"בקיץ ובסתיו 2010, התיווך האמריקני שמטרתו שלום בין ישראל לסוריה תפס תאוצה", כך טען פרדריק פרד הוף, השליח המיוחד של ארה"ב לסוריה בתקופת כהונתו של הנשיא ברק אובמה, בטור שפורסם הלילה (בין חמישי לשישי) באתר של מכון המחקר האמריקני Atlantic council. בתחילת שנת 2011, לדבריו, חלה התקדמות ניכרת בין הצדדים – והם כבר הסכימו שארצות הברית תעביר ביניהם טיוטות הסכם למתן הערות.
לפי הוף, הנושא הטריטוריאלי היחיד שנותר שנוי במחלוקת בין הישראלים לסורים והיה בעל משקל הוא מיקומו של קו הגבול בחלקו העליון נהר הירדן שזורם לכינרת. לטענתו, ההתקדמות בנושאים הטריטוריאליים רק הגבירה את החרדה של נתניהו מפני נכונותו אסד לספק את המחיר של ישראל לשלום, שכלל דרישה שהוגדרה בידי הוף כגיאו-פוליטית – להרחיק את הממשל בסוריה מאיראן, מחיזבאללה בלבנון, ומחמאס בעזה.
"לפני שהתקדם לתהליך דיפלומטי עם סכנה פוליטית פוטנציאלית, נתניהו רצה להיות בטוח שאסד מחויב אישית להתארגנות הגיאו-פוליטית המלאה של סוריה", סיפר השליח לשעבר. "הוא ביקש שאחד המתווכים האמריקנים ייפגש עם אסד וישאל את השאלות הקשות לגבי נכונותו לעמוד במחיר של ישראל לשלום – אותו המחיר שקבעה וושינגטון על הסרת הסנקציות האמריקניות על סוריה".
לפי הוף, מקורבו של נתניהו יצחק מולכו שימש נציג ישראלי במשא ומתן ובשיחה עם הילרי קלינטון אמר שבירושלים מסכימים עקרונית ל"נסיגה מלאה" עבור שלום עם סוריה – אך הדגיש שבישראל חוששים "להפקיד את הפיקדון" רק כדי לגלות שאסר פחות מחויב למהלכים שידרשו ממנו לעשות צעדים מהותיים. מולכו, לפי הנטען, גם הדגיש שנתניהו רציני לגבי התהליך ומוכן לבצע את העסקה.
הדברים של הוף הם חלק מספרו החדש "להגיע לגבהים: הסיפור הפנימי של ניסיון סודי להגיע לשלום סורי-ישראלי". "שני הצדדים, לדעתי, ניסו באופן לא מפתיע להטות את ההליך כך שיתאים לסדר העדיפויות שלהם", הסביר. "ישראל, על אף שהייתה מעורבת בתהליך, נבהלה יותר ויותר מסירובה של סוריה לעסוק בכל דבר מלבד הגבול הפוטנציאלי".