תובעת בית הדין הבין-לאומי בהאג, פאטו בנסודה, עוררה אתמול (רביעי) סערה, לאחר שהודיעה שבית הדין יפתח בחקירה נגד ישראל וארגוני הטרור הפלסטיניים, בגין חשד לביצוע פשעי מלחמה בגדה המערבית וברצועת עזה. פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחה למשפט בין-לאומי, מפרט בשיחה עם N12 על ההשלכות של החלטת בית הדין בהאג על מערכת הביטחון, ומסביר מדוע ראשי החמאס בעזה נמצאים גם הם על המוקד.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

מהו בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, ומהי אמנת רומא

"בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג הינו בית דין שהוקם באמנה משנת 1998, שבה חברות 123 מדינות. לבית הדין סמכות להעמיד לדין פלילי אנשים שביצעו פשעים בין-לאומיים חמורים - פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ופשע התוקפנות - אם מתקיימים תנאים מסוימים, שבראשם הסכמת המדינה שבשטחה בוצע הפשע, או אישור מועצת הביטחון של האו"ם לפתיחת ההליך. מאז שבית הדין התחיל לפעול הלכה למעשה, בשנת 2002, הועמדו לדין בפניו כ-30 נאשמים, כולם מיבשת אפריקה".

מה המשמעות של חקירה נגד ישראל

"החלטת התביעה לפתוח בחקירה בתלונה הפלסטינית נגד ישראל - שאושררה אתמול על ידי התובעת - תוביל כעת למאמץ מצד בית הדין לגבש כתבי אישום נגד ראשי הצבא והממשל בישראל, על בסיס מעורבותם במה שהתלונה מגדירה 'פשעים בין-לאומיים'. במקביל לגיבוש כתבי אישום, התביעה יכולה לבקש מבית הדין להוציא צווי מעצר נגד חשודים.

יובל שני (צילום: עודד אנטמן)
פרופ' יובל שני | צילום: עודד אנטמן

כמה זמן החקירה יכולה להימשך?

"החקירות הן ממושכות, גם בשל מורכבות הנושאים בהם בית הדין מטפל וגם בשל מצוקת המשאבים שלו. בדרך כלל, חולפות כמה שנים בין שלב הפתיחה בחקירה לבין שלב הגשת כתבי האישום ובקשת צווי המעצר".

מי בסכנה?

"באופן כללי, בית הדין מתמקד בבחינת אחריותם של אלו שתרומתם לביצוע הפשעים גדולה במיוחד וחמורה במיוחד. הוא אינו מתמקד, ככלל, בחיילים מן השורה, אלא בראשי צבא וממשל, מפקדי מיליציות או גורמים בכירים אחרים בארגונים המעורבים בפשעים. בהקשר הישראלי, יש חשש שכתבי אישום יגובשו נגד ראשי הממשלה, ראשי הצבא ונגד גורמים בכירים העוסקים בפיתוח ההתנחלויות".

מה ישראל יכולה לעשות מנגד?

"ישראל יכולה להראות לבית הדין כי היא חקרה, או מתכוונת לחקור, את הפשעים שמיוחסים לאזרחיה. לגבי האירועים הנחקרים בעזה, אכן התקיימו חקירות צבאיות רציניות ויש יסוד להניח כי ישראל תוכל לשכנע את בית הדין לסגור את ההליכים המתייחסים לאירועים אלה.

לגבי החקירה המתייחסת ל'העברת אזרחים ישראלים לשטחים' (קרי, הקמת התנחלויות), מצבה של ישראל מורכב יותר, שכן מדובר בפעולות שנעשו בתמיכה ואף בעידוד ממשלת ישראל.

בהקשר זה, ישראל תצטרך לשכנע את ערכאת הערעור של בית הדין, בבוא העת, כי החלטת הערכאה הראשונה שהשטחים כלולים ב"שטחה של מדינה חברה" הואיל והם שטחים פלסטינים הינה החלטה שגויה.

יש גם אפשרות קלושה כי מועצת הביטחון תורה על הקפאת ההליכים - דבר שהיא מוסמכת לעשות 'מטעמי שלום עולמי'. אך הסבירות למהלך כזה, אם בכלל, היא רק במסגרת הסכם מדיני עם הפלסטינים".

מי יכול לסייע לישראל?

"ארה"ב כבר הביעה את הסתייגותה מפתיחת החקירה, וככל שגורמים דיפלומטיים ומשפטיים בעולם - בעיקר ממדינות החברות בבית הדין - יביעו הסתייגות מההחלטה, ומההשלכות השליליות שיש לחקירות נגד אזרחי מדינות שאינן חברות בבית הדין על עתידו, יש להניח כי לתובע יהיה תמריץ קטן יותר להתמקד בתיקים כאלה".

פרופ' שני מציין כי בפני בית הדין תלויות ועומדות חקירות גם נגד אזרחים אמריקאים ורוסים, בגין פשעים שהם ביצעו כביכול באפגניסטן וגיאורגיה. התפתחות זו מציבה את המדינות החברות בבית הדין במסלול התנגשות פוליטי עם מדינות שאינן חברות בבית הדין, וייתכן שהוא ימצא דרך להימנע מטיפול בתלונות כאלה, שסיכוייהן להסתיים במשפט והרשעה נמוכים.

האם גם הפלסטינים בסכנה? איך ההחלטה יכולה להשפיע עליהם?

"התלונה שהגישו הפלסטינים מתייחסת לפשעים שבוצעו בשטחים משנת 2014. התובעת כבר הודיעה שבכוונתה לחקור את הפשעים שביצעו ראשי החמאס בעזה נגד ישראל במהלך מבצע צוק איתן, וכי בהיעדר חקירות של ממש בצד הפלסטיני היא אינה רואה סיבה לעכב את החקירה הזו".