אחרי חשבון הנפש האישי והסליחות הפוליטיות, אם היו כאלה, מכנס הבוקר ראש הממשלה בנימין נתניהו את הממשלה לדיון נוסף בנוגע לדוח טרכטנברג. אחרי ההתרסקות בשבוע שעבר לאחר שנתניהו לא הצליח לגייס רוב, החליפו את היהירות זהירות וצניעות. אנשיו של נתניהו לא מדברים על הצבעה בכל מחיר, לא מתחייבים על תוצאה ומביעים תקווה שהאחריות תגבר ותיסלל הדרך לאישור הדוח.
הבעיה המרכזית של נתניהו היא שכל המתנגדים מהליכוד ומיתר המפלגות, לא שינו את עמדותיהם, לא חזרו בהם ולא התרככו. ישראל ביתנו עדיין רוצה עיון בחלופות שלה, ש"ס עדיין מתעקשת על דיור ציבורי ומפלגת העצמאות של ברק מתנגדת לפתיחת תקציב הביטחון. אף אחד לא רוצה בחירות אבל אף אחד לא רוצה פשרות.
"אני לא מקבל את ההצגה של ביטחון מול חברה, היא לא נכונה, אני יודע היטב מהם צרכי הביטחון", טוען השר להגנת העורף מתן וילנאי. "אמרנו מלכתחילה, כל תכנית גדולה אנחנו נהיה שותפים לה, אבל אם התכנית היא לקחת מהביטחון ולהעביר לנושא החברתי כלכלי - לא מקובל עלי".
אנשיו של נתניהו מקווים שיהיה טוב, מקווים לתזוזה אומרים במשרד ראש הממשלה. הם בונים על כך שהשר כחלון יהיה בעד, ואפילו אם סילבן שלום ויוסי פלד יתנגדו, דרושים רק שני נמנעים כדי להעביר את ההחלטה, וזה לא בשמיים. הדבר הרע שקורא כאן מלבד האיתות למנהיגות של נתניהו, זה שהסחר-מכר על הדוח כבר מתנהל. הדבר הטוב הוא שמי שראה בדוח מהלך קליל, שהוא מעין אספירין קטן למחלת מעמד הביניים, יכול מעתה לחשוב - אם זה כל כך קשה להעביר את הדוח בממשלה, ייתכן שיש בו משהו ושהוא באמת מבשר על שינוי.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
