כשמסתכלים אחורה על ההורים שלנו - אי שם בשנות השבעים והשמונים, מקום עבודה היה כזה שלא עוזבים. אם התנאים טובים לנו והאנשים נאים לנו (למעשה, גם אם הם אינם כאלה במיוחד), חשוב היה לשמר את העוגן הזה בחיינו ואכן אנשים נטו להישאר באותו מקום עבודה לאורך שנים רבות. עם הזמן, הקידמה וההייטק - דומה שהיום ההיפך הוא הנכון ונדיר מאוד למצוא אנשים שמצליחים לסגור עשור באותו מקום עבודה. בינינו, גם לא חמש.  

הקורונה, לצד תרבות האינסטנט שכוללת הרבה יותר מפאסט פוד במקדונלדס, הביאה לכך שאנשים בקושי שורדים שנתיים באותו מקום עבודה, כך לפי סקר שנערך בקרב מנהלי הגיוס. "רובם העידו כי בני דור המילניום שורדים עד שנתיים במקום עבודתם. בני דור ה-Y מחליפים עבודה בתדירות גבוהה מאוד והשאלה המרכזית היא מה המעסיקים יכולים לעשות לגבי זה?".

מדוע זה קורה, איך החברות מתמודדות עם התופעה ומי יציב ועקבי יותר במקום העבודה: גברים או נשים ובאילו גילים? על מנת להסביר לנו את התופעה מבפנים, פנינו לשלוש מנהלות בכירות בחברות שונות במטרה לבדוק כיצד הן מתמודדות עם זה.

מה השתנה בשנה האחרונה?

  1. קורונה

    "הסגרים, חוסר הפעילות של החברה לסירוגין הם פקטור משמעותי בשנה-שנתיים האחרונות, אך אך למרות זאת, הקורונה גם שמה דגש על החשיבות העובדים ועל התחושה שהמעביד נמצא לצידם גם בתקופות קשות" אומרת אומרת גנה סוחובוק, סמנכ״לית משאבי האנוש בחברת ד״ר קרופניק פלוס בע״מ. "לא פיטרנו אף עובד במהלך הקורונה, שמרנו עליהם הכי קרוב שאפשר, ולשמחתנו כולם חזרו אלינו למשרה מלאה מיד כשהתאפשר וזה משהו שאנחנו מאוד גאים בו. בנוסף אנחנו חברה קטנה יחסית ומשפחתית מאוד ולכן התחושה הזאת גורמת בעיניי לעובדים להרגיש מגויסים למטרה אחת". 
    גנה סוחובוק, שני בראונשטיין ואינה זוהר
    מימין לשמאל: גנה סוחובוק, שני בראונשטיין ואינה זוהר
  2. הבועה חזרה והעבודה מרחוק נפתחה

    "השנה האחרונה הביאה עימה גל חדש, ניחוח של הבועה משנת 2000; היו הרבה מאוד הנפקות מוצלחות, סבבי גיוסים עם הקרנות הנחשקות ביותר בעולם, והמילה 'יוניקורן' אשר צצה חדשות לבקרים עד שכבר איבדה מיוקרתה. בנוסף, המעבר לעבודה מרחוק וקליטת עובדים ב remote הקשו על חברות רבות לשמר את התרבות הארגונית ואת המחוברות של העובדים – ותיקים לצד חדשים. תחושות המחוייבות והחיבור לארגון התרופפו, והובילו לעזיבות רבות״, מסבירה מסבירה שני בראונשטיין, סמנכ״לית משאבי אנוש בחברת . ATERA.
  3. אורח חיים חדש

    "תקופת הקורונה והעבודה מהבית פתחה בפני העובדים אורח חיים חדש שלמעשה מעניק לעובד לעבוד פחות שעות, לייצר את אותה התפוקה, עם אותו השכר. ליהנות מחיים מחוץ לעבודה, לא לבזבז זמן בכבישים, ליצור תחביבים חדשים, לימודים און ליין. ממש עידן עבודה חדש - עם פיג'מה דרך המסך״, מסכמת אינה זוהר - סמנכ"לית תפעול ורגולציה בקבוצת נטו תכנון פיננסי. 

