח. פוטין חייב להציג לעמו תמונת ניצחון כלשהי והיא חייבת להיות משכנעת, אז כעת מציגים את מה שרוצים ומנסים לשכנע שאת זה בעצם רצו להשיג"

מיכאל פליוורט, מומחה לרוסיה
מיכאל פליוורט, מומחה לרוסיה ופרשן פוליטי (צילום: קריסטינה וייצמן)
מיכאל פליוורט, מומחה לרוסיה ופרשן פוליטי | צילום: קריסטינה וייצמן

פליוורט מספר שבשבוע האחרון פורסמה הנחיה של הקרמלין לכלי התקשורת הממלכתיים ברוסיה ובה נכתב איך לסקר את המלחמה באוקראינה. "הקו המנחה של הפרופגנדה הממשלתית הוא שמלכתחילה המערב היה אנטי-רוסי, ושכל כל המטרה של המערב הייתה להסית את השכנים של רוסיה נגדה. ולכן, בהסתמך על הדברים המתרחשים בעולם בימים האחרונים – למשל המתיחות בין סרביה לקוסבו, בין סין לארה"ב וגם המתיחות באסיה – כמעט כל דבר כזה פוטין מנסה לקשור לעולם חד-קוטבי שארצות הברית ניסתה כביכול לבנות ושאנחנו אוכלים את הפירות שלו".

כלומר הוא לוקח קרדיט על דברים שהם לא שלו?

"הוא לוקח את הקרדיט, ומספיק לצפות בחדשות. כדאי באמת לעשות תרגיל, להקדיש לכך שעה-שעתיים מזמנך. את תצאי משוכנעת שפוטין הוא לא כזה מטורף. העולם שמציירים שם ואיך שהם מציגים ומסבירים את המצב הבין-לאומי – עושה רושם שזה נכון".

מלחמת רוסיה אוקראינה (צילום: ap)
טיל גראד אוקראיני יורה לעבר עמדות רוסיות | צילום: ap

"עוקבים אחרי מטוס עם איזו דודה"

אז צפינו. את תוכנית הטוק שואו המפורסמת ביותר ברוסיה, "הערב", שאותה מגיש ולדימיר סולוביוב, פתחו בשבוע האחרון כותרות העוסקות בניפוח המשבר הבין-לאומי בין ארצות הברית לבין סין. "אני ממש מודה לסבתא הזו – אף אחד לא עשה כל כך הרבה לחיזוק היחסים בין סין לרוסיה כמו הזקנה פלוסי", אמר סולוביוב בפתח המשדר ביום שלישי. "כל אוקראינה הסתכלה וחשבה – 'איך שוכחים אותנו? ינס סטולטנברג (מזכ"ל נאט"ו) הבטיח לנו הבטחות! וכולכם עוקבים אחרי מטוס עם איזו דודה'". את התוכניות שקדמו לזו פת סולוביוב בעקיצות נוספות לאוקראינה ולמערב: "בעולם יש פאניקה. אז שהמערב ימשיך להיות לחוץ, ואנחנו כבר נבין היכן האינטרסים שלנו".

"אני ממש מודה לסבתא הזו – אף אחד לא עשה כל כך הרבה לחיזוק היחסים בין סין לרוסיה כמו הזקנה פלוסי"

ולדימיר סולוביוב, מנחה הטוק שואו המוביל ברוסיה
ביקור ננסי פלוסי בטייוואן (צילום: רויטרס)
פלוסי בטייוואן ומטוסי קרב סינים | צילום: רויטרס

