מפלה לגורמים הפרו-אירנים בעירק: תוצאות חלקיות של הבחירות המתפרסמות הערב (שני) מלמדות על היחלשות גוש המיליציות הפרו-אירניות בפרלמנט. בעוד שבמושב האחרון היה גוש "פתח", הבלוק הפוליטי המאגד את נציגי המיליציות העיראקיות הפרו-אירניות, למפלגה השנייה בגודלה – תוצאות הבחירות המתפרסמות הערב מלמדות על היחלשות כוחה.
בחירות בעירק נשמעות תמיד דבר רחוק, בעיקר כשאלו בחירות מבולגנות ולא מסודרות. רק כשליש מבעלי זכות הבחירה הגיעו לקלפיות בעירק, בבחירות שהוקדמו בשנתיים בעקבות המחאה הציבורית שהחלה באוקטובר 2019. עשרות מפלגות ועשרות רשימות התמודדו בבחירות, אך החשוב ביותר עבור ישראל היא מי ישלוט בעירק ומי יעמוד בראשה.
החשיבות של עירק עבורנו הוא רצונה של אירן להשיג בה דריסת רגל, כחלק מהמקפצה שהם מבקשים לקדם להגברת השפעתם ומעורבותם בסוריה ולבנון. מה שחשוב עבורנו בבחירות בעירק הם נציגי המיליציות השיעיות שאותן אירן מטפחת בעירק (ביניהן חיזבאללה עירק), ואם תנועות הכפופות לטהרן יעמדו בראש הממשלה העירקית, או רק כשותפים בממשלה – ואולי אף לא כשותפים בכירים. על פי העולה מהתוצאות המתפרסמות – הם בפירוש לא הצליחו במשימתם, וככל הנראה ירדו מ-47 מנדטים בפרלמנט האחרון ל-14 כעת.
ברקע החשש מתוצאות לא טובות בבחירות, דווח כי אסמעיל קא'אני, מפקד כוח קודס ויורשו של קאסם סולימאני, נחת אתמול בחשאי בבגדד. על פי ההערכות, עיתוי הביקור מעיד על ניסיונו של קא'אני להבטיח שהמגעים להקמת קואליציה יעמדו בקנה אחד עם האינטרסים של טהרן, כך או כך, הדיווח הזה הוכחש על ידי גורמים עירקיים. כזכור, גם סולימאני נחת בבגדד בתחילת ינואר 2020 כדי לנסות ולהשפיע על המהלכים הפוליטיים בעירק – ביקור שהסתיים בחיסולו.
מי שמסתמן כמנצח הגדול של מערכת הבחירות הוא מוקתדא צדר, מנהיג דתי שיעי המוביל תנועה גדולה, בעלת מסורת של עשרות שנות התנגדות והתנגשות עם האירנים. כבר ב-2004 הוא נחשף לעולם, כאשר הוביל תנועת התנגדות חמושה ואלימה לכיבוש האמריקני במדינה. צדר הגדיל את כוחו ל-73 מושבים בפרלמנט, כמעט 20 יותר מכוחו במושב האחרון – ובכך הבטיח שגם הפעם הוא יוביל את המפלגה הגדולה ביותר בעירק.
שותפיו של צדר, הכורדים, ככל הנראה יזכו ב-40 מנדטים לפחות. עוד לפני הבחירות סיכם עימם צדר על ברית – מה שמקנה להם כבר יותר מ-110 מושבים בפרלמנט – בדרך להשגת 165 לפחות, המקנים רוב והקמת ממשלה. גורם נוסף שככל הנראה השיג תוצאה מרשימה מבחינתו בבחירות הוא ראש הממשלה לשעבר נורי אל-מליכי, שנחשב כבעל קשרים טובים עם טהרן.
למרות התוצאות העגומות עבור חברי המחנה הפרו-אירני, אין לפסול את האפשרות שבסופו של דבר הם כן יצטרפו לממשלה ויקחו בה חלק. יחד עם זאת, כאמור, כוחם יהיה קטן בהרבה – וכך גם השפעתם על מדיניות הממשלה.