כל כך הרבה אלגוריתמים מנבאים קיימים בעולם, שההבנה שאף לא אחד מהם הצליח לחזות את מגפת הקורונה היא מפתיעה כל פעם מחדש. גם אלה שנועדו לחזות התפרצות של מגפות נכשלו. ואולם, היכן שאלה נכשלו, היו אנשים, יחידי סגולה, שצפו שמגפה כזו תגיע. אחד השמות שעולים מיד לראש הוא זה של ביל גייטס כמובן, אבל מסתבר שלא רק הוא. ד"ר אליאב בר, רופא ממוצא ישראלי ובכיר בעולם הפרמצבטיקה הוא מבין אלה שידעו שמשהו מאיים כזה מתקרב לפתחנו.
כמה מדויקת הייתה ההערכה שלך, ומה תוכל לומר על ההמשך?
"ההערכה הייתה מדויקת למדי, מבחינת המהות שלה. הבחנתי בכמה דברים כחלק מהתצפית שלי; ראשית, שהיו שתי התפרצויות של וירוס מסוג קורונה בעבר. הסארס בסין של 2003, והמרס במזרח התיכון, כמעט עשור לאחר מכן. אלה היו שתי פנדמיות, מגפות אזוריות. נוסף על כך, ידוע היה שישנם ארבעה זנים מוכרים של וירוס הקורונה, שכבר הסתובבו בינינו שנים, והם אנדמיים, גורמים להתקררות עונתית".
בצד אלה, התחוור לפרופ' בר שהמפגשים האנושיים הולכים והופכים תכופים יותר, על רקע צפיפות הולכת וגואה בעולם, ותחבורה בינלאומית שהופכת נגישה יותר ויותר. "לכן הבנתי שיש בהחלט אפשרות שיבוא יום ויגיע וירוס קורונה שיהיה איפשהו באמצע בין שני הביטויים האלה לקורונה" הוא מספר ומוסיף "והערכתי שיהיה מדובר בווירוס קורונה שיוכל להרוג מספיק כדי להיות מקור לדאגה גלובלית, ומצד שני לא להיות קטלני מדי כדי להתפשט מעבר לממדי אפידמיה".
למרבה המזל, כפי שמציין ד"ר בר, גם הווירוס שאחראי להתפרצותה של מגפת הקורונה ב-2019, עבר שינוי שהפך אותו אמנם ליותר מידבק, אבל גם לפחות קטלני. "זו אדפטציה מעניינת של הווירוס, אבל מבחינתי המסקנה היא שאנחנו צריכים חיסונים טובים יותר נגד קורונה". ד"ר בר מתכוון לחיסון שיוכל לעורר תגובה חיסונית כזו שבפועל, המשמעות שלה תהיה שלא נצטרך להמשיך ולחסן בבוסטר כפי שאנחנו עושים כיום, לפחות לא במרווחי זמן קצרים כמו אלה הנהוגים היום.
ד"ר בר גם מעריך שבעוד כמה שנים נראה התפרצות נוספת, אבל זוהי רק סיבה נוספת להמשיך ולעמוד על המשמר. "אנחנו חייבים להתכונן לנגיף הבא, לווריאנט הבא; הוא יגיע, כל כ-7 שנים להערכתי. אנחנו צריכים להבין מה למדנו מהמגפה הזו כדי לנהל את ההתפרצות הבאה טוב יותר. מה שחשוב זה גם איך מסבירים את זה טוב יותר לציבור, ובאופן שיהיה עמיד בפני פוליטיקה ובפני האשמות שמדובר בפוליטיקה. הוויכוחים סביב הוראות של אנשי הרפואה נצבעו בצבעים פוליטיים כי אנשים לא נחשפו מספיק לשיקולים של אנשי המקצוע. הדבר הכי גרוע יהיה להבין שלא עשינו כלום בימים אלה כדי להתמודד עם ההתפרצות הבאה".
איך באמת נוכל להגן על עצמנו לקראת המגפה הבאה?
