בצל המתיחות הביטחונית בין ישראל לרצועת עזה והחשש מפני מבצע צבאי נוסף, ארה"ב במסר לחמאס - סיוע כלכלי בתמורה למיגור הטרור: בטור שפורסם היום (שישי) בעיתון ה"וושינגטון פוסט" ושעליו חתומים ג'ארד קושנר, ג'ייסון גרינבלט ודיוויד פרידמן, מעבירים השלושה מסר פומבי לארגון חמאס ולפיו סיוע כלכלי לרצועה הוא המפתח להשבת היציבות לאזור. לדבריהם, המציאות בעזה כואבת וחסרת עתיד: "הסיוט המתמשך של הנהגת חמאס ברצועה מאריך ומגביר את סבלם של הפלסטינים החיים שם - ללא תוחלת". במאמר הם מציבים לחמאס תנאים שיובילו להגברת הסיוע: הפסקת הטרור והשבת גופות חיילי צה"ל לישראל.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
שלושת החתומים על הפרסום - יועצו הבכיר של נשיא ארה"ב, השליח המיוחד למזרח התיכון ושגריר ארה"ב בישראל, ערכו ביקור בן שישה ימים לאזור ותיארו כי למרות ההשקעה התקציבית בת מיליארדי הדולרים שהועברה לטובת הפלסטינים בעזה ב-70 השנים האחרונות, כ-53% מהתושבים חיים מתחת לקו העוני ושיעור אבטלה רק הולך וגואה. "הפלסטינים בעזה תקועים בתוך מעגל אימה שבו מנהיגות מושחתת ומלאת שטנה חותרת לסכסוכים", כתבו במאמר. "זו, מקטינה את הסיכוי להזדמנות לשינוי ומגבירה את העוני, את הייאוש ואת חוסר התקווה".
עוד הוסיפו השלושה כי גורמים בינלאומיים התורמים כספים רבים לרצועה נמצאים בדילמה תמידית - האם לעזור לעם הפלסטיני באופן ישיר תוך סיכון מסוים במימון טרור, או לחילופין למנוע את העברת הכספים לחמאס ולהמשיך לראות את האנשים שעליהם הוא אמור לשלוט ממשיכים לסבול.
"בעבר הופנו השקעות לתשתיות למימון רכישת נשק ולשימושים זדוניים אחרים, ואפילו פרויקטים שכבר נבנו נהרסו בסופו של דבר כתוצאה מתוקפנותו של החמאס", הבהירו. "עד שלא יחול שינוי בשלטון ברצועה או עד שהחמאס יכיר במדינת ישראל ויעמוד בהסכמים דיפלומטיים קודמים וימנע אלימות - לא תהיה אפשרות לפתור את הבעיה".
עוד הוסיפו כי החיים ברצועה יכולים להשתפר באופן משמעותי - רק אם חמאס יאפשר זאת. "אם חמאס יוכיח כוונות ברורות - לא רק במילים אלא גם במעשים - לשינוי, אזי ייפתח שער להזדמנויות חדשות", חזרו הכותבים והדגישו. "אין כל סיבה לכך שהפלסטינים בגדה לא יהנו מפירות הכלכלה האזורית המשגשגת, אם רק יתנו לנו לעזור. כפי שאמר הנשיא טראמפ פעמים רבות: הביטחון הכלכלי הוא הביטחון הלאומי. על ידי עידוד המרכיבים הכלכליים נוכל להביא לשיפור רב וכך - ליציבות".
ביקורת קשה נמתחה גם על בחירת חמאס להקיע בחימוש במקום בהקצאת אמצעים לבניית תשתיות ופיתוח. "במקום החיפוש אחר חימוש כל דבר - מרקטות ועד עפיפונים, על חמאס למקד את כושר ההמצאה שלו בשיפור הכלכלה בעזה", הבהירו. "במקום לנצל את מעבר רפיח להברחת אמצעי לחימה, עליהם לתת להעביר סמכויות אלו לרשות הפלסטינית, כדי שחומרי גלם הנחוצים לשיקום הרצועה כהלכה אכן יממשו את מטרותיהם המקוריות. המעגל ברור: רקטות, מרגמות, מנהרות טרור, פצצות עפיפונים ושאר כלי נשק תוקפניים רק מובילים למגבלות חמורות יותר על תושבי עזה".
הכותבים אף הפנו אצבע מאשימה כלפי הקהילה הבינלאומית: "מדינות רבות מגנות את המתרחש אך אינן מוכנות להתמודד עם המציאות כפי שהיא או להציע פתרונות מציאותיים למצב המורכב. במשך זמן רב מידיי עזה עוברת ממשבר אחד למשנהו, מתנחמת במשלוחי סיוע חד פעמיים ובלי לרדת לשורש הבעיה: הנהגת החמאס מחזיקה את הפלסטינים בשבי. יש להכיר בבעיה זו ולפתור אותה, או שנמשיך לחזות במצב המידרדר".