לקראת סוף המחאות באיראן? התובע הכללי ברפובליקה האיסלאמית, מוחמד ג'עפר מונתזארי, הודיע היום (ראשון) על פירוקה של משמרות הצניעות באיראן, כ-80 ימים לאחר פרוץ המחאות באזורים נרחבים במדינה. כזכור, ב-16 בספטמבר מתה הצעירה מהסא אמיני, לאחר שהוכתה באלימות קשה על ידי אנשי משמרות הצניעות, לאחר שלא עטתה כהלכה את החיג'אב.

ההודעה היום באה בעקבות הודעה נוספת של התובע הראשי מונתזארי, לפיה בימים הקרובים תישקל מחדש חובת עטיית החיג'אב במרחב הציבורי באיראן. לדבריו, התשובה הסופית בעניין צפויה בתוך כ-15 ימים.

ההפגנות במדינה (צילום: Getty images)
הפגנות המחאה באיראן בעקבות מותה של מהסא אמיני | צילום: Getty images

ארגוני זכויות אדם שונים הודיעו אתמול כי מאז פרוץ המחאות ברחבי איראן, לפחות 470 בני אדם נהרגו – ומתוכם לפחות 64 ילדים וקטינים. בתוך כך, 18,210 בני אדם נעצרו, מתוכם 584 סטודנטים. לפחות 61 אנשי כוחות הביטחון נהרגו גם כן במחאות. רק בשבוע שעבר התבטא אמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד זרוע האוויר והחלל במשמרות המהפכה, ואמר, באורח נדיר יחסית לבכיר במשטר, כי במהומות נהרגו עד כה כ-300 בני אדם.

מהסא אמיני, שהוכתה למוות על ידי משמרות הצניעות
מהסא אמיני, שהוכתה למוות על ידי משמרות הצניעות באיראן

ההודעה על ביטול משטרת המוסר והדיון מחדש בנוגע לחובת עטיית הרעלה מגיעה במקביל לדברים שאמר אתמול גם הנשיא אברהאים ראיסי, ולפיהם "הרפובליקה האיסלאמית אינה נתונה לשינוי, אולם ניתן לשנות את האופן שבו היא מיישמת את הערכים שלה". במידה רבה, לאורך מרבית תקופת המחאה בשבועות האחרונים, הופסקה פעילות משמרות הצניעות הלכה למעשה.

הפגנות בטהראן (צילום: רויטרס)
מחאות בטהראן בעקבות מות אמיני | צילום: רויטרס

ד"ר רז צימט, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א, כותב כי הוא "מציע שלא לתלות ציפיות גדולות מדי בביטול חובת הרעלה". לדבריו, המשטר בטהראן אכן צפוי לערוך "הקלות מסוימות" בפעילות משמרות הצניעות. לדבריו, "שינויים כאלה עשויים להישקל על ידי המשטר במסגרת מאמציו לגבש 'אסטרטגיית יציאה' מהמשבר הנוכחי".

 

 

ד"ר צימט מוסיף כי בתקופה האחרונה ניכרת ירידה נרחבת בהיקף אירועי המחאה באיראן, וניכר כי המשטר מעוניין לנקוט בצעדים שעשויים לסייע בהרגעת הרוחות. הוא מסביר כי המשטר בטהראן נתון במלכוד: "מצד אחד, ויתורים משמעותיים, במיוחד בסוגיה מהותית כמו הרעלה, עלולים להיתפס כחולשה ולהוביל לדרישות נוספות. מצד אחר, הימנעות מהיענות – ולו חלקית וסמלית – לדרישות המפגינים, תוביל במוקדם או במאוחר להסלמה מחודשת במחאה".

על רקע הדברים הללו מסביר צימט כי המשטר "עשוי לשקול להפגין מראית עין של היענות ל'רצון הציבור', ובמיוחד הצעירים, אך ללא צעדים שעלולים להתפרש כוויתור מהותי על עקרונות יסוד או כהפגנת חולשה". הוא מוסיף כי "ביטול חובת הרעלה נראה בשלב זה כצעד אחד רחוק מדי, שנזקו עלול לעלות על תועלתו. הפחתת האכיפה עשויה לספק פתרון חלופי, אף כי גם יעילותו מוטלת בספק".