אחרי 14 שנים של נתק בין אנקרה לירושלים, נשיא המדינה יצחק הרצוג סיכם היום (חמישי) את ביקורו בטורקיה כאורחו של הנשיא רג'יפ טאיפ ארדואן שבמהלכו נפתח דף חדש ביחסים בין המדינות. "מצאתי מארח שהיה פתוח לדיאלוג אמיתי על נושאים מגוונים", אמר הרצוג בתדרוך לתקשורת. "אעביר את הדברים לממשלת ישראל והדברים ייבחנו במעשים בשטח ובהתנהגות של כבוד הדדי. כל התהליך הוא נטול אשליות אבל משקף מתאם אינטרסים אזורים ובלטראליים".
שעות לאחר ביקורו בארמון באנקרה, סיפר נשיא המדינה על הפגישה עם ארדואן: "נעשה מאמץ רב כדי להגיע לרגע הזה אתמול, מאמץ שנמשך כמה חודשים. ירדנו לפרטים בשיחה על נושאים רבים בעלי משמעויות אופרטיביות. דיברנו גם על כינון מנגנון למשברים שעלולים לקרות. ישראל פתחה מגוון אפשרויות והסכמי אברהם פתחו הרבה הזדמנויות".
"טורקיה היא המדינה הראשונה המוסלמית שהכירה במדינת ישראל", הזכיר הרצוג. "כשאתה יורד למציאות בשטח יש כל כך הרבה נושאים שהם לא בהכרח בעלי משמעות פוליטית כמו סחר, פיתוח נושאים כלכליים, המלחמה הנוראה באוקראינה שבה ישראל וטורקיה מוצאות את עצמן מסוגלות לנהל דו-שיח עם שני הצדדים ועוד נושאים מגוונים. אני מקווה שמכאן הונחה תשתית לפיתוח יחסית והתקדמות לכיוונים חיוביים".
"יש לי תפיסת עולם שאמרתי גם בביקורי באמירויות ואני אומר זאת לכל נשיא בעולם", המשיך. "אני רואה לנגד עיניי את הילד בן העשר שרואה אותי עם מנהיג עוטה כאפיה וזה נועד לשדר מסר של תקווה וחלופה לכל מי שחושב שעימות ואלימות יביאו תוצאות. אני מקווה שגם בכך תרמתי את תרומתי. עבודת המטה כעת תיעשה בישראל. אנחנו כמובן לא שוכחים את העבר אבל מסתכלים וחושבים על העתיד. מטרת הביקור הייתה הנחת תשתית והיא עוד תבחן במגוון נושאים".
גורם בפמליית הנשיא התייחס לחידוש היחסים לאחר יותר מעשור של מתקפות בלתי פוסקות על ישראל מצד ארדואן: "יש שתי גישות בחיים. האחת, לא לדבר ולנתק אחרי כל מה שאמר ועשה ואחרי היחס שלו. השנייה, לראות את השתנות הנסיבות והאינטרסים ואת שינויי הכיוון. הערכות המודיעין טעו לא אחת בהערכתן לגבי סאדאת ואחרים. במקרה הזה, לישראל כבר משנת 1949 מערכת יחסים ענפה עם טורקיה".
"ארדואן מגיע מרקע איסלאמיסטי יותר אבל אם יש הזדמנות במזרח התיכון צריך לנצל אותה", המשיך הגורם בפמליית הנשיא. "טבעי שבמערכות מדינתיות יש לבטים כיצד להתייחס להזדמנות הזאת שנוצרה פתאום ועוד הגיעה מהמנהיג שחשב איך ולאן אני משנה כיוון. הוא ראה את מצבו והבין שזה יעד, והשאלה היא אם להפנות עורף או לעשות את המירב ולנצל את זה לטובת שני העמים".
לדברי הגורם בפמליית הנשיא, "אנחנו לא חיים באשליות ויכול להיות שנתאכזב. עם זאת, השאלה מה ישראל מרוויחה מזה מנותקת מההוויה של יחסים בלטראליים עם מדינה של 84 מיליון מוסלמים שיושבת על הכניסה לאירופה. עצם העובדה שאין כלי תקשורת טורקי שלא שידר את הטקס אתמול עם הדגלים, ההמנון והנאום שאומר בטורקית - אני רוצה לשנות כיוון".
"אתה יכול לומר מצד אחד שאתה לא מאמין ומצד שני גם להחליט לבחון את זה. הנימה הרבה יותר קשובה", המשיך הגורם. "האם תבוא לו הג'ננה? תבוא. אנחנו לא אחראים למצבו של פלוני או אלמוני. הוא יודע ואנחנו יודעים שארה"ב מברכת על הדיאלוג הזה. היום טורקיה היא גורם חשוב ביותר בנאט"ו ובמערך שעוסק ברוסיה, וטוב לעולם שהיחסים בינינו יהיו תקינים. שתי המעצמות החזקות באזור צריכות להיות ביחסים טובים. עכשיו הכדור עובר לידי הממשלה ושם ישקלו את הסוגיות הסוציו-גאו פוליטיות".