פייר, התבלבלנו. "לבלבל זה כלי מאוד חשוב בפרופגנדה", אומרת ל-N12 ד"ר ורה מיכלין-שפיר, חוקרת אורחת בקינגס קולג' בלונדון, ומזכירה שהאקו-סיסטם התקשורתי ברוסיה שונה במהותו ממה שאנחנו מכירים במערב, ושהתקשורת הרוסית מגויסת כולה למאבק של הקרמלין, בחסות החוק שמגביל את הפעילות העיתונאית ברוסיה. "כשאתה מבולבל אתה מניח לדברים. סולוביוב ודומיו בחרו במהלך המלחמה בקו הניצי – שאנחנו צריכים ללכת עד הסוף, אסור לנו להפסיד במלחמה הזו, ומי אמר שזה לא מה שתכננו מראש? להערכתי הם מניחים שדעתו של פוטין גמורה לגבי המלחמה הזו, שהם ילכו ויילחמו בה לאורך שנים אם צריך, ויקריבו את כל מה שאפשר להקריב. לכן הם שמו את עצמם עם המשטר, ולדעתי זו החלטה רציונלית שלהם, ולא משהו אידאולוגי-רעיוני. הם עשו חישוב היכן כדאי להם להיות".

"לבלבל זה כלי מאוד חשוב בפרופגנדה. כשאתה מבולבל אתה מניח לדברים. סולוביוב ודומיו שמו את עצמם עם המשטר ולדעתי זו החלטה רציונלית שלהם, ולא משהו אידאולוגי"

ד"ר ורה מיכלין-שפיר, חוקרת אורחת בקינגס קולג' בלונדון
ד"ר ורה מיכלין-שפיר (צילום: חן גלילי)
ד"ר ורה מיכלין-שפיר, חוקרת אורחת בקינגס קולג' בלונדון | צילום: חן גלילי

טורקיה רוקדת על שתי החתונות

בעוד לאינדיבידואלים שבוחרים צדדים כנראה אין דרך חזרה, יש מי שמנסה לרקוד על שתי החתונות, להישאר ביחסים טובים עם כולם ואפילו לגזור על כך קופון. "טורקיה מנהלת מדינית חוץ משלה – בכל מקום שאפשר להגיע אליו, טורקיה מגיעה", אומר צבי מגן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה וכיום חוקר ב-INSS (המכון למחקרי ביטחון לאומי). ואכן, טורקיה ניסתה למצב את עצמה בתור המתווכת הגדולה בין קייב לבין מוסקווה: הסבב האחרון של המשא ומתן בין שתי המשלחות התקיים באיסטנבול, הנשיא ארדואן נוהג לקיים שיחות גם עם פוטין וגם עם וולודימיר זלנסקי, ואנקרה מקבלת את הקרדיט גם על הסכם יצוא התבואה מאוקראינה שיצא לפועל השבוע עם ספינה ראשונה שהפליגה מאודסה לכיוון לבנון.

נשיא טורקיה ארדואן ונשיא רוסיה פוטין בפגישה בטהראן (צילום: reuters)
נשיא טורקיה ארדואן ונשיא רוסיה פוטין בפגישה בטהראן | צילום: reuters
ספינת התבואה הראשונה שיצאה לאחר ההסכם מנמל אודסה באוקראינה ללבנון (צילום: ap)
ספינת התבואה הראשונה שיצאה לאחר ההסכם מנמל אודסה באוקראינה ללבנון | צילום: ap

"טורקיה רוצה להיות שחקן חשוב", אומר מגן. "זה כמו בית ספר, שואלים איך אני נחשב לחשוב ומקובל. אם אני בא לכל המסיבות והאירועים – אז אני מקובל; אם אני יושב בבית ולומד – אז אני לא מקובל. טורקיה נמצאת בכל משבר אפשרי והיא מציגה את עצמה כמעצמה פעילה, בלי שיש לה יכולת של מעצמה פעילה". ואף על פי שהשתיים האלה שואפות להחזיר אחורה את הזמן ולהפוך שוב לאימפריה, עדיין יש כמה הבדלים ביניהן: בין היתר, טורקיה חברה בנאט"ו – הברית הצבאית המערבית שעליה רוסיה מאיימת בשימוש בנשק גרעיני.

