אחרי מרתון הצבעות שנמשך ימים - אושר תקציב המדינה לשנת 2022

לילה לבן נוסף בכנסת (בין חמישי לשישי) הסתיים בהצלחה, עם אישור חוק התקציב לשנה הבאה. בכנסת נערכו לקרב ארוך, אך חברים באופוזיציה נעדרו, ובקואליציה השלימו סופית את המלאכה ברוב של 56-59. העברת התקציב לשנים 2021-2022 מספקת לקואליציה אנחת רווחה - שכן איום הבחירות המיידי הוסר.

עם העברת התקציב עלה שר האוצר אביגדור ליברמן לנאום במליאה ובירך על אישור התקציב בידי חברי הכנסת. "אחרי שלוש שנים וחצי יש לנו תקציב. בשעה טובה ומוצלחת ובתום חודשים של עבודה מאומצת, השלמנו ביחד את המשימה והבאנו תקציב חברתי ואחראי לכל אזרחי המדינה. מותר להתרגש, רצוי לחייך, הבטחנו וקיימנו - יציבות שלטונית וכלכלה צומחת", צייץ ליברמן בחשבון הטוויטר שלו.

הקואליציה לאחר ההצבעה על תקציב המדינה (צילום: דוברות הכנסת)
חברי הקואליציה לאחר אישור התקציב | צילום: דוברות הכנסת

חברי הקואליציה לאחר ההצבעה על התקציב
חברי הקואליציה לאחר אישור התקציב

רה"מ נפתלי בנט בירך את חברי הקואליציה ומסר: "הלילה הזה - החזרנו את ישראל למסלול", ושר החוץ ורה"מ החליפי יאיר לפיד הוסיף: "לקחנו אחריות. קיימנו את ההבטחה. העברנו את תקציב 21-22 עבור מדינת ישראל ואזרחי ישראל".

שרים נוספים בממשלה וחברי כנסת מהקואליציה הצטרפו לברכות, ובהם שר הביטחון בני גנץ: "יש מנהיגים בירושלים. מנהיגים שידעו לשים את ישראל לפני הכול. מנהיגים שידעו להתאחד, לשים בצד את חילוקי הדעות ולעשות הכול למענכם. אני מרגיש גאווה גדולה להיות חלק מוביל בממשלה הזו, גאווה על כך שסוף-סוף החזרנו את ישראל למסלול, גאווה להוביל את חבריי וחברותיי בכחול לבן שהיו חלק מרכזי בהשלמת המהלך החשוב וכמובן גאווה על כך שהמאבק שלי ליציבות פוליטית למען אזרחי ישראל הצליח בסופו של דבר".

מפלגת כחול לבן לאחר העברת התקציב
מפלגת כחול לבן לאחר העברת התקציב

יו"ר רע"ם מנסור עבאס כתב הבוקר: "לאזרחים יש בשורה ותקווה. פעם ראשונה שמפלגה ערבית לוקחת חלק מרכזי בהעברת התקציב ובהקמת הקואלציה. זהו צעד חשוב בתהליך ההשתלבות הפוליטית, ומימוש הזכות לשותפות אזרחית, ולקיחת אחריות קולקטיבית, לטובת כל האזרחים ערבים ויהודים. רע"מ תמשיך לקדם שיח סובלני ומגשר ואחראי בין כל אזרחי המדינה". 

"בנחישות, מול מפל הסתה וכזבים, מבול של צרחות וגידופים, עברו תקציב המדינה וחוק ההסדרים במלואם", בירך יו"ר תקווה חדשה גדעון סער, "נכשלה מזימת האופוזיציה לגרור את ישראל למערכת בחירות חמישית. התרחקנו מהתהום והחזרנו את ישראל לפסים של יציבות ועבודה למען אזרחיה. הבטחנו וקיימנו. הבאנו לישראל תקווה חדשה".

יו"ר הקואליציה עידית סילמן צייצה: "תקציב המדינה לשנים 21-22 עבר! בשורה אדירה לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה לחבריי לקואליציה שהפגינו עמידות יוצאת דופן, התקציב הזה הוכיח שניתן להגיע להסכמות לטובת העם והמדינה". סגנה, חה"כ בועז טופורובסקי הצטרף: "גם אלפי הסתייגויות לא יעצרו אותנו. בוקר טוב ישראל. יש תקציב. שבת שלום". השר עיסאווי פריג' סיכם: "יש תקציב. יש תקווה. יש שינוי".

