עם התפרצות המוטציה הבריטית בממלכה והמחסור במלאי החיסונים, הודיעו בוריס ג'ונסון וממשלתו כי ייתכן שאזרח שקיבל מנת חיסון ראשונה נגד קורונה של חברה אחת יקבל במנה השנייה חיסון של חברה אחרת. נוסף על כך, הוחלט להגדיל את ההמתנה בין קבלת המנה הראשונה לשנייה מ-3 שבועות ל-3 חודשים, במטרה לחסן כמה שיותר אזרחים - כמה שיותר מהר. אלא שההחלטה בבריטניה התקבלה מבלי שיש מספיק נתונים, עובדה שגררה ביקורת רבה על התקדים העולמי. אך האם אזרחי בריטניה צריכים לחשוש? כל השאלות וההבדלים בין מנות החיסון השונות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

ראש מערך החיסונים במשרד לבריאות הציבור באנגליה, ד"ר מרי רמזי, אמרה מיד לאחר החלטת הממשל הבריטי כי הם לא ממליצים לערבב בין מנות החיסון כי "אם אנשים קיבלו קודם את החיסון של פייזר, הם לא צריכים לקבל אחר כך את הזריקה של אסטרהזניקה". ג'ון מור, מומחה לחיסונים באוניברסיטת קורנל, אמר לניו יורק טיימס כי "אין נתונים על הרעיון הזה". הוא הוסיף כי גורמים בבריטניה "כאילו נטשו את המדע לחלוטין ורק מנסים לנחש את דרכם בתוך הבלאגן".

גם המרכז לבקרה ומניעת מחלות בארצות הברית הצטרף להתנגדות. בהנחיות שהוציא כתב כי "חיסוני RNA נגד הקורונה (כמו של חברת פייזר ומודרנה) אינם ניתנים להחלפה עם מוצרי חיסון אחרים נגד הנגיף. לא הוערכה הבטיחות והיעילות של ערבוב המנות, ויש להשלים את שני המינונים של אותו המוצר".

יו"ר הוועדה הבריטית לחיסון והתחסנות, פרופ' אנתוני הארנדן, המליץ גם הוא להשתמש באותו החיסון בשתי המנות. עם זאת, הוא אמר כי "יש לנו מחקרים לבחינת ערבוב החיסונים. כשנראה נתונים משם ונהיה בטוחים לגביהם, ייתכן שנמליץ על האפשרות הזאת".

תור במרכז לחיסונים נגד קורונה בוולברהאמפטון, בריטניה (צילום: רויטרס_)
תור במרכז לחיסונים נגד קורונה בבריטניה | צילום: רויטרס_

פרופ' הארנדן גם הגן על ההחלטה להגדיל את משך ההמתנה בין מנות החיסון, ואמר כי היא יותר יכולה להגן על האזרחים בצורה יעילה יותר. הוא ציין שלמרות הביקורת הרפואית שנמתחה על ההחלטה, דווקא אזרחי בריטניה גילו הבנה: "כשהוסבר להם שהחיסון מציע הגנה של 90% למנה אחת, והעדיפות הייתה לחסן כמה שיותר אנשים מבוגרים מהאוכלוסייה בסיכון, הם הבינו".

השאלות

האם יש ראיות התומכות בהמתנה של 3 חודשים בין קבלת מנות החיסון?

בניסויים שערכו אוניברסיטת אוקספורד וחברת אסטרהזניקה ליעילות רבה יותר בקרב אנשים שקיבלו את הזריקה השנייה מאוחר יותר, הצטברו עדויות ליעילות של 70% במקרה שבו מתחסנים במנה השנייה, 12 שבועות לאחר קבלת הראשונה. עם זאת, בחברת פייזר הדגישו שאין ראיות ליעילות של זריקה אחת בלבד של החיסון שלהם אם ממתינים מעבר לשלושה שבועות, הזמן שמומלץ להמתין בין החיסונים.

האם מנה אחת של חיסון מספיקה?

לא. ייתכן שמנה אחת תספק הגנה של 70% מעבר ל-12 שבועות באמצעות החיסון של אסטרהזניקה - אך המנה השנייה נחוצה כדי להאריך את משך זמן ההגנה.

האם ניתן לערבב ולהתאים את החיסונים?

למרות ההחלטה התקדימית של בריטניה, הממשלה תקיים בקרוב דיון סביב השאלה אם ניתן לתת לאנשים מנה אחת של פייזר ואחת של אסטרהזניקה. עם זאת, למרות ההחלטה של הממשלה, דווקא במדריך של שירות הבריאות הלאומי בממלכה לצוותים הרפואיים נכתב שיש להקפיד שהמתחסנים יקבלו את אותו החיסון.

ההבדלים בין החיסונים


בריטניה אישרה עד כה שני חיסונים שונים נגד נגיף הקורונה. אחד של חברת פייזר והשני של חברת אסטרהזניקה. על אף ששניהם יעלים נגד הנגיף ונצרכים בשתי מנות, הם שונים מאוד בטכנולוגיה ובדרך שצריך לשמור ולטפל בהם.

בוריס ג'ונסון עם חיסון של אסטרהזניקה (צילום: רויטרס_)
רה"מ ג'ונסון עם חיסון של אסטרה-זנקה | צילום: רויטרס_

השיטה: החיסון של פייזר עובד לפי השיטה החדשנית והמתקדמת (mRNA), טכנולוגיה שבאמצעותה הגוף מייצר בעצמו את חלבון המעטפת של נגיף הקורונה. כתוצאה מכך, הגוף מפתח בעצמו תגובה חיסונית חזקה, זמן קצר לאחר קבלת החיסון. החיסון של חברת אסטרהזניקה שונה משל פייזר ומודרנה, ועובד ממש כמו חיסון נגד שפעת ובעצם מכניס את הנגיף לגוף בצורה מוחלשת.

השגחה וקירור: החיסון של פייזר מחייב שמירה ב-70 מעלות מתחת ל-0, וניתן לאחסן אותו במקרר למשך חמישה ימים בלבד. מנגד, החיסון של אסטרהזניקה קל הרבה יותר לאחסון ושינוע, וניתן לשמור אותו למשך חודשים בטמפרטורת מקרר רגילה של בין 2 ל-8 מעלות. נוסף על כך, בעקבות ההבדל הזה קל יותר לשנע את החיסון של אסטרהזניקה לבתי האבות, כדי לחסן קודם את קבוצת העדיפות הראשונה בממלכה.