גלישת סקי וסנובורד הם ענפי ספורט ייחודיים, מהנים ומאתגרים, אך כמו בכל ענפי הספורט, גם בהם יש סיכון לפציעות. קיימות פציעות שכיחות הקשורות לענפים אלה שחשוב להכיר, על מנת להבטיח חופשת סקי/סנובורד מוצלחת, מהנה ונטולת פציעות. הדבר חשוב במיוחד בתקופה זו, בה בשל מגבלות הקורונה, אנשים חוזרים לספורט זה לאחר זמן ממושך במהלכו לא גלשו.
שכיחות הפציעות בענפים אלה איננה גבוהה. השיפור בציוד הגלישה בעשורים האחרונים ובעיקר במגפי הגלישה, במגלשי הסקי ובחיבור ביניהם הביאו לירידה בשכיחות הפציעות. במחקרים עדכניים מדווחים על פציעה אחת עד שלוש פציעות על כל 1,000 ימי סקי וכפול מזה עבור סנובורד. עם זאת, חשוב לזכור שהסיכון יכול לעלות משמעותית בגולשים לא מיומנים.
מהן הפציעות הנפוצות בסקי?
רצועות בברך וסביבה
מעל שליש מהפציעות בסקי יהיו פציעות סביב הברך, ובעיקר פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית (Anterior Cruciate Ligament) בברך וברצועה הצידית הפנימית (Medial Collateral Ligament). מנגנון הפציעה השכיח הוא איבוד שיווי משקל או נפילה עם תנועה יחסית סיבובית של הגוף ביחס לרגל המעורבת או של הרגל המעורבת ביחס לגוף, מבלי שהיה שחרור של המגף ממגלשי הסקי.
תסמינים נפוצים לפציעות אלה יכללו: קול ותחושה של "תלישה" (“pop”) באזור הברך בזמן הפציעה, תחושת קריסה של הרגל וחוסר שליטה עליה, חוסר יכולת לדרוך ולהעביר משקל אל הרגל, נפיחות בברך שמתחילה להופיע באופן מיידי, הגבלה בתנועה וכאבים. ברוב המקרים וכתלות בחומרת הפגיעה הגולש לא יוכל לחזור לגלוש ומומלץ לא להמשיך לגלוש לאחר פגיעות אלה. הערכה רפואית על ידי איש מקצוע תכלול בדיקה גופנית והדמיות מתאימות שיאששו את האבחנה וישללו פגיעות נלוות בעצם או ברקמות סמוכות. טיפול ראשוני יכול לכלול קיבוע של האזור הפגוע באמצעות סד/תומך ברך, קומפרסים קרים וניידות לפי יכולת עם או בלי אביזר עזר (כדוגמת קביים).
הטיפול הסופי בפגיעה מבודדת ברצועה הצידית הפנימית יהיה לרוב לא ניתוחי, עם קיבוע מוגבל בזמן בסד, שיקום ופיזיותרפיה מותאמים לפגיעה זו וחזרה הדרגתית לפעילות. בפציעות של הרצועה הצולבת הפנימית ייבחנו מאפייני הפציעה (ממצאים בבדיקה גופנית ובהדמיה), מאפייני הגולש/ת (גיל, רמת פעילות, שאיפות לחזרה לספורט) ועוד על מנת להתאים את הטיפול האופטימלי. האפשרויות הטיפוליות כוללות טיפול לא ניתוחי עם פיזיותרפיה ייעודית, אימונים ספציפיים וחזרה הדרגתית לפעילות וכן טיפול ניתוחי לשחזור של הרצועה הצולבת ולאחריו טיפול משקם.
"אגודל גולשים"
רוב הפציעות בפלג גוף עליון בגולשי סקי הן "נקעים" בדרגות שונות של רצועה מייצבת בבסיס האגודל (אגודל "גולשים"). פגיעות אלה נגרמות מכח שגורם להרחקה של האגודל בזמן אחיזת מקלות הסקי במהלך גלישה ובזמן שהמקל מקובע (לשלג) או בזמן נפילה.
התלונות השכיחות לאחר הפציעה יהיו כאב מקומי, נפיחות והגבלה בטווחי תנועה במפרק בסיס האגודל. הטיפול הראשוני יכלול קרור מקומי וקיבוע של האגודל ושורש כף היד. במסגרת ברור של פציעות אלה תבוצע בדיקה גופנית מתאימה וכן הדמיות (צילומי רנטגן ואולטרסאונד). הטיפול המומלץ נגזר מחומרת הפגיעה. בדרגות נמוכות של פגיעה, הטיפול יהיו קיבוע זמני ובהמשך פיזיותרפיה מותאמת, אימונים וחזרה הדרגתית לפעילות מלאה. בדרגות גבוהות שכוללות קרע מלא של הרצועה וחוסר יציבות של המפרק הסמוך ישקל טיפול ניתוחי לתיקון/שחזור של הרצועה.
