47 שנים אחרי "יום ראשון השחור" בצפון אירלנד, 17 צנחנים בריטים לשעבר עלולים למצוא את עצמם בעוד כשבועיים מואשמים ברצח ולהישלח למאסר ארוך. באירוע, שנחשב כיריית הפתיחה של המאבק המזוין בין צפון אירלנד לבריטניה, נרצחו 14 מפגינים לא חמושים.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
ב-30 בינואר 1972, בעת הפגנה למען זכויות אדם של קתולים שהתקיימה בעיר דרי שבצפון אירלנד, נורו למוות 14 גברים ונערים לא חמושים ו-14 נוספים נפצעו על ידי צנחנים בריטים. האירוע הקשה הפך לסמל וסימן את תחילתן של 30 שנות אלימות בין "הצבא האירי הרפובליקני הזמני" (PIRA) לבריטניה. בעוד כשבועיים יגזור בית המשפט בבריטניה את דינם של הצנחנים, כיום בשנות ה-60 וה-70 לחייהם - ויחליט אם לשלוח אותם למאסר.
בשנת 2010, אחרי 12 שנות חקירה, פרסמה ממשלת בריטניה את מסקנותיה מוועדת החקירה שבדקה את אירועי היום העקוב מדם. ראש הממשלה דאז, דייויד קמרון, אמר בנאומו בפרלמנט המקומי: "לא הייתה שום הצדקה לירי, הצבא נהג באופן פסול ביותר".
הצנחנים שחשודים כי ירו למוות במפגינים עשויים להיות מואשמים במספר עבירות - מרצח ועד לניסיון רצח ופציעה. אם יימצאו אשמים, הם יישלחו ככל הנראה למאסר ממושך למרות גילם. על פי ה"דיילי טלגרף" הבריטי, לפחות 4 מהם ניצבים בפני אפשרות העמדה לדין - כאשר המבוגר ביניהם הוא בן 77 כיום. "הוא יושב על יד הטלפון ומחכה לשמוע את גורלו", סיפר עורך דינו של אחד החשודים. "הוא כבר מבוגר, סבא לנכדים, משותק ומרותק לכיסא גלגלים".
ריצ'רד קמפ, קצין בכיר בצבא בריטניה טען אמש כי לא צריך להאשים אותם ברצח: "ברור שהם לא פעלו כראוי, אבל הם לא הוכשרו להתמודד עם סיטואציה כזאת והובלו על ידי מפקדים ופוליטיקאים שכבר מתו ולא יוכלו לתת את הדין". קצין אירי לשעבר טען כי הפוליטיקאים היו צריכים לקחת אחריות על תוצאות האירוע וטען כי החיילים "בקושי עברו 48 שעות אימון לפני ששלחו אותם להפגנה".