במפלגת העבודה בירכו: "בתקציב שהעברנו לפנות בוקר יש הישגים אדירים שישפיעו על החיים של כולנו. ישראל יוצאת היום משנים של סחרור ללא תקציב. הממשלה החשובה הזאת והקואליציה בהשתתפות רע"ם שמפלגת העבודה אפשרה את הקמתה, עוברת עכשיו לשלב היישום של התקציב למען אזרחיות ואזרחי ישראל". ח"כ מיכל שיר מתקווה חדשה הוסיפה: "סגירת מעגל אישית מאותו לילה מפורסם בדצמבר האחרון, בו מנעתי בהצבעתי מהממשלה הקודמת והעומד בראשה שוב לדחות תקציב בגלל שיקולים אישיים, ועד ללילה הזה בו עבר תקציב אחרי 3.5 שנים של תקיעות. מרגש!".

באופוזיציה מנגד טענו כי זהו "יום עצוב" בעקבות העברת התקציב. יו"ר ש"ס אריה דרעי מסר: "ממשלת מדושני העונג העבירה על חודו של קול תקציב גרוע שכולו פגיעה אכזרית ומכוונת בקשישים, במוחלשים ובתושבי הפריפריה, ובמשפחות ברוכות ילדים. ש"ס תמשיך להיאבק בכל כוחה, נגד ממשלה שאינה לגיטימית, שבראשה ניצב אדם שאינו עובר את אחוז החסימה, ממשלה הפועלת לחורבן חברתי והרס הצביון היהודי".

יו"ר הציונות הדתית, חה"כ בצלאל סמוטריץ' כתב: "בסיומו של עוד שבוע רצוף ואינטנסיבי אני רוצה להוריד את הכובע בפני שותפיי לציונות הדתית שנלחמו כמו אריות, ימים ולילות. הפסדנו אולי בקרב הזה אבל ננצח בע"ה במערכה".

בליכוד, חה"כ קרן ברק הגיבה על העברת התקציב: "התקציב עבר, יחד איתו קובעו גם מנגנונים הרסניים. אין סעיף תקנוני שהקואליציה לא דרסה, אין זכות פרלמנטרית שלא נרמסה. הקואליציה במליאה נראתה כמו מסדר צבאי, עם קומיסרים קשוחים (שרים שהתפטרו בנורווגי, נטולי זכות הצבעה) שמפטרלים בין השורות ואוכפים את המשמעת, רק האלות ביד היו חסרות להם". חה"כ ישראל כ"ץ כתב: "תם ולא נשלם. נמשיך לעשות הכל כדי להחליף במהרה את הממשלה הרעה הזאת". חה"כ אלי כהן הוסיף: "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". 


ההצבעות במליאה שבו הלילה לאחר שבוועדת הכספים אישרו מחדש את הסעיף הנוגע לתקצוב הקמת מבני חינוך, לאחר טעותה של חה"כ אמילי מואטי מהעבודה. 4 ח"כים מהאופוזיציה נעדרו בתחילת ההצבעות (משה ארבל מש"ס, מאי גולן מהליכוד, וסמי אבו שחאדה ואחמד טיבי מהרשימה המשותפת), ובקואליציה התגברו על ההסתייגויות של האופוזיציה בהצלחה.

בפתח המליאה הלילה, אמר מרכז האופוזיציה חה"כ יריב לוין כי בשל יום השישי שקדוש למוסלמים, וכניסת השבת המוקדמת, האופוזיציה תוותר על זכותה להצבעה עם שימוש בקריאה שמית. "אין תקדים לכך שהמליאה מתכנסת ביום שישי", טען חה"כ אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת.

ח"כ אמילי מואטי שהתבלבלה בהצבעה (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
התבלבלה בהצבעה - וגרמה לעיכוב של שעות. ח"כ מואטי | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

אילולא הטעות בהצבעה של ח"כ מואטי אמש, ייתכן שכבר כעת התקציב היה מאושר והח"כים היו מתפזרים לבתיהם - אלא שטעותה הובילה לכך שהאופוזיציה ניצחה בהצבעה על סעיף הנוגע לתקצוב הקמת מבני חינוך - מה שגרם לכך שהסעיף חזר לדיון בוועדת הכספים וגרם לעיכוב של שעות ולעצירת מרתון ההצבעות במליאת הכנסת.   