"טורקיה רוצה להיות שחקן חשוב. זה כמו בבית הספר: אם אני בא לכל המסיבות והאירועים – אז אני מקובל. טורקיה נמצאת בכל משבר אפשרי והיא מציגה את עצמה כמעצמה, בלי שיש לה יכולת של מעצמה"

צבי מגן, שגריר ישראל ברוסיה לשעבר, חוקר ב-INSS
צבי מגן, שגריר ישראל ברוסיה לשעבר  (צילום: Meir Vaaknin, Flash90)
צבי מגן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה, כיום חוקר ב-INSS | צילום: Meir Vaaknin, Flash90

עד לפני כמה שנים, היו כמה יוזמות לצרף את רוסיה לבריתות ביטחון אירופיות, אבל כולן לא יצאו לפועל. יכול להיות שאילו הצטרפו הרוסים לברית כזאת, לא היינו מאיומים ממנה?

"בכל העשור הראשון של התפרקות ברית המועצות, בתקופתו של בוריס ילצין וראשית עידן פוטין, הם רצו להיות חלק מהמערב ולא חשוב איך. הם רצו להיות שווים בין שווים, עם הגודל והעוצמה שלהם. אבל המערב לא קיבל אותם ואת העוצמה הזאת ואת ההתנהלות הבריונית הזאת", אומר מגן ושולח אותנו לשחק בדלתות מסתובבות ולשאול "מה היה אילו?"

אך נראה שגם פוטין שוקע לעיתים קרובות בחלומות בהקיץ, כאלה שבהם כוחה של רוסיה משתקף בין היתר בגודלה הגיאוגרפי. "פוטין בזמנו יצא בנאום לאומה, והסביר שהתפרקות ברית המועצות היא אסון גדול", מספר ל-N12 ד"ר אבינעם עידן, מומחה לרוסיה ששירת במוסקווה במהלך התפרקות ברית המועצות ובמהלך חידוש היחסים בין ישראל ורוסיה, וכיום חוקר במרכז חייקין לגאואסטרטגיה ולאסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה. "התפרקות ברית המועצות היא משהו שיש לו השפעה ניכרת על התנהלותה של רוסיה, בוודאי בהנהגה של פוטין, גם בימים אלה, כולל האירועים שאנחנו עוקבים אחריהם באוקראינה".

ד"ר אבינעם עידן
ד"ר אבינעם עידן, מומחה לרוסיה

"התפרקות ברית המועצות היא משהו שיש לו השפעה ניכרת על התנהלותה של רוסיה, בוודאי בהנהגה של פוטין, גם בימים אלה, כולל האירועים שאנחנו עוקבים אחריהם באוקראינה"

ד"ר אבינעם עידן, מומחה לרוסיה

ביקור בטהראן

גם כאן פוטין לא מדלג על אפשרות להחיות בריתות ישנות-חדשות, כאלה שינסו להוציא את העיניים של מערב. כך יצא, למשל, שבזמן ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במזרח התיכון לפני כחודש, קפץ פוטין לביקור בטהראן. ובעוד בגרמניה התקיימה בחודשי האביב פסגת ה-G7 שאליה הגיעו מדינות המערב, וחלקן גם המשיכו לפסגת נאט"ו שהתקיימה במדריד – פוטין גמל בביקור אחר, באשחבד שבטורקמניסטן, שם התקיימה פסגת הים הכספי. לפסגה זו הגיעו נציגים מטהראן וממוסקווה, אך גם ממדינות שהרכיבו את ברית המועצות לשעבר – טורקמניסטן המארחת, אזרבייג'ן וקזחסטן, מדינות שפוטין היה רוצה לשמור קרוב אליו.

פסגת המנהיגים בטהראן: פוטין, ראיסי וארדואן (צילום: reuters)
פוטין, ארדואן וראיסי בפסגה בטהראן | צילום: reuters

מה פוטין מחפש בים הכספי?

