בקואליציה שוקלים: השופט בדימוס יוסף אלרון ימונה למבקר המדינה הבא
7 שנות כהונתו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתקרבות לסיומן, ובמערכת הפוליטית מסמנים את שמו של שופט העליון בדימוס אלרון כמועמד המוביל, אם יסכים להתמנות לתפקיד • על אף שמדובר בבחירות חשאיות בכנסת, למועמד הנתמך על ידי הקואליציה יש סיכוי גבוה להיבחר • פרסום ראשון

בקואליציה שוקלים למנות את שופט העליון בדימוס, יוסף אלרון, לתפקיד מבקר המדינה – כך פרסמנו הערב (מוצאי שבת) לראשונה בחדשות סוף השבוע. לאחר כמעט שבע שנים מאז שנבחר מתניהו אנגלמן, הולכת ומתקרבת ההכרעה על זהותו של המבקר הבא, והשם של אלרון – שפרש לאחרונה מבית המשפט העליון לאחר כשמונה שנים – עולה כעת כמועמד מוביל במערכת הפוליטית.
למרות שהבחירה במבקר המדינה נעשית בהצבעה חשאית במליאת הכנסת, ברור כי למועמד הנתמך על-ידי הקואליציה יש סיכוי גבוה להיבחר ונראה כי אלרון אינו צפוי לסרב אם תוצע לו המשרה.

אף שבמבט ראשון מינויו לתפקיד מבקר המדינה עשוי להיראות כוויתור על תפקידים מרכזיים אחרים – ובהם חברות בוועדות מינויים רבות – בפועל, רוב הוועדות הללו ממונות בהסכמה בין שר המשפטים לוין לנשיא בית המשפט העליון עמית. הסכמה כזו אינה קיימת כעת, ומערכת היחסים המורכבת בין אלרון לבין נשיא העליון אינה מאפשרת את מינויו לתפקידים אלה.

על רקע זה, שמו של אלרון צף מחדש כבחירה אפשרית ומשמעותית לתפקיד מבקר המדינה. בקואליציה אף בוחנים להקדים את מועד הבחירה, בין היתר בשל האפשרות שהבחירות הכלליות יוקדמו – מה שעשוי להשפיע על זהות המבקר הבא ועל תמיכת הכנסת המכהנת בו.

בחודש שעבר דיווחנו בחדשות סוף השבוע כי שמו של אלרון, לצד שמו של השופט המחוזי בדימוס אשר קולה, עלה גם כמועמד של הממשלה לוועדת חקירה ממשלתית לחקר אירועי 7 באוקטובר.
"אמון הציבור הכרחי לתפקודה של מערכת המשפט"
השופט יוסף אלרון היה השופט שקרא באופן חסר תקדים תיגר על "שיטת הסניוריטי", כאשר התמודד מול עמית על תפקיד נשיא בית המשפט העליון. מתיחות רבה שררה בין השניים, ונשיא בית המשפט התייחס לכך בנאומו: "זה לא סוד שהיו בינינו חילוקי דעות ואין בכך כל רע".

השופט הפורש אלרון התייחס בנאומו האחרון על כס השיפוט לאמון הציבור במערכת המשפט, שנמצא בשפל: "אני מוטרד מן הפרסומים והמחקרים על כרסום באמון הציבור במערכת המשפט בכללותה, אמון הציבור הכרחי לתפקודה התקין של מערכת המשפט".
אלרון הסביר כי ללא אמון הציבור - לא יוכלו השופטים לעשות את מלאכתם כהלכה. "רק אם הציבור יקבל את סמכותם של בתי המשפט קבלה אמיתית, לא רק משום שכך מורה הדין, אלא מתוך הכרה ואמונה כנה כי בתי המשפט עושים מלאכתם נאמנה, ופועלים ללא לאות, לעשות משפט צדק – רק אז תורגש מלוא תרומתה של מערכת המשפט לחברה", אמר.