השיח סביב משבר האקלים הולך ותופס מקום נרחב בשיח הציבורי בשנים האחרונות. בעוד לרוב נוהגים לדון בגורמים למשבר כמו פליטת גזי החממה וכריתת יערות, חוקרים מביאים כעת עדות לגורם מפתיע שלא ידענו שצריך לקחת בחשבון - השמש, הכוכבים והעננים. הדבר מפתיע במיוחד, לאור כך שהקונצנזוס בקהילת האקלים עד היום היה שהשפעת הקרינה הקוסמית על גרעיני התעבות לעננים חלשה מכדי להשפיע על האקלים, ולא קיים קשר חזק בין קרינה קוסמית ועננות.
מחקר חדש של פרופ' ניר שביב ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקרי מכון החלל הלאומי הדני, באוניברסיטה הטכנית של דנמרק, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי Scientific Reports, חושף כיצד השמש והכוכבים משפיעים על העננות, ובעקבות כך, על מאזן האנרגיה של כדור הארץ. החוקרים התחקו אחר השלכות התפרצויות של השמש על העננים, וגילו שהתפרצויות אלה מקטינות את שטף הקרינה הקוסמית שמגיע לכדור הארץ. קרינה זו מורכבת מחלקיקים אנרגטיים, שמגיעים לכוכב הלכת שלנו מכוכבים שהתפוצצו בשביל החלב.
למעשה, כאשר משבי רוח השמש מפחיתים את שטף הקרינה קוסמית שמגיע לכדור הארץ, ישנה יצירה מופחתת של ''אירוסולים קטנים'' - צבירים מולקולריים קטנים באוויר שגדלים בדרך כלל עד שאדי מים יכולים להתעבות עליהם, וכך ליצור עננים. החוקרים גילו שניתן לכמת את ההשפעה של התהליך על מאזן האנרגיה של כדור הארץ, באמצעות תצפיות לוויין מפורטות על ידי מערכת סרס (CERES) על לווייני הטרה והאקווה של נאס"א. בעזרת מדידות באור ניראה וכן באינפרה אדום, הצליחו החוקרים לכמת את ההשפעה הזו על מאזן האנרגיה ולראות שישנה עליה במאזן האנרגיה של 2 ואט למטר רבוע (מאד דומה להשפעה של גזי החממה על כדור הארץ). גילוי נוסף הוא שבגלל הרזולוציה הזמנית שנוצרת ממשבי הרוח, ניתן לראות כעת כיצד העננות מגיבה לשינויים בשטף הקרינה הקוסמית, כך שאפשר לראות את התהליך מתרחש, במקום לראות רק את ״התוצר״ שלו.
מחקר זה תומך במעל לשני עשורים של תגליות המצביעות על תפקיד משמעותי של הקרינה הקוסמית בשינויי אקלים על פני כדור הארץ. פרופ' שביב מסכם ואומר כי ״השפעות השמש במחקר זה הן על סקלות זמן קצרות מכדי להשפיע על האקלים לאורך זמן, אך הן ממחישות את המנגנון בו עננות מושפעת מקרינה קוסמית. מנגנון זה פועל להשפיע על האקלים גם על סקלות זמן גיאולוגיות כתוצאה משינויים בשטף שמגיע מחוץ למערכת השמש''.