"המפתח הוא לקצר את הזמן שבין ההתפרצות לבין השגת שליטה מצידנו. זה תלוי במהירות התגובה שלנו, בכמה מדויקת היא תהיה, ובמידה שבה נצליח כאנשי מקצוע וכמנהיגים – לגייס את הציבור כולו לתגובה הזו. יש היום הבנה מקצועית טובה בעקבות המגפה שעברנו, אבל צריך להשתפר באיך אנחנו עוזרים לאנשים להבין שהם חלק מהפתרון". ד"ר בר מודע לכך שהקורונה, באופן טבעי, כבר לא נתפסת כאיום כפי שהייתה בתחילת הדרך, וזה בדיוק מה שמביא אותו לחשוש שהציבור ישכח מהאתגר שעודנו קיים. "חייבים להמשיך ולפעול כדי להתכונן לאתגר הבא, להתפרצות הבאה; התגובה שלנו תקבע במידה רבה אם האפידמיה תהפוך לפנדמיה".
ד"ר אליאב בר הגיע לארץ לביקור, אחרי 3 שנים של מגפה שבמהלכן לא יכול היה להגיע. הוא נפגש עם ראשי מערכת הבריאות בישראל, מנהלי תחום חיסוני הפפילומה במשרד הבריאות, כדי לקדם יחד מהלך למיגור הנגיף הנורא שגורם לסרטן צוואר הרחם בנשים ולסרטן ראש צוואר בגברים, זאת על ידי העלאת אחוזי ההתחסנות. פרופ' בר גם נפגש עם פרופ' רן בליצר, ושוחח עימו על שימוש בדאטה להתמודדות מיטבית עם מחלות אונקולוגיות.
עברנו שנתיים של השקעה מאוד משמעותית בחיסון לקורונה. איך כל זה עשוי להוסיף למחקר בתחום תרופה לסרטן?
"מחלות זיהומיות ומחלות ויראליות הן מודל טוב לדרך שבה סרטן פועל בגוף. תאים סרטניים חומקים מהמערכת החיסונית וגם לעיתים מטיפול, דרך מוטציות. חלק ממה שלמדנו על מחלות ויראליות למעשה יכול לסייע לנו כשאנחנו ניגשים להרכיב את תוכניות הטיפול לסרטן. ללא ספק יש קשר בין כל תחום החיסונים לבין חקר מחלות מדבקות וחקר הסרטן, וזה גם יעיל שיש חברות שיש להן אחיזה בכל אחד מהתחומים האלה כי אז קל לחבר בין הממצאים ויש זליגה בין תחום לתחום שרק יכולה לקדם אותנו".
ד"ר בר מוביל כיום את החטיבה הרפואית של חברת התרופות האמריקנית מרק, ש-MSD ישראל היא השלוחה המקומית שלה. הוא שוחח איתנו על הפיתוחים החדשים של טיפולי סרטן, אשר בהם תולים תקווה מיליונים. מדובר בדרך הסתכלות חדשה על היכולת של חולים הן להבריא והן לנהל חיים ארוכים גם בצד המחלה. השבוע אושר בישראל השימוש בתרופה קיטרודה, של חברת מרק, בשלבים מוקדמים בסרטן שד וריאה: "זו בשורה גדולה להרבה מאוד חולים".
משנת 2000 עד שנת 2018 חלה ירידה בתמותה של חולים בסרטן, בשיעור של 28%, בין היתר הודות להתקדמות המחקרית בתחום. מאז שהחלו להשתמש באימונותרפיה כחלק מהטיפולים, נרשמת ירידה של 2 עד 3 אחוזים מדי שנה, ויש מי שצופים שהאישור האחרון יאפשר להוריד את שיעור התמותה אפילו יותר, משמעותית.
