במידה מסוימת, אפשר לומר שבשבוע האחרון היו בעולם שתי מגפות קורונה: מגפה אחת בקרב מדינות המערב העשירות שמתחילות להסיר את ההגבלות, והמגפה השנייה בקרב מדינות העולם העניות שם הנגיף משתולל והתחלואה שוברת שיאים. כעת נעשים מאמצים קדחתניים כדי לאזן את משוואת החיים והמוות, משימה שכמו בכל מקום בו מעורבים סכומי כסף אדירים – יש לה מתנגדים רבים.  

השבוע התריע יו"ר ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייזוס כי בשבועיים האחרונים דווח בעולם על יותר נדבקים בקורונה מאשר בכל ששת החודשים לפרוץ המגפה בעולם. המוקד העיקרי של ההתפשטות הנוכחית של הנגיף הוא מדינות דרום-אסיה בהן הודו, נפאל, סרי לנקה, מלזיה ועוד.

גם קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים (יוניסף) הדהדה את הנתון המדאיג. "המגפה רחוקה מלהסתיים", נמסר מטעמה, "מספר הנדבקים בקורונה עולה בקצב מדאיג בכל דרום אסיה, בייחוד בנפאל, סרי לנקה והמלדיביים. מערכות בריאות שלמות יכולות לקרוס ובכך זה יוביל לאובדן טרגי נוסף של חיי אדם. מלבד דרום אסיה, אנו עדים למצבים מדאיגים גם בחלקים נוספים בעולם".

הקורונה בנפאל (צילום: AP)
הקורונה בהודו | צילום: AP
שרפת גופות חולי קורונה בקטמנדו (צילום: רויטרס)
שריפת גופות חולי קורונה בקטמנדו | צילום: רויטרס

האזהרות החמורות הללו מגיעות על רקע המצב הקשה בהודו, שם נרשמו השבוע 414,188 אלף נדבקים ו-3,915 מתים ביום אחד בלבד. תת-היבשת חווה התפרצות קשה ביותר של הנגיף, דווקא לאחר הקלה מסוימת בפברואר. להמחשה, בתוך שבוע התגלו במדינה 2 מיליון מקרי הדבקה, ונראה כי מערכת הבריאות איבדה שליטה על המתרחש. ארה"ב, ברזיל ומקסיקו עדיין מקדימות את הודו בכמות המתים, אך המשברים שם לא דחופים וקשים כמו בהודו, שם אוזל מלאי החמצן למשל.

ראש ממשלת בריטניה לשעבר, גורדון בראון, התייחס השבוע למצב הקשה במהלך דיון שבו השתתף בארגון הבריאות העולמי. "זוהי קטסטרופה מעשה ידי אדם", זעם, "בכשלוננו להרחיב את מבצע החיסונים במהירות למדינות נוספות בעולם - אנחנו בוחרים מי יחיה ומי ימות".

מדבריו של בראון עולה הבעיה המרכזית שהייתה צפויה זה מכבר: מדינות העולם העשירות מחזיקות ברוב מלאי חיסוני הקורונה ובכך שומרות על אזרחיהן, בעוד המדינות העניות להן אין תקציב לחיסונים כמו פייזר ומודרנה משלמות את המחיר הכבד. כדי לפתור את הסוגיה הבעייתית הזו, בלשון המעטה, פועלות כעת מדינות וגופים כדי לאפשר שינוע של חיסונים גם למדינות העניות.

אישה מלזית מתחסנת בקואלה למפור (צילום: רויטרס)
אישה מלזית מתחסנת בקואלה למפור | צילום: רויטרס
אתרי השריפה שהוקמו בהודו כדי להתמודד עם המתים הגבו (צילום: ap)
אתרי השריפה שהוקמו בהודו כדי להתמודד עם המתים הגבוה | צילום: ap

אחד הצעדים המרכזיים שביצע ארגון הבריאות העולמי הוא אישור של חיסונים פחות "פופולאריים" כמו החיסון הסיני של חברת התרופות סינופארם. אחוזי היעילות שלו נמוכים יותר מזה של פייזר ומודרנה ועומדים על 79% בקרב בני ה-60 ומטה אולם הוא זול יותר ועל כן קיים אינטרס משמעותי לאשר אותו ולאפשר למדינות שיכולות להרשות לעצמן לרכוש אותו.

חוץ מהחיסון של סינופארם, ארגון הבריאות בוחן מתן אישורים רשמיים של חיסונים אחרים כמו חיסון סיני נוסף בשם "סינובאק" והחיסון הרוסי ספוטניק 5. המטרה של ארגון הבריאות היא להרחיב את מלאי החיסונים הגדולים, לחסן אזרחי מדינות שהממשלות שלהן כלל לא בתור לקבלת חיסונים אחרים ובכך להביא להאטת קצב ההדבקה במדינות עניות.

במקביל לאישור החיסונים השונים, ביום חמישי האחרון נודע כי ארה"ב תומכת בתוכנית של הודו ודרום אפריקה להסרת הגנת הקניין הרוחני מחיסוני הקורונה, זאת במטרה להגביר את הייצור שלהם ברחבי העולם. לצעד הדרמטי הזה התנגדו, איך לא, חברות התרופות שטוענות כי התוצאה של הסרת הפטנט מהחיסונים שלהן יביא דווקא לתוצאה הפוכה. ממשל טראמפ והבריטים התנגדו גם הם למהלך אולם כאמור ממשל ביידן כעת משנה את חוקי המשחק.