הפציעות השכיחות בסנובורד
פציעות בפלג גוף עליון שכיחות יותר בסנובורד. לרוב מדובר על פציעות שמתרחשות במהלך נפילה על יד מושטת לפנים או בפגיעות "התנגשות". מבין פגיעות אלה, השכיחות ביותר הן פציעות סביב הכתף:
פריקת כתף
המנגנון השכיח ביותר הוא נפילה עם יד מושטת לפנים. תסמינים נפוצים בפריקה כוללים תחושה מיידית של אובדן שליטה על היד, כאב משמעותי ועיוות באזור הכתף. חזרה של הפריקה מתרחשת פעמים רבות באופן ספונטני, אך לעיתים נדרשת מניפולציה להחזרה של הכתף שעדיף שתבוצע במסגרת רפואית, אולם יכולה להתבצע על ידי איש מקצוע מיומן גם בשטח. הדמיה עם צילומי רנטגן תאשר חזרה של הכתף ותוכל להצביע אם נגרם נזק לעצמות. הדמייה מתקדמת יותר כדוגמת MRI תוכל להראות נזק אפשרי לרקמות הרכות בכתף וסביבה.
הטיפול הראשוני לאחר פריקה יכלול לרוב מתלה לזמן מוגבל ומשככי כאבים. בהמשך, הפעלה הדרגתית של היד ותוכנית שיקום ופיזיותרפיה מתאימה. הצורך בהתערבות ניתוחית ובסוג הניתוח יקבע בהתייחס לגיל המטופל, פריקה ראשונה/חוזרת, ממצאי הבדיקה הגופנית, מידת הנזק לרקמות הרכות ולעצם ורמת וסוג הפעילות הגופנית הרצויה.
מתיחה של גידים סביב הכתף
לעיתים כתוצאה ממאמץ אינטנסיבי ממושך ולאו דווקא חבלה ספציפית. הסימנים השכיחים בפגיעה זו הם: הגבלה וכאבים בתנועות של הכתף. הדמיות רלוונטיות לאבחון פגיעות רקמה רכה אלה הן אולטרסאונד ו-MRI, אם כי חשוב גם להשלים צילומי רנטגן לשלילת פגיעה נלוות בעצם. על פי רוב, הטיפול המקובל הוא טיפול מקומי, הפעלה מבוקרת ופיזיותרפיה. לעיתים ניתן לשקול טיפול בכדורים נוגדי דלקת או הזרקות. במקרים הנדירים יותר של קרעים מלאים בגידים ישקל טיפול ניתוחי.
מזעור הסיכון לפציעות סקי
- ביצוע הכנה לפני עונת הסקי באמצעות אימונים ותרגילים המשפרים מרכיבים שונים של כשר גופני ותפקוד שריר הנדרשים למאמצי גלישה. מומלץ להתחיל את ההכנה מספר חודשים לפני.
- עם ההגעה לאתר סקי/סנובורד שלא הייתם בו בעבר, מומלץ לעבור על מפות המסלולים השונים, להכיר את נהלי החילוץ באתר וכן את מיקום ופרטי הקשר של המרפאה המקומית.
- וידוא שימוש בציוד תקין ומתוחזק כהלכה המתאים לגיל, משקל/גובה, מידת נעל ורמת גלישה.
- ביצוע התאמות של הציוד על ידי אנשי מקצוע במקומות מורשים, בעיקר בכל מה שנוגע למחברים בין המגלש למגף (Bindings) וכיוון של הכוח הנדרש לשחרור מהם.
- שימוש בציוד מגן: מגינים (מרפקים, ברכיים, משקף מגן), קסדה (במיוחד בגולשים שמבצעים קפיצות).
- לבישת ביגוד המותאם לתנאי מזג האוויר.
- לגולשים מתחילים וגם כאלה שלא גלשו זמן רב מומלץ להיעזר בהדרכה מקצועית בשלבים הראשונים.
- הקפדה על טכניקה נכונה שבסיסה עומד עקרון "גלישה תחת שליטה" ותשומת לב מרבית למכשולים בדרך.
- בזמן נפילה תוך כדי גלישה, מומלץ להישאר עם ברכיים כפופות ולהימנע מניסיון לעמוד עד שמגיעים לעצירה, יש להימנע מהושטת ידיים לפנים ולשמור עליהן בקרבת מרכז הגוף.
- שימוש בטכניקה נכונה בשימוש במקלות סקי: להמעיט לעשות שימוש במקלות, להימנע מנעיצת המקלות עמוק בשלג בזמן גלישה, יש לעזוב את המקלות בזמן נפילה ועדיף להימנע משימוש במקלות סקי עם רצועות שתופסות את שורש כף היד.
- התאמה של המאמצים והמסלולים לרמה וליכולת של הגולש/ת והימנעות ממאמצים שלא תואמים את היכולות (דרגת קושי של מסלולים, מספר שעות גלישה ביום וכו').
- הימנעות ממאמצי גלישה והעדפה למנוחה אם קיימת תחושה של עייפות שרירית, ירידה ביכולות או בזמן פציעה פעילה המורגשת במהלך הגלישה. אלה מעלים את הסיכון לפציעות נוספות.
- עדיפות לגלוש בזוגות/קבוצות קטנות ולא כיחידים.
- זהירות יתרה סביב מעליות סקי – בעיקר בזמן עלייה וירידה מהמושבים.
- אם נפצעתם פציעה משמעותית (כאב משמעותי, עיוות של עצמות/מפרקים, קושי בנשיאת משקל, פצעים פתוחים, חבלת ראש/צוואר/גב) מומלץ להזמין חילוץ ולפנות להערכה רפואית מיידית.
הכותב הוא ד"ר ניב מרום, אורתופד ספורט ומנתח בכיר, מחלקה אורתופדית מרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, המלווה הרפואי הרשמי של הספורטאים האולימפיים.