פינלנד ושוודיה הגישו אתמול (רביעי) בקשות רשמיות להצטרפות לברית נאט"ו, למרות איומים שונים שהושמעו מצד רוסיה נגד כוונתן להצטרף. רבים ממנהיגי המדינות החברות בנאט"ו בירכו על החלטתן, כמו נשיאי ארה"ב וצרפת וראש ממשלת בריטניה. בניגוד אליהם, נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן, הודיע כי הוא מתנגד לצירופן לנאט"ו. היום צפוי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לארח בבית הלבן את נשיא פינלנד סאולי ניניסטו וראש ממשלת שוודיה מגדלנה אנדרסון, והשלושה צפויים להמשיך לדון בתהליך הצטרפותן לברית.
על פי תקנון ברית נאט"ו, לאחר הגשת בקשות החברות מצד פינלנד ושוודיה, כל אחת מ-30 המדינות החברות בברית חייבת לאשר את הבקשה בפרלמנט המקומי שלה בחקיקה – בהליך שעשוי לקחת כשנה. בהתאם לכך, מספיקה התנגדות של חברה אחת מבין 30 החברות בברית כדי לטרפד את תהליך צירופן של המועמדות החדשות מהצפון. מעבר לעובדה שסירוב של חברה אחת יכול לטרפד את המהלך – כשזה מגיע מטורקיה – אחת החברות החשובות והעיקריות בברית, מקבל הדבר משנה תוקף.
טורקיה היא בעלת הצבא השני בגודלו בברית נאט"ו, שקטן יותר רק ביחס לצבאה של ארה"ב. היא מחויבת לספק לנאט"ו יותר חיילים ממדינות כמו צרפת, בריטניה, איטליה וגרמניה. מעבר לכך, טורקיה שוכנת במיקום חשוב מבחינה אסטרטגית, קרובה לרוסיה ולמזרח התיכון – ובעלת השפעה אזורית גדולה.
אתמול נפגש אברהים קאלין, יועצו הבכיר של ארדואן, עם בכירים מפינלנד, שוודיה, ארה"ב, בריטניה וגרמניה, ודן עימם בעמדותיה של טורקיה לגבי צירופן של פינלנד ושוודיה לנאט"ו. בפגישה הוא הבהיר להם כי טורקיה לא תאפשר שום התקדמות בתהליך החברות אם לא ייענו דרישותיה הביטחוניות של טורקיה בנוגע למפלגת ה-PKK (מפלגת הפועלים הכורדית) בהלסינקי ובסטוקהולם, וכן אם השתיים לא יסירו את אמברגו הנשק שהטילו על טורקיה בשנת 2019, עם פלישתה לסוריה.
ד"ר אסא אופיר, מומחה לטורקיה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל אמר ל-N12: "ארדואן ואנשיו זיהו פה נקודת לחיצה על אירופה והמערב – הם משתמשים בזה כדי לסחוט רווחים מדיניים וביטחוניים עבור טורקיה, וכמובן גם לקצור הישגים למשטרו של ארדואן. הוא הגיש רשימה של דרישות - בהן הסרת סנקציות ביטחוניות, הסגרת פעילים פוליטיים המבוקשים בטורקיה והפסקת הפעילות הכורדית האנטי-טורקית בשוודיה". לדבריו, ארדואן שואף לרשום הישגים גם בזירה הפנים-טורקית וגם בזירה הבין-לאומית.
המאבק בכורדים
אנקרה מביעה התנגדות מוחלטת לצירופן של שוודיה ופינלנד לנאט"ו בזמן שהן מארחות את פעילות מפלגות ה-PKK וה-YPG (המחתרת הכורדית בסוריה). שתי המדינות הנורדיות הן מבין המדינות שבשנים האחרונות קיבלו פליטים רבים שהגיעו ממדינות המזרח התיכון, בעיקר רבים שנמלטו מאימת המלחמה בסוריה. בין הפליטים הרבים שהגיעו גם רבים ממוצא כורדי, שם הם הקימו סניפים מקומיים של המפלגות הפוליטיות המוכרות שלהם.
מפלגת ה-PKK היא מפלגת הפועלים הכורדית בטורקיה, הנאבקת בשלטון באנקרה מאז שנות ה-80 במטרה להשיג עצמאות, או אוטונומיה. לאורך השנים ביצע ה-PKK שורת מעשי טרור ופיגועי תופת קשים ועקובים מדם בטורקיה. סוגיה זו נחשבת לדרמטית במיוחד בנאט"ו – בעוד שרבות מהחברות בברית מזהות, כמו טורקיה, את ה-PKK כארגון טרור – הן תומכות באופן נלהב ב-YPG, הגרסה הסורית – שזכתה לקרדיט עצום על חלקה במאבק להבסת ארגון דאעש.
