עבור הטייסת הפקיסטנית אמברין גול, הדבר הקשה ביותר בשיעורי הטייס על מטוס הקרב F-7 לא הייתה השליטה במהירות העל קולית שלו, וגם לא חוסר ההתמצאות במערכת הנשקים. המשימה הקשה ביותר הייתה דווקא לשכנע את אמה שהיא יכולה לעשות את זה. "היא אמרה לי - את רק ילדה, איך תעשי את זה? איך תטוסי?" אמברין ענתה לה: "אני אטוס ממש כמו הגברים ".
בשנת 2003, כאשר חיל האוויר הפקיסטני פתח את תפקיד טייסות הקרב גם לנשים, אמברין הייתה בין הראשונות להתגייס לתפקיד הנחשק. היום היא בת 26 והיא בין טייסות הקרב הראשונות בעולם. "זו תחושה שגורמת לך להיות גאה וצנועה באותו הזמן". שאר הטייסות מדגישות כי עצם העובדה שבצבא של מדינה מוסלמית ישנן טייסות קרב, גורם לשינוי תפיסת העולם כלפי מעמד האישה המוסלמית.
אמברין היא אחת משבע הנשים שהתאמנו ועברו הכנה לטיסה מבצעית במטוסי הקרב לצד הגברים. כתב ה-CNN שאל אותה האם יש משהו שהיא עושה טוב מהגברים, ואמברין השיבה: "אנחנו עובדות קשה יותר, יותר עקשניות ויש לנו יותר סבלנות, אין ספק שאנחנו עושות הכל יותר טוב מהגברים". גם חבריה לטייסת הגברים מודים: "הן שוות לנו ביכולת הטיסה, והן יותר מרוכזות מאיתנו".
כמו בחיל האוויר הישראלי, ההסמכה לטיס בחיל האוויר הפקיסטני אורכת כשלוש שנים. במהלך ההסמכהן עוברים אימונים פיזיים קשים. לטייסות אין הנחות לעומת הגברים אמרה גול "אם אנחנו לא טובות, אנחנו לא נטוס".
עיקר פעילותו של חיל האוויר הפקיסטני היא בעיקר נגד בסיסי הטליבאן בגבול פקיסטן - אפגניסטן.