"הוא מחפש השפעה, גישה למשאבי אנרגיה, יכולת להשפיע בצורה כזו או אחרת על המדינות השוכנות לחופו, יש לזה לא מעט משמעויות", אומר ד"ר עידן. "צריך לזכור שגם איראן היא שחקנית אזורית בעלת חשיבות רבה מאוד וגם בעלת חשיבות רבה מבחינה גלובלית. פוטין רואה עצמו כמובן כמנהיג של מעצמה, והוא מבקש שתהיה לו השפעה באזור הזה, בוודאי גם בגלל הנוכחות האיראנית, ויש לזה סיבות טובות מבחינתה של רוסיה כדי שלא להזניח אזור שהיה עד פירוק ברית המועצות שטח משטחה, ולא להתעלם ממנו".

פסגת הים הכספי באשגבאט, טורקמניסטן (צילום: reuters)
פסגת הים הכספי באשחבד, טורקמניסטן | צילום: reuters

האויב הגדול ביותר – נאט"ו

"האיסלאם, סין והמערב יקרעו את רוסיה לגזרים אם היא תיתן, אבל האויב המרכזי של רוסיה הוא המערב", אומר מגן בהתייחסו למסרים שהקרמלין מפמפם כבר שני עשורים לפחות, על האויבים הגדולים ביותר של אימא רוסיה, וכשהרוסים סולדים מהמערב, הם מתכוונים לא סתם לאירופה ולארצות הברית, אלא ספציפית לברית נאט"ו. "את כל האולטימטומים בנושא אוקראינה פוטין הציב לנאט"ו ולא לאוקראינה. רוסיה אומרת שנאט"ו וארצות הברית באוקראינה זו מלחמה גלובלית. בתרגום לשפת בני אדם, רוסיה מאיימת בנשק גרעיני והשמדה. ככה זה כבר חצי שנה, וזה פועל. לכן נאט"ו לא נכנסת ולא מספקת מערכות נשק פרובלמטיות, ומסתפקת בהשתתפות פעילה לספק את זה – הברית מספקת נשק הגנתי, מודיעין, וממשיכה לחתור בתוך רוסיה".

"את כל האולטימטומים בנושא אוקראינה פוטין שם לנאט"ו ולא לאוקראינה. רוסיה אומרת שנאט"ו וארצות הברית באוקראינה זו מלחמה גלובלית, ולכן נאט"ו לא נכנסת ולא מספקת מערכות נשק פרובלמטיות"

צבי מגן, INSS

למה נאט"ו נחשבת למסוכנת יותר מאיומים אחרים?

"חוץ מזה שיש לה יותר נשק גרעיני, זה כי היא פועלת אקטיבית במרחב הרוסי כדי לשנות את המציאות הפוליטית ברוסיה. היא פעלה ב-14 הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר, את שלוש מהן – המדינות הבלטיות – הצליחה לגרור לנאט"ו מזמן. בכל היתר ניסתה לשנות את השלטון, ובחלק מהן הצליחה – באוקראינה התרחשו פעמיים הפיכות חצר, גם מולדובה, שכבר לא ברור איפה היא נמצאת. לפי הרוסים, אין מחאה שפורצת בעצמה – מישהו צריך לארגן את זה, במיוחד במדינות סגורות וטוטליטריות. אפילו בברית המועצות הם אומרים שלא קמה תנועה יהודית אלא מישהו הקים אותה. זה הראש של הרוסים", מסכם מגן.

ארה"ב הציבה מטוסי 15-F באסטוניה (צילום: RT)
מטוסי 15-F של ארה"ב שהוצבו באסטוניה בעקבות המלחמה באוקראינה | צילום: RT

קשה מאוד לקבוע איך תתפתח מדיניות החוץ של רוסיה. כך או אחרת, אין ספק שרוסיה עובדת קשה כדי לבנות מעמד של מעצמה חוצת יבשות, שתנסה לתת קונטרה למערב. אך בעוד באירופה ובארצות הברית מקדמים ערכים של שלום וסובלנות, לא בטוח שאלה הם הכלים שיעזרו במגרש המשחקים הזה. כעת, כשרוסיה כבר החלה להתבדל (שוב) מהמערב ויש חשש שמסך הברזל יירד בחזרה, השאלה שצריכה להטריד את כולנו היא אם יוקם כאן ציר הרשע שיאיים להשמיד את העולם כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.