בימים אלה צבי אריאלי בן ה-42 מגייס את הידע שצבר בשירותו כלוחם גולני בצה"ל כדי להצטרף לשורות צבא אוקראינה במלחמה מול רוסיה. עם קלצ'ניקוב טעון, הוא מספר: "ברגע שהרוסים יגיעו לאומן, אלחם בהם כהוגן. הם לא ציפו לתגובה כמו שקיבלו - נשים וילדים זורקים על טנקים בקבוקי מולוטוב. יש להם כבר אלפי הרוגים".
אריאלי חי במשך 20 שנה בישראל. ב-2012 הוא הגיע לאוקראינה, וכמה שנים לאחר מכן קיבל אזרחות מקומית והחל להתגורר שם באופן קבע יחד עם משפחתו. "במקור אני בכלל מלטביה ואשתי יהודייה מאוקראינה", אמר צבי. "הגעתי לאוקראינה לראשונה בתור שליח של בני עקיבא ב-2003. סיימתי ב-2012 לימודי תואר שני באיסלנד, ומאז הכרתי חברים שהם בעלי עסקים, שאמרו לי לבוא לעבוד באוקראינה כי יש שם לא מעט יהודים. הרגשתי בנוח והיה פה טוב יותר, אני זוכר עוד את המהפכה והמלחמה ב-2014. בחיים יש לפעמים מצבים שבהם אתה צריך לבחור איפה הטוב והרע - וככה בחרתי להגיע לאוקראינה".
"הצלתי את המשפחה שלי וברחנו מקייב"
צבי משמש בתפקיד עזר לצבא האוקראיני ומעדיף שלא לפרט עליו מפאת ביטחון שדה וחשש להאזנות של הרוסים. "אני כמו חייל. האוקראינים חושבים שאני יודע יותר מהם מה לעשות, אבל זו לא האמת", שיתף אריאלי. "אני מפעיל היגיון כללי. בישראל לא מלמדים את החיילים דברים כאלה ולא מלמדים אותם למלא בקבוקים עם שמן ובנזין ולזרוק על טנקים".
כבר מ-2014, מספר צבי, הוא מסייע לצבא אוקראינה: "זה התפקיד שלי. כשחשנו שמשהו לא טוב הולך לקרות, הוצאנו בזריזות את כל הקהילה היהודית בקייב מהעיר. אני ומשפחתי הגענו לאומן לאחרונה, ויש כאן אנשים שאני מכיר שביקשו ממני עזרה בהתארגנות נגד הכוחות הרוסיים. אני רציתי להציל את המשפחה שלי ויחד ברחנו מקייב". אריאלי הוסיף שהוא הבין בשלב מוקדם יחסית שצריך לעזוב את הבירה: "עכשיו כבר אי אפשר לצאת מהעיר. השארנו שם הכול, חוץ מכמה תיקים שלקחנו יחד איתנו".
בתקופתו בישראל, הוא שירת כלוחם בגדוד 12 של גולני. "בארץ אנחנו לא מכירים אירוע כזה כמו שקורה כאן עכשיו - אולי ב-1948 בזמן מלחמת העצמאות. כאן מרגישים כמו במלחמת עולם שלישית - ממש עכשיו שמעתי על אישה עם בקבוק מולוטוב ששרפה טנק רוסי. הנשק שמשמש אותנו דומה למה שרואים בסרטים, כל אחד הפך ללוחם". לצד זאת, הוא משתף באתגרים שעימו מתמודד הצד האוקראיני: "אין מספיק לוחמים, ולכן נותנים נשק כמעט לכל אזרח שמעוניין". לדבריו, "בישראל הייתי במבצע בג'נין כשתפסנו קו באזור של מחנה פליטים. זה שונה כי בישראל יש לך עדיפות גמורה, ובאוקראינה אתה מגיע למצב שיש נגדך פי עשרה כוחות גדולים יותר - וכל אחד שיכול להחזיק בקבוק עם בנזין ושמן זורק אותו על טנק. אי אפשר להתכונן למלחמה כזאת".
"הרוסים לא ציפו לתגובה כזו"
צבי שוהה בימים אלו עם משפחתו באומן, ושיתף בהכנה האישית שלו לקרב בעיר: "אם המלחמה תגיע לכאן, אני אקח חלק ובגלל זה אני נמצא פה. אתמול סייר באזור מזל"ט רוסי, אז יכול להיות שהרוסים מתכוונים להנחית כאן כוחות באומן. אנחנו די לחוצים ונמצאים בכוננות מוגברת". הוא הוסיף כי לרשותו יש כמה נשקים: "יש לי רובה צלפים, קלצ'ניקוב ואקדח".
"יש לרוסים הרוגים רבים. הם חשבו שיבואו לשחרר את העם שכאן, אבל הם לא מבינים שאין פה בעיות כמו שהם חשבו - ולכן הם לא ציפו לתגובה כזאת. בכל עיר וכפר שהכוחות הרוסיים עוברים, שורפים להם טנקים. זה חייב להימשך עוד שבוע-שבועיים ואז אני חושב שהמצב מבחינתם יהיה קשה יותר", סיכם צבי. "זה לא מה שהם ציפו, את זה אני אומר בוודאות"