בשנת 1999 יצאה קבוצת גברים אוסטרלים ממלבורן ביוזמה מעניינת – הם החליטו להקדיש את חודש נובמבר לגידול שפם, כדרך לעורר את המודעות לנושא בריאות הגבר. האירוע, זכה לשם "מובמבר", שילוב יצירתי של המילה "שפם" (Moustache) באנגלית ושם החודש.

עם הזמן התרחב האירוע לעולם כולו, ונובמבר מוכר במדינות רבות, כולל ישראל, כחודש המודעות לבריאות הגבר. במסגרתו נערכים אירועים לקידום המודעות לבעיות בריאות שאופייניות לגברים, ובכלל זה סרטן הערמונית, סרטן האשכים, וכן התאבדויות והפרעות נפש. עיקר המאמץ מוקדש לעידוד גילוי מוקדם של מחלות הפוגעות בגברים, באמצעות בדיקות סקר. אולם הבעיה היא שדווקא למחלות המזוהות ביותר עם הפיזיולוגיה הזכרית האנושית אין כיום בדיקות אמינות לגילוי מוקדם. ממה צריך להיזהר, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את הסיכון לחלות?

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

סרטן הערמונית

מה זה: הערמונית היא בלוטה שנמצאת צמוד ליציאה של שלפוחית השתן. תפקידה הוא להפריש את נוזל הערמונית, המשתלב בתוך נוזל הזרע אצל זכרים. בזכות קרבתה לחלחולת אפשר לבדוק אותה בבדיקה ידנית. 

סרטן הערמונית הוא גידול שמתחיל בתאי הערמונית. הסיכון לחלות בו עולה עם הגיל. לעיתים קיים רקע משפחתי, אולם לרובם המכריע של החולים אין בני משפחה נוספים שחלו גם הם בסרטן הערמונית. קיימים גֵנים ספציפיים שקשורים לסרטן הערמונית, ובמשפחה שבה התגלו גֵנים כאלה מומלץ לגברים להגיע לייעוץ גנטי שיסייע להם לקבל החלטות בנושאי מעקב ומניעה. שיעורי התחלואה בסרטן הערמונית בישראל גבוהים יחסית, אך התמותה נמוכה מאוד ועומדת על פחות משלושה אחוזים מהמאובחנים בסרטן הזה.

מה לבדוק ואיך: סרטן הערמונית פוגע בזכרים. הבעיה היא שאין כיום שום בדיקה יעילה לזיהוי מוקדם של הסרטן בשלב מוקדם שבו עדיין אפשר למנוע ממנו להתפתח. הבדיקות הקיימות הן בדיקות פולשניות שאומנם מאתרות לפעמים את הגידול, אבל גם כרוכות באי-נוחות ובפגיעה באיכות החיים, ואינן יעילות מספיק בגילוי מוקדם כדי למנוע את הסרטן לפני שהתפתח לגידול משמעותי. יתר על כן, סרטן הערמונית נוטה פעמים רבות להתפתח לאט מאוד, כך שאין באמת צורך דוחק לגלות אותו מוקדם, או שהוא מתפתח במהירות הבזק ואז בלאו הכי אי אפשר לגלות אותו בשלב מוקדם מספיק.

הבדיקות הקיימות אינן יעילות מספיק, כאמור. הראשונה מביניהן היא בדיקת PSA – בדיקת דם לאיתור חלבון בשם PSA שמיוצר בערמונית ורומז על פגיעה בתאי הערמונית. בעבר חשבו שזה יהיה המפתח לזיהוי מוקדם של סרטן הערמונית, אבל אז התברר שרמת ה-PSA עולה גם כשמדובר רק בערמונית מוגדלת – מצב נפוץ אצל גברים בגיל העמידה, או בדלקת פשוטה בערמונית, ואפילו אחרי בדיקה רקטלית של הערמונית. ואם לא די בזה, אצל חלק מהגברים שכן חלו בסרטן הערמונית כלל לא רואים עלייה ב-PSA. בחלק מהמקרים בדיקות PSA חוזרות, שמתחשבות בגיל הנבדק, אכן משפרות את הסיכוי לזיהוי מוקדם של סרטן הערמונית, אבל מחקר רב משתתפים מצא כי גילוי מוקדם של סרטן הערמונית כלל לא השפיע על התמותה. כיום אין המלצה על שימוש בבדיקת PSA לזיהוי מוקדם של סרטן הערמונית.

בדיקה אחרת היא בדיקת רקטלית, שנעשית במישוש במטרה להתרשם אם הערמונית גדולה מהמקובל ואם יש בה גושים חשודים. הבעיה היא שבדומה לבדיקה פיזית של שדיים, גם הבדיקה הרקטלית לא מסוגלת להבחין בין גוש שפיר לגידול ממאיר, ולשם כך כבר צריך ביופסיה. כמו כן הגוש עלול להימצא במקום שאי אפשר לחוש בו במישוש. ניתוח של מחקרים על בדיקה רקטלית לא מצא ראיות ליעילותה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית.

הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון

איש מזיע נכנס למשרד (צילום: shutterstock)
אל תזניחו | צילום: shutterstock

סרטן האשכים

מה זה: האשכים אחראים על ייצור נוזל הזרע והפרשתו בתגובה לגירוי. כמו כן הם מכילים בלוטות שמפרישות הורמונים מסוימים ובהם הורמון המין הזכרי טסטוסטרון. הם ממוקמים בשק הצמוד לפין. יש כמה סוגים של סרטן שעלול להתפתח באשכים, וברובם הסיכויים להחלמה מלאה גבוהים מאוד ויכולים להגיע עד 95 אחוז. לא ידוע מהם הגורמים לסרטן האשכים, אם כי ייתכן שיש בו מרכיב גנטי מסוים. מדובר בסרטן נדיר למדי. בשנת 2013 אובחנו במדינת ישראל כולה 170 חולים בסרטן הזה.

מה לבדוק ואיך: אין כיום בדיקה יעילה לזיהוי מוקדם של סרטן האשכים. עם זאת, כיוון שהאשכים, בניגוד לערמונית, נמצאים במקום נגיש, וגודלם מאפשר בחינה מלאה שלהם, ניתן בדרך כלל לאתר בשלב מוקדם יחסית גושים באשכים או שינויים בגודל או בצורה שלהם. מומלץ לגשת לייעוץ רפואי על כל שינוי במצב האשכים, כדי לאפשר טיפול כמה שיותר מהיר במקרה שחליתם.

בדיקות סקר אחרות

אף על פי שלצערנו אין בדיקות סקר יעילות שמיועדות ספציפית לזכרים, יש לא מעט מחלות שמסוכנות לכולם וקל מאוד לשכוח מקיומן או להזניח אותן. חודש המודעות לבריאות הגבר הוא תירוץ טוב לכל גבר – או אישה – לקבוע תור לבדיקות הסקר הרלוונטיות לגילם ולמצבם הבריאותי.

סרטן המעי הגס

מה זה: המעי הגס הוא הצינור במערכת העיכול שמחבר את המעי הדק לפי הטבעת. הוא חשוב לספיגת חלק מרכיבי המזון ולספיגת נוזלים. סרטן המעי הגס הוא שם כולל של קבוצת גידולים שמתחילים בחלק הזה של המעיים. שכיחות המחלה עולה עם הגיל וכן קשורה לגורמי סיכון כמו עישון, מחלות מעיים דלקתיות, היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס וגורמים גנטיים ספציפיים. זהו הסרטן השני בשכיחותו בקרב זכרים בישראל, אחרי סרטן הערמונית. 

ההישרדות מהמחלה תלויה בשלב שבו היא מאובחנת, ואבחון מוקדם מעלה משמעותית את הסיכוי להחלמה מלאה. 

מה לבדוק ואיך: סרטן המעי הגס הוא מחלה שיש עבורה בדיקות סקר לגילוי מוקדם ואפילו טיפול יעיל אם היא זוהתה בשלביה הראשונים. יש כיום שתי בדיקות לזיהוי מוקדם של סרטן המעי הגס, ושתיהן כלולות בסל הבריאות.

הראשונה והפשוטה ביותר היא בדיקת דם סמוי בצואה. גידולים סרטניים במערכת העיכול כוללים לפעמים פצעים מדממים, ואם מזהים את הדימום מבעוד מועד אפשר לאתר את הסרטן בשלב מוקדם יחסית, לטפל בו ולמנוע הידרדרות וסיבוכים. הנבדקים מתבקשים לאסוף דגימות צואה קטנות של עצמם במשך שלושה ימים ולשלוח אותן למעבדה, שם מחפשים סימני דימום. אם מתגלה שאכן יש דימום, יש ללכת לייעוץ רפואי. בדיקת דם סמוי בצואה מומלצת פעם בשנה, מגיל 50 ומעלה. כיום מקובל לחפש דם סמוי בצואה בשיטות מתוחכמות יותר, שמבוססת על נוגדנים נגד חלבון ספציפי ולכן רגישות יותר. 

הבדיקה השנייה היא קולונוסקופיה – בדיקה פולשנית שבמסגרתה בוחנים את מצב דפנות המעי באמצעות מצלמה זעירה. אם מוצאים גידול, אפשר לכרות אותו ולהוציא לבדיקה שבהתאם לתוצאותיה יוחלט אם נחוץ ניתוח או טיפול אחר. היתרון בבדיקה הזאת הוא שהיא מספקת מידע מדויק ומהיר, כך שברגע שמוצאים משהו לא תקין אפשר לטפל בו. החיסרון הוא שמדובר בבדיקה פולשנית, שאינה נטולת סיכונים. בכל מקרה יש להתייעץ עם רופא לגבי הבדיקה המומלצת.

חלופה אפשרית היא קולונוסקופיה וירטואלית: בדיקת CT של הבטן, שבה מצלמים את הגוף בחתכים דקים המאפשרים בחינה של מערכת העיכול וחיפוש גידולים. הבדיקה נכללת בהמלצות בדיקות הסקר של האיגוד האמריקאי לרפואה מניעתית כתחליף לבדיקת קולונוסקופיה, ומוצעת גם על ידי קופות החולים בישראל. גם כאן מומלץ לבקש ייעוץ רפואי לבחירת הבדיקה המתאימה ביותר.

