הבית התחתון של הפרלמנט בפולין גרם למשבר דיפלומטי כשהעביר השבוע הצעת חוק שקובעת התיישנות בתביעות להשבת רכוש יהודי שנגנב על ידי הנאצים. החוק עורר תגובה זועמת מצד שר החוץ יאיר לפיד, שכינה אותו "חרפה" - ושגרירי המדינות זומנו לשיחות נזיפה. בהצהרה של משרד החוץ נכתב שהחקיקה עשויה להשפיע על עד 90% מהבקשות להשבת רכוש של ניצולי השואה וצאצאיהם. "לא מדובר בוויכוח היסטורי על אחריות לשואה, אלא על חוב מוסרי של פולין לאלה שהיו אזרחיה ושרכושם נבזז במהלך השואה ותחת המשטר הקומוניסטי", נכתב בהודעה.
כמעט כל יהודי פולין, כשלושה מיליון איש מהקהילה הגדולה בעולם בתחילת המאה הקודמת, הושמדו בשואה. עשרות שנים עברו מסוף המלחמה ועד נפילת הקומוניזם ב-1989, אז החלו בעלי נכסים יהודים לשעבר וצאצאיהם החלו להיאבק על פיצויים מפולין. הצעת החוק שעברה - עלולה לסכל את מאבק זה.
החלטת הפרלמנט מאשררת למעשה פסק דין של בית הדין החוקתי משנת 2015, לפיו צריך להיות מועד אחרון שאחריו לא ניתן יהיה לערער עוד על החלטות מינהליות לקויות. החוק החדש קובע את תאריך היעד בחוק ל-30 שנה.
אחרי התגובות מצידו של לפיד, בממשלת פולין השיבו בזעם. "את ההצהרה של שר החוץ יש להוקיע באופן חד משמעי", אמר סגן שר החוץ של פולין פאבל ז'בלונסקי. "היא כוללת חוסר ידע עמוק ובעיקר חמור". משרד החוץ הפולני טוען שהחוק אינו מגביל את האפשרות לפתוח בתביעות אזרחיות לפיצויים. חלק מהפולנים טוענים שתביעות של רכוש הובילו ליחס לא הוגן כלפי הדיירים הנוכחים.
חברי מפלגת "החוק והצדק" הימנית-שמרנית אמרו כי "פולין מודאגת מההצהרות של הצד הישראלי בנוגע לתיקון הנוהל המינהלי". לדברי משרד החוץ, "הצהרות אלה מעידות על בורות בעובדות ובחוק הפולני. פולין אינה נושאת באחריות כלשהי לשואה, שהייתה פשע שבוצע על ידי הכובשים הגרמנים, בין היתר נגד אזרחים פולנים בעלי אזרחות יהודית. קורבנות הפשעים הגרמניים היו מיליוני אזרחי הרפובליקה הפולנית השנייה".
חלקה של פולין והפולנים בזוועות מלחמת העולם השנייה והחקיקה הפולנית הקשורה אליה, מציבים שוב ושוב מכשולים בקשרים בין פולין לישראל ולארה"ב. השבוע צייץ דובר משרד החוץ האמריקני נד פרייס כי מדובר ב"צעד בכיוון הלא נכון" מצדה של פולין. "אנו קוראים לפולין לא להתקדם בחקיקה הזו".
We believe in the importance of settling Holocaust-era restitution issues to ensure fairness and equality for all victims. The decision of Poland’s parliament yesterday was a step in the wrong direction. We urge Poland not to move this legislation forward.
— Ned Price (@StateDeptSpox) June 25, 2021
בשנת 2018 למשל נאלצה ממשלת פולין לסגת ומחקה חלקים מ"חוק השואה", שהטיל עונשי מאסר על אנשים שטענו שהמדינה הייתה שותפה לפשעי הנאצים. גם אז החוק השתנה אחרי שהכעיס את וושינגטון וירושלים.
"הבית או החנות או המפעל בעיירה בפולין המושפעים מחקיקה זו לא נלקחו על ידי גרמניה, הם נלקחו על ידי פולין, הם יושבים כיום בפולין והשימוש בה מועיל לפולין כבר למעלה מ-70 שנה"
גדעון טיילור, יו"ר הפעולות של הארגון היהודי להשבת רכוש אמר ל-N12: "קשה לדעת מה פולין תעשה. אנו מקווים שמעבר לרטוריקה פולין תסתכל על זה בצורה רגועה ותבין שמדובר בהחרמות של המדינה הפולנית של הרכוש שהשתייך גם לניצולי השואה וגם לאחרים שנלקח מהם שוב לאחר המלחמה. לא מדובר בדברים הנוראים שגרמניה עשתה בפולין במהלך המלחמה. הבית או החנות או המפעל בעיירה בפולין המושפעים מחקיקה זו לא נלקחו על ידי גרמניה, הם נלקחו על ידי פולין, הם יושבים כיום בפולין והשימוש בה מועיל לפולין כבר למעלה מ-70 שנה"
"מדובר בהיסטוריה של פולין ובדרך שבה היא רוצה להתייחס ליהודים ואחרים שהיו חלק מהחברה הפולנית", אמר טיילור. "בנוסף, זו גם שאלה של מוסר. הגיע הזמן להכיר בעובדה הזו ופולין תעשה צדק לאלה שסבלו כל כך".
ומה בנוגע למדינות אחרות במזרח אירופה? טיילור הסביר כי "יש עדיין בעיות השבה אחרות עם מדינות אחרות, אך פולין היא המדינה הקומוניסטית לשעבר היחידה באיחוד האירופי שאין לה חקיקה או תוכנית כלשהי". עוד אמר טיילור אין נתונים מהימנים לגבי מספר תביעות הרכוש הממתינות. "מבחינתנו זהו נושא עקרוני", המשיך. "החקיקה המוצעת תנתק את התביעות הנוכחיות והפוטנציאליות. במקום ליצור תוכנית שעל פיה אנשים יקבלו פיצויים, זה מבטל את התביעות".