1. שחייה גורמת לדלקות אוזניים: נכון למדי

    דלקת אוזניים חיצונית נקראת בפי רבים "דלקת שחיינים", שכן היא נגרמת ברוב המקרים בשל חשיפה של האוזן החיצונית למי בריכה או למי ים, שבהם לכלוך, חיידקים או נגיפים. מי הים או הבריכה חודרים לתעלה ובמידה ואינם מתייבשים כראוי, מאפשרים שגשוג של חיידקים ומובילים להתפתחותה של דלקת ברקמות תעלת השמע. ייבוש תעלת האוזן היטב לאחר שהייה במים או שימוש באטמי אוזניים, עשויים לסייע להפחית את שכיחות התופעה.
  2.  דלקת אוזניים יכולה לעבור לבד: נכון לפעמים

     אכן, כל דלקת אוזניים יכולה לחלוף מעצמה. למעשה, כיום רופאים לא ממהרים להעניק לחולה אנטיביוטיקה, בעיקר כשמדובר בילדים, ומעדיפים במקום זאת לספק משככי כאבים להתמודדות עם הכאב – כדי לאפשר לגוף להתגבר על הדלקת בעצמו. תפיסה זו נקראת 'שיטת הטיפול המושהה', והיא תתקבל לרוב כאשר מדובר בדלקת קלה. אם לאחר שניים-שלושה ימים אין שיפור משמעותי, או שהמטופל סובל מכאבים משמעותיים שמפריעים למנוחתו, הרופא ישקול בכל זאת מתן אנטיביוטיקה מיד.

  3. דלקת אוזניים היא מחלה מדבקת: כלל וכלל לא

     כאמור, דלקת אוזניים נגרמת מזיהום של חיידקים אשר חודרים אל אזור האוזן החיצונית או התיכונה ומתרבים בו. זיהום זה אינו מדבק, וחשוב לזכור זאת. אדם אשר סובל מדלקת אוזניים לא ידביק את חברו גם אם ישב לידו. המיתוס התפתח, ככל הנראה, משום שאחד הגורמים שעשויים להוביל להתפתחות דלקת אוזניים תיכונה הוא הצינון, והוא המדבק: ההידבקות בצינון עשויה לגרום לגודש באף ולהצטברות של נוזלים שפעמים רבות נודדים גם לחלל האוזן, והצטברותם שם יכולה לגרום להתפתחות דלקת באוזן התיכונה.

  4. במקרה של הפרשות מהאוזן אין להשתמש בטיפות: לא נכון עם כוכבית

    הפרשות אשר נגרמות כתוצאה מדלקת באוזן אינן מונעות את השימוש בטיפות, להפך: לעתים אותן הפרשות נגרמות בשל הצטברות מוגלה באוזן התיכונה, ריבוי הנוזלים יוצר לחץ על העור התוף ונוצר נקב שדרכו ההפרשות מטפטפות החוצה. אודות לנקב הזה אפשר גם לטפל באופן מקומי בטיפות אנטיביוטיות המשולבות בסטרואיד ולהימנע מטיפול אנטיביוטי "אגרסיבי" יותר דרך הפה. 

    במידה ונוצר נקב בעור התוף, חשוב מאד להשתמש בתרופות שאינן רעילות לאוזן, שכן אלו עשויות לפגוע ביכולת השמיעה ואף בשיווי המשקל.
  5. אוזניות גורמות לדלקות אוזניים: לא מדוייק

    האוזניות עצמן אינן גורמות לדלקות, אך הכנסה של גורם זר לאוזן עלולה להכניס גם לכלוך וחיידקים ולכן יש להקפיד שלא להעביר את האוזניות מאדם לאדם ולנקות אותן היטב לפני כל שימוש. יש להימנע מפציעה של העור בעת הכנסה של האוזניות, שכן דרך הפצע יכולים לחדור חיידקים ולגרום לזיהום.

    כדאי לזכור גם ששימוש באוזניות מסוג In-ear בעוצמת ווליום גבוהה מאד אינה מומלצת מכיוון שעשויה לפגוע בשמיעה בשימוש ממושך. כלל אצבע – אסור שמי שעומד לידך ישמע את הרעש מהאוזניות.

  6. דלקת אוזניים מחייבת מתן אנטיביוטיקה דרך הפה: נכון רק כשמדובר בדלקת אוזן תיכונה שהסתבכה

    שאלת מתן האנטיביוטיקה תלויה בעניינים פיזיולוגיים: טיפול בדלקת אוזן חיצונית אפשרי ללא מתן תרופות דרך הפה, שכן אפשר לטפל בה ישירות באמצעות טיפול מקומי (הזלפת טיפות אוזניים).
    ברוב המקרים יעשה שימוש בטיפות אוזניים שמשלבות אנטיביוטיקה עם סטרואיד שמפחית בצקת ודלקת. לגבי דלקת אוזן תיכונה – לא תמיד יש צורך לטפל.

    דלקת אוזן תיכונה "פשוטה" בד"כ חולפת מעצמה תוך 3-4 ימים. במידה ולא חולפת, או כאשר הדלקת מסובכת (כאב חזק וחום גבוה הם דוגמא), אז מומלץ לטפל באנטיביוטיקה.

    דלקת אוזן תיכונה לא ניתנת לטיפול ישיר, שכן אזור זה נמצא 'מאחורי' עור התוף, ולכן כאן נדרש טיפול אנטיביוטי פומי, כלומר דרך הפה, אלא אם ישנו נקב או כפתורים בעור התוף שמאפשרים לטיפול בטיפות לחדור פנימה.

**ד"ר ישגב שפירא, מומחה למחלות אוזניים, ניתוחי האוזן ובסיס הגולגולת הצידי וניתוחי ילדים