מחלות המועברות ביחסי מין

מה זה: כן, סרטן זה לא הכול, ויש גם מחלות שקשורות לפעילויות סדירות ויומיומיות, כמו יחסי מין.

כפי שברור משמן, מחלות שמועברות ביחסי מין היא קבוצה של מחלות שהמשותף לכולן הוא שהן יכולות לעבור במגע מיני. סכנת ההדבקה בהם קיימת בכל סוגי המגע המיני, אך היא גבוהה במיוחד במגע הכולל חדירה ללא שימוש בקונדום. כיום כמעט כל המחלות שעלולות לעבור במין ניתנות לטיפול, בתנאי שהן מאובחנות מוקדם מספיק. לשמחתנו אנו חיים בעידן שבו יש לרשותנו אנטיביוטיקה נגד זיהומים חיידקיים וקיים אפילו טיפול מונע להדבקה בנגיף ה-HIV, מחולל מחלת האיידס, גם מיד אחרי החשיפה אליו. לכן כה חשוב להקפיד על בדיקות סדירות וטיפול כמה שיותר מהיר אחרי אבחנה.

מה לבדוק ואיך: בדיקות למחלות המועברות ביחסי מין מומלצות לכל מי שמקיים יחסי מין, בלי קשר למגדר או לנטייה המינית. תדירות הבדיקות ואופיין משתנים על פי סוג מערכות היחסים, סוג המגע המיני, תדירות יחסי המין וכו'. הן כוללות בדיקה לכלמידיה, זיבה, עגבת, HIV (איידס), ולעיתים צהבת מסוג A, B או C, ותלויות בגיל הנבדקים ובחיסונים שקיבלו.

הבדיקות האלה חשובות לא רק כדי למנוע העברת מחלות אלא גם כדי למנוע סיבוכים. עגבת שלא טופלה, למשל, עלולה לפגוע בראייה, במוח ובלב. צהבת לא מאובחנת עלולה לפגוע בכבד ובמקרים מסוימים להתפתח לסרטן כבד. מומלץ להתייעץ על הבדיקות האלה עם הרופאה המטפלת או ללכת לייעוץ במרפאה שמתמחה במחלות מהסוג הזה.

רופא בודק חולה בביתו (צילום: VGstockstudio, shutterstock)
מדדי הלחץ דם עולים עם הגיל | צילום: VGstockstudio, shutterstock

יתר לחץ דם

מה זה: יתר לחץ דם קשור לעלייה בסיכון להתקפי לב, שבץ מוחי, פגיעה בכליות ועוד. בערך אחד מכל חמישה אנשים מעל גיל 18 מדווח על לחץ דם גבוה. המספרים הללו עולים עם הגיל, עד כדי כך שכמעט למחצית מהזכרים ומעל גיל 65 יש לחץ דם גבוה המחייב טיפול. כשני שליש מהמאושפזים בעקבות מחלת לב כלילית (תעוקת חזה, התקף לב וכו') בישראל דיווחו על לחץ דם גבוה טרם האשפוז. אצל 80 אחוז מהמאושפזים בעקבות שבץ מוחי נמצא יתר לחץ דם טרם האשפוז.

מה לבדוק ואיך: לכל אדם מעל גיל 18 מומלץ לבדוק את לחץ הדם לפחות פעם בחמש שנים, ומעל גיל 40 ההמלצה היא לבדוק פעם בשנה לפחות. הבדיקה היא בסך הכול מדידת לחץ דם שגרתית במרפאה או אצל רופא המשפחה, במנוחה. המטרה היא איתור מוקדם של עליית לחץ דם כדי להתחיל לטפל מוקדם ככל הניתן, כדי להפחית את הסיכונים ארוכי הטווח של לחץ דם גבוה.

 

מחלות נוספות

כל אדם הוא אחר, וההמלצות לבדיקות לגילוי מוקדם משתנות מאדם לאדם. לכן חשוב להתייעץ עם רופא המשפחה או עם רופאה מומחית רלוונטית לפני כל פנייה לבדיקה רפואית. לדוגמה, גברים שיש במשפחתם מקרים של סרטן שד שהתפרץ בגיל צעיר, ייתכן שיש מקום לשלוח אותם לבדיקה גנטית של נשאות של גֵן הקשור לסרטן. באופן דומה, גברים עם נטייה משפחתית למחלות לב בגיל צעיר עשויים להזדקק לבירור קרדיולוגי.

יש בדיקות סקר רבות ומגוונות, שצריך להתאים להיסטוריה המשפחתית, אורח החיים – למשל עישון או פעילות מינית, הגיל ועוד. התאמת ההמלצות הכלליות לאדם הספציפי היא בדיוק עיקר עיסוקה של רפואת המשפחה, לכן חשוב להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי הבדיקות המומלצות בהתאם לגילך ולמצבך הבריאותי.

מכון דוידסון