 מהם לדעתכן הגורמים העיקריים בעזיבת עובד את מקום עבודתו?

  1. ״חוסר גמישות של מקום העבודה לטובת העובד, חוסר באיזון בין חייו האישים לעבודתו, חוסר עניין או תחושת ניתוק מהתוצאה הסופית אלו הסיבות שעובד עלול למצוא עצמו מחפש אחר מקום עבודה אחר״ , אומרת גנה סוחובוק.
  2. "הגדילה המאסיבית של חברות, וההיצע של משרות אטרקטיביות בתנאים חריגים לשוק, הובילו למעברים רבים של עובדים בין חברות – גם כאלה שלא מחפשים באופן אקטיבי״, מסבירה בראונשטיין.
  3. ״דור ה-y גדל לתוך מציאות אינסטנטית, ריבוי הסחות דעת, חשיפה לנעשה בחוץ באמצעות הרשתות החברתיות, עם רצון לעשות הכל במקביל; לעבוד, ליהנות, להרוויח כסף בקלות. הם לא מחפשים את הקביעות, הרצון לנסות ולהתנסות בכל הוא אחד המניעים החזקים״, אומרת זוהר.

מי מוכיח את עצמו כיציב יותר? 

 ״לדעתי היא כי בני דור ה-Y נוטים לקחת יותר אחריות אשר מחזיקה אותם במקומות עבודה בגלל עול הפרנסה הגדול מאוד בישראל, יחד עם זאת תקופת הקורונה בהחלט הובילה לשינויים רבים בתחום זה ותמשיך להשתנות מטבעה, אומרת סוחובק. זוהר מוסיפה כי העזיבה המהירה תקפה לכל הגילים ובמגוון תפקידים. "נראה כי היציבות קיימת בעיקר בתפקידים פחות עמוסים ואילו ככל שעובד מתקרב לגיל הפנסיה כך היציבות עולה".

לדברי זוהר, הנשים הן יציבות יותר מגברים, באופן לא מאוד מפתיע. "מהניסיון שלי, נשים פחות הרפתקניות מגברים, ונשים עם ילדים מחפשות גם את הנוחות בשילוב עבודה וגידול ילדים". 

איך החברות מתמודדות עם גל העזיבה? 

  1. מבשלים ביחד

    סוחובק: "אנחנו משתדלים לטפח יחסי חברות בין העובדים, אין ספק שעבודת צוות המשלבת רגש היא מוצלחת יותר. אנחנו מבשלים יחד צהריים כמו משפחה. אני משתדלת להכיר את החוזקות והחולשות של כל עובד ולחלק משימות בהתאם. אנשים אוהבים להצליח ולהיות טובים במה שהם עושים. אני מאמינה שכשהעובד מרגיש תחושת סיפוק מהצלחתו הוא לא ימהר להיפרד ממקום עבודתו״
  2. רכישת אמון

    בראונשטיין: "אנחנו משקיעים באופן אקטיבי זמן ומשאבים כדי להבין ולתמוך בצרכי העובדים – מקצועיים ואישיים כאחד, ובסופו של יום, אמון בין עובדים לחברה נמדד ברגעים המאתגרים כמו ברגעי ההצלחה״.
  3. העצמת העובד

    זוהר: ״אנחנו בנטו תכנון פיננסי מקדישים זמן בפיתוח מנהלים (עם דגש על חיבור לעובדים), הדרכות והעשרה לעובדים לאו דווקא בתחום עיסוקם, פעילויות חברתיות, יותר ויותר פתיחות לעבודה מהבית. מנסים להתאים את מסגרת העבודה לעידן החדש עם דגש להמשך התפתחות בו".