משחר האנושות ניסו בני האדם להבין מה קורה מעליהם, בשמיים. בהתחלה בתצפיות ללא כל טכנולוגיה ועם השנים בעזרת משקפות ומכשירים מיוחדים. בעשורים האחרונים, עם קפיצת המדרגה הטכנולוגית, מצליחים האסטרונומים והחוקרים להבין טוב יותר את החלל האין-סופי שנמצא מסביבנו. אחד הנושאים המסקרנים ביותר בחקר החלל הוא האסטרואידים - כמה מהם יש ומה לעשות כדי שלא יפגעו בכדור הארץ. לכבוד יום האסטרואיד הבין-לאומי, ענה עבורנו ד"ר אליעד פרץ מנאס"א על כמה מהשאלות המעניינות בתחום.
איך נוצרים אסטרואידים?
לפני כ-4.6 ביליון שנים, כשענן האבק והגז קרס ויצר את השמש שלנו, חלק מהחומר שנשאר שימש ליצירת כוכבי הלכת וענקי הגז שחגים כיום מסביב לשמש. אסטרואידים הם גופים סלעיים קטנים יותר מכוכבי לכת, שנוצרו משאריות החומר או התנגשויות בין גופים קדומים במערכת השמש ומקיפים אותה כיום. אסטרואידים נבדלים משביטים לרוב על פי ההרכב שלהם, בעוד אסטרואידים בדרך כלל בעלי תרכובת של מינרלים וסלע, שביטים עשירים בקרח ואבק. מטאורים לעומת זאת נבדלים מהם על פי הגודל והם בעלי קוטר הקטן ממטר.
מה גודל האסטרואידים וכמה מהם יש?
האסטרואיד הראשון שהתגלה בשנת 1801 הוא "סירס" ומפאת גודלו (קוטר של 940 ק"מ) נחשד לכוכב לכת, האסטרואיד הקטן ביותר שנחקר משמעותית בצורה מדעית הוא TC25 והוא ברוחב של כשני מטרים.
אסטרואידים יכולים להימצא בכל מערכת השמש, אך נמצאים בעיקרם ב"חגורת האסטרואידים" בין מאדים וצדק ובנקודות "שיווי משקל" כבידתי בקרבת כוכבי לכת וירחים בדומה לחגורות הטרויאניות המכילות מספר משמעותי של אסטרואידים בקרבת כוכב הלכת צדק. נכון למרץ 2020 אנו יודעים על קיומם של מעל למיליון אסטרואידים.
מדוע אנחנו חוקרים אסטרואידים?
מדעית, מכיוון שאסטרואידים הם מעין "שרידים ארכאולוגים" של מערכת השמש, הם מאפשרים לנו הצצה אחורה בזמן לתהליכים שעיצבו ועודם מעצבים את מערכת השמש שלנו. ממשלות ברחבי העולם רואות באסטרואידים את המקור העיקרי למטאוריטים שפוגעים בכדור הארץ, ולכן על מנת לחזות או למנוע פגיעה בכדור הארץ הם מקצים משאבים וחשיבות רבה למעקב ומיפוי אחריהם. לאחרונה ניתן לראות עניין גובר באסטרואידים למטרות כריית משאבים, כאשר חלקם, מוערכים על ידי גורמים שונים בסכומים הקרובים בגודלם לסך כל הכלכלה הגלובלית.
האם נחתנו על אסטרואיד אי פעם?
גילוי וחקר אסטרואידים נעשים באמצעות מגוון רחב של כלים מדעיים, ממיפוי פני השטח שלהם באמצות רדאר, ועד לניתוח ההרכב שלהם ע"י טלסקופים המשתמשים בספקטרומים ודימוי ישיר. האסטרואידים עוררו עניין רב בקרב הקהילה המדעית כשהתגלו בשנת 1999, והובילו למשימת החלל היבוסה-2 של סוכנות החלל היפנית לאסטרואיד ריוגו ומשימת החלל אוסיריס-רקס של סוכנות החלל האמריקנית לאסטרואיד "בנו" בשנת 2018, משימות אלה נבנו בכדי לקחת דגימות מפני הקרקע ולהחזירם לכדור הארץ למטרות מחקר.
גם לנו יש חלק במחקר על האסטרואידים?
סוכנויות חלל שונות, אוניברסיטאות ומצפים ציבוריים ופרטיים ברחבי העולם מאפשרות השתתפות פעילה של הציבור במגוון תכניות למציאת, תיעוד ואפיון אסטרואידים. סוכנות החלל האמריקנית השנה, במסגרת תוכנית המעקב שלנו אחר עצמים הקרובים לכדור הארץ וחגורת האסטרואידים, ותכנית פאן-סטארס, העניקה תעודת ההערכה לאזרחים רבים מרחבי העולם, ביניהן ניתן למצוא גם את הסטודנית נעמה אסיל על תרומתה למיפוי שני אסטרואידים.
ד"ר אליעד פרץ, מוביל משימות חלל, מועמד לתכנית האסטרונאוטים, בוגר הטכניון וזוכה מדליית נאס"א למצוינות | צילום: נאס"א