כולנו מכירים את הכנרת, אבל ככה - ספק אם ראיתם אותה קודם. משה אלפרט, שספג את הכנרת ממש מלידה, הפך את אהבתו לימה הצפונית לסרט חדש, שייצא לאקרנים בשבוע הבא לאחר שצולם במשך לא פחות מ-20 שנה. "יש פה המון המון יצורים שהצופים הרגילים, זאת אומרת, מאות האלפים שבאים לכינרת כל שנה, בחיים לא ישימו לב ולא יראו את זה", אמר אלפרט. "בודדים ראו את מה שהם יראו בסרט".
משה אלפרט נולד בבית החולים הסקוטי בטבריה, 100 מטר מהמים, ועם השנים הפך לצלם חדשות ואז ליוצר של סרטי טבע. את אהבתו לכנרת הוא שואף להעביר לצופים: "זאת יצירה שנעשית באמת מתוך אהבה בלי גבולות. כל פעם אני מתרגש מחדש, ממש".
הסרט "כנרת - ים של חיים", מביא את סיפורו של האגם מנקודת מבטם של משפחת חתולי ביצות. במשך ארבע עונות השנה - קיץ, חורף, סתיו, אביב, אלפרט התלווה אליהם. אלפרט שיתף באתגרים שעמדו לפניו בעשיית הסרט: "לא ניתן היה להגיע אל האינטימיות הנדרשת עם חתולי הביצות, הסיפור המרכזי של הסרט, בצורה טבעית. הייתי חייב שהם יכירו אותי ואת המצלמה. שאני אהיה חלק מהם והם יהיו חלק ממני".
החיות המצולמות בסרט הן חיות בר בר מוגנות שאלפרט גידל באישור מיוחד מרשות הטבע שנים ארוכות ליד ביתו. בזמן הצילומים הוא עבר איתם אל מה שהיה עד לפני שנתיים האי בכנרת, מול קיבוץ מעגן. "הינקתי אותם מגיל שבוע, ולמעשה הם התייחסו אליי כמו אחד משלהם וזה נתן לי את האפשרות להגיע איתם באמת אל הקטעים הכי אינטימיים. ביליתי איתם שם ימים וחודשים ושבועות. לעיתים נדירות גם היינו נשארים שם בלילה".
את הצילומים הוא השיג בזכות שעות ארוכות של המתנה, אבל המאמץ הגדול ביותר לדבריו, הושקע בניסיון להביא את קולות הציפורים והחיות כפי שהם, ללא רעש בני האדם. לסרט הוקלטו שירים מקוריים, בין היתר, של ירדנה ארזי ואדר גולד, והוא צפוי לעלות בבתי הקולנוע בשבוע הבא. עכשיו אלפרט מקווה שהצופים יבינו למה הוא כל כך אוהב את האגם, וילמדו כמה צריך לשמור עליו.