"מבחינה פנימית, ארדואן מדגיש בטורקיה בעיקר את הסיפור הכורדי", אומר ד"ר אופיר. "עיקר הבעיה היא עם שוודיה – מדינה עם אוכלוסיית פליטים כורדים גדולה, שמגיעה לכ-100 אלף איש. הטורקים רגישים מאוד לבדלנות ולטרור הכורדי, שמהווה סוגייה חוצת-מפלגות וסקטורים". לדבריו, גם רבים ממתנגדיו של ארדואן ממפלגות המרכז והימין תומכים במאבק חסר פשרות בבדלנות הכורדית. "ארדואן יוכל למכור לעם תדמית של מנהיג חזק – מנהיג עולמי שמתחשבים בו – וטורקיה שמתחשבים בה בעולם", הוא מוסיף.
תנאי נוסף של טורקיה לאישור חברותן של פינלנד ושוודיה הוא סיום מיידי של אמברגו הנשק שהשתיים הטילו על טורקיה, יחד עם מדינות אירופאיות נוספות, לאחר שפלשה לסוריה בשנת 2019. צבא טורקיה כבש חלקים גדולים בצפון סוריה, שעד אז היו נתונים לשליטת ה-YPG, כל זאת במסגרת המאבק בכורדים.
למרות שהיקף סחר הנשק בין טורקיה לשתי הנורדיות זניח יחסית, ולא צפויה שום עסקת נשק גדולה בין טורקיה לבין שוודיה או פינלנד בעתיד הקרוב, בטורקיה אומרים שאנקרה אינה יכולה להיות חברה בברית צבאית שבה שתיים מהחברות מטילות עליה אמברגו נשק. שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו אמר לאחרונה שאמברגו נשק בנאט"ו הוא "בניגוד לרוח וערכי הברית". "איננו יכולים לומר 'כן' לאלו שמטילים סנקציות על טורקיה ובכל זאת מצטרפים לנאט"ו", אמר ארדואן השבוע.
"מבחינה חיצונית, ארדואן רוצה בהסרת הסנקציות הביטחוניות של כלל מדינות המערב על טורקיה", אומר ד"ר אופיר. "בשנים האחרונות, יותר ויותר מדינות מערביות הטילו חרם ביטחוני על טורקיה ולא מסכימות למכור לה נשק. דרך המשבר הזה, ארדואן חושב שהוא יצליח למנף את מקומה של טורקיה בזירה העולמית, ויראה שוב את חשיבותה בתור מדינה שאי אפשר להתעלם ממנה ומהאינטרסים שלה".
הזדמנות שאסור לפספס
ארדואן הוא איש עסקים ממולח, והוא מבין כי בידיו הזדמנות לרשום הישגים גדולים עבור טורקיה בכלל ועבורו באופן אישי. בעוד כשנה ייערכו בחירות בטורקיה, ובשלב זה נמצא הנשיא בשפל בסקרים, זאת לצד המצב הכלכלי החמור בטורקיה – שלא צפוי להוסיף לו קולות. באנקרה מבינים כי בוושינגטון קיימת להיטות גדולה לצרף את שתי המועמדות החדשות, על רקע המאבק המחריף בין ארה"ב ורוסיה, ובשל כך צפויים להעמיק את הניסיונות להשיג נשק מתקדם מארה"ב.
בראש ובראשונה, שאיפתה הגדולה של טורקיה היא לחזור לפרויקט מטוסי ה-F-35 של הבית הלבן, שממנה היא סולקה בשנים האחרונות לאחר שרכשה מערכת הגנה אווירית מסוג S-400 מתוצרת רוסיה. אחד הדברים שחשובים לאנקרה במיוחד הוא קבלת הסכמה רשמית מצד ארה"ב לשימוש במערכת. בנוסף, טורקיה מעוניינת לחדש את טייסות ה-F-16 שלה, ולחדש גם את מלאי התחמושת וחלקי החילוף של מטוסי הקרב.
רק לאחרונה דווח כי ממשל ביידן פועל לשכנע את הקונגרס האמריקני להסכים למכור לטורקיה חלקי חילוף ותחמושת למטוסי F-16, ואולי אף למכור לה טייסת קרב חדשה. לאחר תקופה של מתיחות ממושכת בין שתי המדינות, בוושינגטון מביעים בחודשים האחרונים שביעות רצון מעמדותיה של טורקיה במלחמה באוקראינה.
בתחילת השבוע היו אמורים לנחות בטורקיה שרי החוץ של פינלנד ושוודיה, כדי לדון עימה בבקשת ההצטרפות שלהן. זמן קצר לפני הביקור הודיע ארדואן, כי הם "כלל לא צריכים לטרוח להגיע". בכך מבקש ארדואן להדגיש את עוצמת התנגדותו וסירובו למהלך – ובעיני רבים, בפועל, להעלות את מנופי הלחץ שלו במשא ומתן מול מדינות המערב. בארה"ב נחושים לקדם את המהלך, ונראה כי הם נכונים לערוך ויתורים כדי לעמוד בדרישותיה של טורקיה.