להק לוויינים ראשון מתוצרת כחול לבן שוגר לחלל: הבוקר (שני) בשעה 8:07 שעון ישראל, שוגרו שלושה לוויינים ישראלים בו זמנית מנמל החלל בעיר "בייקונור" שבקזחסטן. משקלם של הננו-לוויינים שפותחו במסגרת פרויקט "אדליס-סמסון" הוא כ-8 קילוגרם בלבד, וממדיהם לא עולים על גודלה של קופסת נעליים.
ארבע שעות ועשרים דקות אחרי השיגור צפויים הלוויינים להיכנס למסלולם, שנמצא 600 ק"מ מעל פני כדור הארץ. הם ינועו בחלל בטיסת מבנה אוטונומית - כלומר בתיאום ביניהם ללא צורך בהכוונה מהקרקע – זאת בזכות מערכת בקרת הכיוון המתקדמת שפותחה בטכניון, בשיתוף עם התעשייה האווירית.
צוות חוקרים בהובלת פרופ' פיני גורפיל ממכון אשר לחקר החלל בטכניון אחראי על פיתוח הלוויינים, שנועדו לזהות מקורות קורנים על כדור הארץ, דוגמת מטוסים וספינות. לשם כך, כל אחד מהלוויינים צויד במקלט דיגיטלי מהמתקדמים בעולם, שפותח במיוחד לשם כך במפעל אלתא של התעשייה האווירית.
השימוש במספר לוויינים המצוידים במקלטים חזקים מאפשר לאתר בדיוק גבוה - בדומה ל-GPS - את מיקומם של עצמים הפולטים קרינה אלקטרו-מגנטית. לווייני "אדליס-סמסון" סוללים דרך לאיכון מדויק של בני אדם וכלי תחבורה, ועד ליצירת מפה דינמית של כדור הארץ. במילים אחרות – מדובר ב-GPS של העתיד.
"החזון שלנו הוא שקונסטלציות לוויינים כאלה יספקו לנו מפה דינמית של כדור הארץ ושרותי איכון גלובליים", הסביר פרופ' פיני גורפיל, ראש המעבדה למערכות חלל מבוזרות בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. "גם בעלות יש לננו-לוויינים יתרון משמעותי, עלות הפרויקט מוערכת בפחות מ-10 מיליון דולר, כאשר עלות לוויין תקשורת קלאסי יכולה להגיע לכ-200 מיליון דולר".
הלוויינים נושאים מערכות פורצות דרך נוספות כמו מערכת הנעה מיוחדת, המבוססת על גז קריפטון, שתופעל לראשונה אי פעם על לוויין זעיר. יתרון נוסף של הלוויינים הוא שהם מייצרים אנרגיה באמצעות פאנלים סולאריים שהורכבו עליהם. לא רק זאת, אלא שהפאנלים יהפכו לכנפיים שיסייעו לבקר את טיסת המבנה.
עשרות שנות מחקר יאפשרו ללוויינים להשתמש בשני כוחות טבעיים - כוח המשיכה והתנגדות אטמוספרית - כדי להניע את עצמם ולחסוך בדלק. למעשה, הם יזדקקו לפחות מגרם דלק ביום; כל אחד מהם נשלח לחלל עם 400 גרם דלק בלבד - ואלו אמורים להספיק לשנים ארוכות.
"מחקר בסיסי רב שנים, ששולב עם טכנולוגיה ישראלית מתקדמת, מאפשרים לנו להצעיד את ישראל צעד חשוב קדימה בתחום הלוויינות הזעירה", אמר פרופ' גרופיל ל-N12. "אפשר להשוות את מידת החדשנות של ננו-לוויינים למעבר ממחשב לטלפון סלולרי. פרויקט 'אדליס – סמסון' מדגים קונספט חדש בננו-לוויינות, והוא יאפשר לבצע פעולות רבות שהיו שמורות עד כה ללוויינים גדולים ויקרים".
עוד הוסיף גרופיל: "מדובר בקפיצת מדרגה ביכולותיהם של הטכניון ושל מדינת ישראל כולה בתחום של לוויינות זעירה". קפיצה זו תהפוך את הטכניון לחלוץ עולמי בתחומי האיכון והתקשורת, עם יישומים מגוונים הכוללים איתור נעדרים, חילוץ והצלה, חישה מרחוק וניטור סביבתי".
שלושת לוויני הפרויקט שוגרו יחד עם עשרות לוויינים מ-18 מדינות, בהן למשל סעודיה ותוניסיה. השיגור נעשה על ידי טיל של חברת Glavkosmos, והפרויקט כולו יצא לפועל בשיתוף קרן אדליס, קרן גולדשטיין, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה והתעשייה האווירית.
צוותו של פרופ' פיני גורפיל מהטכניון כלל את: אבנר קידר, הוביק אגלריאן, ד"ר ולדימיר בלבנוב, אביתר אדלרמן, ירון עוז, מקסים רובנוביץ', מרגריטה שמיס, יוליה קונייבסקי, צחי עזרא וד"ר אלכס פריד. כעת, הם יישארו דרוכים עד לשעות אחר הצהריים, בתקווה לראות שהלוויינים יצליחו לזהות בדיוק רב מהחלל את מיקומו של מרכז הבקרה בטכניון - שמשמש כגראונד קונטרול של הפרויקט. אם כן, אפשר יהיה להכריז על משימה זו כהצלחה גדולה מאוד.