כשאתם צמאים בבית, כל מה שצריך לעשות זה ללכת לברז וללגום ככל שתרצו. אבל מה קורה בחלל? המים שהאסטרונאוטים לוקחים איתם אלו המים היחידים שהם יישתו. כך שלפעמים אין ברירה – כל דבר יכול להיות מיכל אגירת מים – גם הגוף שלנו. בחלל, מיחזור הופך להיות הכרחי.
במרכז החלל של נאס"א ביוסטון, מאות מתנדבים מזיעים את דרכם אל כוס המים. הם רצים עשרות קילומטרים בתנאים זהים לאלו בחלל. הזיעה על הבגדים נלקחת לייבוש, אבל לא רק הזיעה, אלא גם המגבות, הגרביים, הבגדים - כל מה שסופג נכנס למיכלים מיוחדים, שם בטמפרטורה גבוהה במיוחד, מתייבשים הבדים, והנוזלים נאגרים למיכלי טיהור מיוחדים.
לא רק הזיעה: גם השתן נלקח לאותו תהליך מיחזור. הנוזלים שהתקבלו מסוננים ומופרדים מן האבק, השיער ושאר הפסולת מהגוף, ואחר כך הם נלקחים לתהליך המיחזור. קית' פאריש מהמעבדה של נאס"א מסביר: "אנחנו מרתיחים את המים מזה... והשתן, או חומרים מוצקים אחרים, נשארים מאחור. אחר כך הנוזל עובר למיכל המיחזור - המסנן שלנו ומשם למיכל ההרקה שלנו. מה שהפרדנו הוא המוצר שלנו שממשיך למערכת המים. וזה נראה צלול ונקי."
אנשי המחקר של נאס"א רוצים להפיק לא פחות משבעה ליטר וחצי של מים מכל בן אדם. בנאס"א טוענים כי אחרי תהליך ההתפלה, המים מוכנים לשתייה. אמנם מותפלים ובמצב טוב – אבל בכל זאת, יד שניה.