"החדשות הטובות הן שיש כמות עצומה של מימון, ואנחנו נמצאים רק באמצע הדרך של התועלת שאפשר להניב מאימונותרפיה. האתגר הוא להבין איך להשתמש באימונותרפיה בשלב מוקדם של סרטן, וגם להבין איך לייצר תרופה שלא תביא לתופעות לוואי קשות מדי עד שתהפוך את הטיפול לקשה יותר מהחולי", מסביר ד"ר בר. "בנוסף, פרק חדש צפוי להיפתח בתחום, ובו אנחנו מנסים להבין איך אפשר להגביר את המינונים של תרופות שהן רעילות לאותם תאים סרטניים, מבלי להביא להתעצמות בתופעות הלוואי".
הטיפול בסרטן כיום כולל בדרך כלל שילוב של כימותרפיה ואימונותרפיה, והמינון של החומרים הכימותרפיים מוגבל ביכולת של הגוף לסבול אותם. "אם נצליח לייצר מערכת שבה הכימו מועבר באופן של תעדוף, כך שהוא ממוקד יותר בתאים הסרטניים, ופחות זורם לתאים הבריאים בגוף, זה יאפשר לתת למטופלים כמויות גבוהות יותר של תרופה, מבלי להפוך את כל זה למשהו שהגוף פשוט לא יוכל לסבול.
הדרך לעשות את זה היא שימוש ב-ADC (Antibody-drug Conjugates); זוהי דרך מתן תרופה הכוללת נוגדן שנושא עליו את התרופה, כמו טיל עם חומר נפץ. אותו טיל פוגע רק בתאים הסרטניים, וזה בזכות העובדה שהנוגדן נמשך לרצפטורים שבאים לידי ביטוי בתאים סרטניים באופן מסוים, ולא בתאים רגילים. כך יש התמקדות גבוהה יותר של החומר ההרסני בגידול, ונגרם פחות הרס לרקמות הבריאות. "מה שיהיה מבטיח בתחום זה להביא באופן הזה לתגובה עמוקה וטובה יותר של המטופלים לטיפול, וכך להגדיל את טווח הזמן שבין הטיפולים. תגובה כימותרפית טובה יותר בזכות היכולת להתמקד – מבלי להזיק לגוף".
היום השאיפה היא לתת את הטיפולים האימונותרפיים בשלבים מוקדמים כדי להגביר את סיכויי החולים להתרפא, "אנחנו נכנסים בשלב המוקדם של הטיפול עם התרופה החדשה שלנו, וסביב זה עולות שאלות חדשות שעמן אנו נדרשים להתמודד. אנחנו זקוקים ליותר דאטה כדי להבין כמה מוקדם אפשר לעשות את זה".
מתי אתה צופה שתחול התקדמות משמעותית בתחום?
"התקדמות כזאת צפויה בחמש עד 10 השנים הקרובות, ואני חייב לציין שלא מדובר בתרחיש שבו יש תרופה אחת לסרטן, שהשימוש בה יאפשר לנטרל את הבעיה. אני בספק אם נגיע לתרופה שכזו. אבל, אנחנו בכיוון של הפיכת הסרטן ממחלה קטלנית למחלה כרונית שניתן לנהל אותה, ולנהל אותה באופן שיאפשר לחולים לחיות את חייהם".
הבכיר שנולד בישראל לא יכול לנתק ההשתייכות שהוא מרגיש למדינה בכל פעם שהוא בא לבקר. ומה יש לו לומר לישראלים?
"כשאני מגיע לכאן אני תמיד מתרשם מהיזמות, מהיכולת לחבר בין דברים שנראים לרוב לא הגיוניים, וכך להגיע לפתרונות חכמים". באשר למערכת הבריאות, השונה מאוד מזו האמריקנית, מציין ד"ר בר: "ישראל היא מקום מיוחד שנותן שירותי בריאות לאזרחים, ומצליח תוך כדי לאסוף מידע בקנה מידה שמלמד אותנו, אנשי הרפואה, דברים שיכולים לעזור לנו להבין איך לטפל במטופלים שלנו טוב יותר, ולא פחות חשוב – מה לא כדאי ומה לא צריך לעשות. אני מאמין שלישראל, על אף גודלה, יש הרבה מאוד לתרום להבנה הגלובלית, בזכות החדשנות והדטאה שיש בה".