אחרי האולטימטום של סער והמחלוקת באגף השמאלי, בנט מכנס היום (רביעי) את ראשי הקואליציה. הישיבה מתקיימת על רקע משבר חוק יו"ש, שיעלה להצבעה בכנסת מיד אחרי חג שבועות, ביום שני. סער אמר אתמול שהצבעת הקואליציה על החוק "תוכיח אם היא רוצה להתקיים או לא". מה הוא החוק הזה שמאיים על הקואליציה ומה ההשלכות אם לא יעבור? שאלות-תשובות.
הדרמה הפוליטית - סיקור נרחב ב-N12:
- פתרון עם ביטון, צרות עם עבאס: המתיחות ב"שלושת הצירים"
- עוד פרישה: גם העוזרת האישית של בנט עוזבת
- בלוק נתניהו החליט: נתנגד לכל חוקי הקואליציה
המשמעות של חוק יו"ש: שאלות ותשובות
מה התקנות אומרות?
בתמצית, "חוק יו"ש" הוא למעשה תקנות שעת חירום שמחודשות כל 5 שנים, ומאפשרות להחיל את החוק הישראלי הפלילי ביו"ש, לצד זכויות אזרחיות. התקנות הללו נועדו ליצור סדר משפטי בשטחים וזיקה בינם לבין המשפט הישראלי, בשורה של סוגיות.
מה יקרה אם החוק לא יעבור?
בסוף חודש יוני יפקעו התקנות. אם החוק לא יעבור, תהיה לכך השפעה עצומה. בין היתר לא יהיה אפשר להעמיד ישראלים לדין בבתי משפט בישראל על עבירות שבוצעו ביו"ש, אלא רק במערכת השיפוט הצבאית. נוסף על כך, המשטרה לא תוכל לחקור ביו"ש בגין מעשים שבוצעו מחוץ לשטחים, ולא תהיה לה סמכות לעצור ישראלי שביצע עבירה בתחומי הקו הירוק וברח לאיזור יהודה ושומרון. כלומר - כדי להימנע מחקירה, ניתן יהיה לכאורה להימלט לשטחים כמעין "מקלט".
מדוע התקנות חשובות מבחינת צה"ל?
מלבד ההשלכות שקשורות לאכיפת עבירות פליליות, עלולות להיות גם השלכות בהיבטים ביטחוניים. כך למשל, אם התקנות לא יחודשו - אסירים ביטחוניים יצטרכו לעבור לבתי כלא צבאיים באיזור יהודה ושומרון, אלא שאין כמעט כאלה.
איך התקנות מסייעות לאזרחים ישראלים בשטחים?
התקנות מעניקות זכויות שונות, כמו למשל ביטוח בריאות ממלכתי. בנוסף הן מאפשרות להחיל שורת חוקים כמו חוק הביטוח הלאומי, חוק אימוץ ילדים, חוק הכניסה לישראל ועוד.
מה הסיבה להתנגדות?
ההתנגדות, בעיקר בקרב חברי רע"ם, נובעת מכך שהתקנות מצטיירות כמהלך שמאפשר מעין "סיפוח" חלקי של השטחים, באמצעות החלת החוק הישראלי. בנוסף, נטען כי הן יוצרות מצב בעייתי שבו על הפלסטינים החיים בשטחים חל החוק הצבאי, ואילו על ישראלים - החוק הישראלי. עם זאת צריך להדגיש שהתקנות חודשו כל 5 שנים כבר 55 שנה, כך שלא מדובר בשינוי המצב הנוכחי.
כדי להדגיש את חשיבות התקנות, שר המשפטים גדעון סער פרסם הבוקר חוות דעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (ציבורי-חוקתי), עורכת הדין אביטל סומפולינסקי. "פקיעת התקנות תהפוך את ניהול החיים הישראליים ביו"ש לקשה עד בלתי אפשרית, ויהיה בה כדי להשליך על ניהולו התקין של האזור, ביטחונו, וניהול הממשקים עם מערכת המשפט בישראל", כתבה סומפולינסקי. "קיום התקנות חיוני אפוא להמשך היחסים המשפטיים שבין ישראל לבין האזרחים הישראליים באזור, רשויות האזור והרשות הפלשתינית".
לקריאת חוות הדעת המלאה של המשנה ליועמ"שית - לחצו כאן
החוק יעלה להצבעה ביום שני
החוק היה אמור לעלות השבוע, אך יו"ר תקווה חדשה גדעון סער החליט שלא להביאו להצבעה בכנסת כי ברע"ם טענו שטרם למדו אותו לעומק. כעת, נעשים מאמצים להביא את רע"ם ואת מרצ להצביע בעד החוק ביום שני הקרוב. זאת, מכיוון שלצפות מחברי כנסת כמו ג'ידא רינאוי זועבי, גבי לסקי ומוסי רז להצביע בעד חוק שמהדק את הקשר בין ישראל ליהודה ושומרון אינו דבר מובן מאליו.
ב"מהדורה המרכזית" פורסם אמש שהשר זאב אלקין מנהל מגעים עם הליכוד לממשלה חלופית. לא ידוע אם המגעים הללו נעשו באישור של סער, ובלשכתו של אלקין מכחישים את קיומם. ב"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר כי גדעון סער מקיים מגעים עם מקורבו של נתניהו יעקב אטרקצ'י - ושבמקביל בליכוד הורו להפחית את המתקפות על סער.