אתם כנראה עוד תשמעו עליו - ואותו. הוא רק בן 14, אבל ליאם גבאי הוא כבר היום אחד הקולות המרעננים מהמגרש – וזו לא הגזמה. כמו שאנחנו רגילים אצל השדרים הוותיקים, גם אצל ליאם אפשר לשמוע אנקדוטות מהעבר, להט, פרטים מפתיעים ומעניינים על השחקנים שאותם הוא משדר ובעיקר – הרבה הרבה שמחה. הנער שהפך לכוכב מקומי הוא אחד השדרים המעניינים בישראל, בן 14 – אבל במהלך הריאיון הוא מפתיע עם תובנות של בן 60.
את דרכו בכדורגל החל גבאי על המגרש, אלא שזה לא התפתח כפי שהוא חשב: "מאוד נמשכתי למשחק מגיל צעיר, אבל כשהתחלתי לשחק הבנתי שדווקא כשחקן אני פחות טוב. הבנתי שפה לא נמצא העתיד שלי. אבל האהבה והמשיכה למשחק כבר היו ממש בתוכי, אז חיפשתי איך אני יכול להשתלב בתחום הזה ולאו דווקא כשחקן".
צפו במשחק ששידר ליאם גבאי:
כנראה שהתשובה הייתה לליאם בתוך הוורידים. אביו, אלברט, הוא עיתונאי באזור הדרום והבעלים של תחנת הרדיו המקומית של שדרות – אבל אפילו הוא לא דמיין איך יתפתחו הדברים, כפי שמספר ליאם: "גרנו בשדרות, ויום אחד אבא שלי לקח אותי למשחק של הקבוצה המקומית מכבי שדרות. היה חסר לו במקרה פרשן לאותו משחק, אז הוא שאל אותי אם אני רוצה לבוא לפרשן. הקליק עם המיקרופון היה מיידי – ראיתי שאני טוב בזה. המשכתי לעשות את זה ככל שהליגה התקדמה ולאט לאט לקחתי את השידורים על עצמי והובלתי אותם. זה היה מדהים".
"הבנתי שדווקא כשחקן אני פחות טוב, אבל האהבה והמשיכה למשחק כבר היו ממש בתוכי, אז חיפשתי איך אני יכול להשתלב בתחום הזה ולאו דווקא כשחקן"
שמו לב שזה אתה מי שמשדר?
"בהתחלה לא ממש הבינו שאני השדר, אבל כשכן הבינו שמי שמשדר זה ילד, היה הייפ גדול סביב זה. לא האמנתי כמה אנשים מאזינים לשידורים האלה וכמה מגיבים אליהם. במשחקי הליגה המכריעים של שדרות השידורים הגיעו למשהו כמו 8,000 איש – מספר לא מבוטל בכלל כשמדובר בליגות נמוכות".
ואיך היו התגובות לשידורים שלך?
"אני אסביר את זה בדרך הכי פשוטה שאפשר: כשרק התחלתי לשדר והייתי צריך ללכת לקבל את דפי ההרכבים – לא ממש התייחסו אליי. אמרו לי 'ילד לך מפה'. כשהתקדם הזמן והבינו שאני השדר, פתאום התחילו להגיד לי 'היי ליאם מה שלומך?' והתחילו לתת לי כבוד. בשדרות כולם כבר מכירים אותי בזכות השידורים. אפילו השחקנים של שדרות, שרואים את שידור המשחק אחרי שהוא מסתיים, פתאום מכירים אותי ומתייחסים אליי. אפילו הילדים בכיתה מפרגנים לי ואומרים לי כל הכבוד. אני מאמין בזה שמי שלא מפרגן – זו בעיה שלו".
"בשדרות כולם כבר מכירים אותי בזכות השידורים. אפילו השחקנים של שדרות, שרואים את שידור המשחק אחרי שהוא מסתיים, פתאום מכירים אותי ומתייחסים אליי"
גם אלברט, אביו של ליאם, מספר שהוא בעצמו לא האמין כמה עוצמה תהיה לבקשה המקרית שלו מליאם לפרשן משחק פעם אחת: "כשהוא היה יותר צעיר הוא היה ילד מופנם מאוד, בקושי מדבר, מתבייש ללכת למסיבות יום הולדת של ילדים מהכיתה. אחרי שהוא התחיל לשדר – זה ילד שונה ואחר לחלוטין. לא מתבייש לדבר, לספר, מכיר את כל השחקנים בכל הקבוצות בליגות באירופה – מדהים! היום הוא משדר, עושה סטטיסטיקות – איש מקצוע לכל דבר. הסימן הכי טוב להצלחה וליכולת שלו היא תשומת הלב שהוא מושך מהסביבה".
"העיסוק הזה נתן לי יותר כיף לקום בבוקר"
אתה מצליח בגדול במקום שאתה גר בו, אתה מרגיש שהשתנית?
"התחום הזה לא שינה לי את האופי, אלא פשוט נתן לי יותר כיף לקום בבוקר. כשאתה קם בבוקר ויש לך לו"ז, ואתה יודע שאחרי בית הספר אתה הולך לשדר – זה כיף. הכי כיף זה שיש לך לו"ז צפוף, אתה מרגיש שאתה עושה דברים. בשורה התחתונה, אני ממליץ לכל אחד שזה החלום שלו פשוט ללכת על זה".
"לאבא שלי חסר במקרה פרשן לאותו משחק, אז הוא שאל אותי אם אני רוצה לבוא לפרשן. הקליק עם המיקרופון היה מיידי – לאט לאט לקחתי את השידורים על עצמי"
מה הדבר הכי חשוב שקיבלת בזכות השידורים?
"אבא שלי חשב שלא יהיה לי ביטחון לדבר, אבל פשוט עשיתי את זה וקיבלתי ביטחון עם הזמן. אם יש מישהו שרוצה להתחיל בתחום הזה וחושב שיהיה לו קשה בגלל התגובות או בגלל שלא ייקחו אותו ברצינות – אני ממליץ לו פשוט לעשות את זה, לקפוץ למים, והביטחון יבוא עם הזמן. לבוא לזה בראש פתוח ואם אוהבים את התחום הזה – פשוט ללכת על זה עד הסוף".
ומה לגבי העתיד?
"אני לגמרי רואה את עצמי ממשיך בתחום הזה בעתיד, זה משהו שאני מאוד רוצה לפתח. זו גם הסיבה שאם יש מישהו שפחות מפרגן לי כרגע אני לא מתייחס לזה. אני אומר לעצמי שאני מאמין בדרך שלי ובמהלך הדרך יהיו גם כאלה שפחות יאהבו אותי וזה לא נורא. נחשפתי לעולם האנליסטים בשנים האחרונות והתאהבתי בזה. אני אוהב לחקור נתונים, מהלכים, שחקנים – וזה מה שאני רוצה לעשות בעתיד. בכל משחק מרכזי אני לוקח נתונים וחוקר אותם. אני רואה את עצמי בעתיד שדר, פרשן ואולי אפילו מאמן כדורגל".