עקב הטעות, הסעיף בתקציב שנוגע לבניית כיתות לימוד נפל ברוב של 59 ח"כים מול 58 - והוא חזר לדיון בוועדת הכספים לפני קריאה שנייה ושלישית. מואטי התייחסה לטעותה בציוץ בטוויטר: "טעות שלי, ישנתי שעתיים. סליחה, ממשיכים" ודאגה לפצות את חבריה לקואליציה בזרי פרחים שרכשה.   

 
"תחזיקו מעמד עוד טיפה, התקציב יעבור", אמר מוקדם יותר אמש ראש הממשלה, נפתלי בנט. "מרגע שהתקציב עובר - מדינת ישראל במצב חדש. הממשלה הבטיחה את יציבותה, המדינה חוזרת לתפקד - ואנחנו יודעים בדיוק לאן אנחנו לוקחים את המדינה מכאן. אני רוצה לומר לכלל אזרחי מדינת ישראל – אלה שבעד הממשלה, אלא שנגד הממשלה ואלה שבוחנים אותה - ממשלת ישראל בראשותי תדאג לכלל אזרחי מדינת ישראל". 

 
גם שר האוצר, אביגדור ליברמן, שידר אתמול עסקים כרגיל - וצייץ: "האופוזיציה יכולה להמשיך ולנסות. אנחנו לא נוותר על תוספת תקציב לבניית כיתות לימוד. לוותר על כיתות משמע לוותר על דור העתיד של מדינת ישראל. נצביע על הסעיף שוב ונעביר אותו!". 

בנט בכנסת בהצבעה על חוק התקציב לשנת 2022 (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
ממתין לאישור הסופי. ראש הממשלה בנט | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

הכנסת מצביעה על חוק התקציב לשנת 2022 (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
התבלבל והצביע 6 פעמים עם הקואליציה. נתניהו | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

תוצאות ההצבעה בכנסת (צילום: ערוץ כנסת)
נתניהו מצביע עם הקואליציה | צילום: ערוץ כנסת

 
והעייפות ניכרה לא רק בקרב הקואליציה - אלא גם בקרב חברי האופוזיציה, או יותר נכון בקרב הבכיר שבהם - ראש האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו, שטעה באופן סדרתי והצביע 6 פעמים עם הקואליציה. נתניהו שגה לאחר שבין היתר, חברי כנסת כמו מירי רגב צעקו בכוונה "בעד" כמו הקואליציה - זאת במטרה שחברי הקואליציה יתבלבלו ויצביעו "נגד", אלא שבסופו של דבר הקריאות הללו גורמות דווקא לחברי האופוזיציה להתבלבל ולהצביע "בעד". 

העייפות בקרב הח"כים בזמן ההצבעה על התקציב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
העייפות בקרב הח"כים והשרים ניכרת | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
ליברמן וסילמן בליל העברת התקציב במליאת הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
שר האוצר ליברמן וח"כ עידית סילמן בכנסת | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת



 

עיקרי הצעות החוק שאושרו: הרפורמות שישפיעו על חיינו 

לאחר שאישרה את תקציב המדינה לשנת 2021, מליאת הכנסת אישרה את חוק ההסדרים לשנים 2021-2022 שנועד לחזק את אבני היסוד של הכלכלה הישראלית: ההון האנושי, התשתיות הציבוריות והתנאים הסביבתיים להאצת הצמיחה. אלה עיקר הצעות החוק שאושרו: 

  1. העלאת גיל הפרישה לנשים: גיל הפרישה לנשים יעלה באופן הדרגתי, על פני 11 שנים, עד לגיל 65. הצעד מלווה בסל של כלים משלימים לסיוע לנשים המושפעות מהעלאת גיל הפרישה, ובהם רשת ביטחון לנשים שקרובות לגיל הפרישה וכן צעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים. צעד זה צפוי להגדיל משמעותית את שיעורי התעסוקה של נשים מבוגרות; את הקצבה הפנסיונית שלהן בתקופת הגמלאות; ולהגביר את יציבות הביטוח הלאומי.
  2. הפחתת יוקר המחיה: אושרו מספר רפורמות שנועדו לפתוח את המשק לייבוא ולהפחית את יוקר המחיה. בין השאר אושרה תכנית רוחבית להסרת חסמי סחר ביבוא שתתמודד עם החסמים העיקריים בייבוא, ובפרט ברגולציה הייחודית לישראל, ולהסיר חסמים ליבוא מקביל. במסגרת הרפורמה יהיה ניתן לייבא מוצרים על בסיס רגולציה אירופית, במסלול של הצהרה, ללא צורך בהתאמות לרגולציה הישראלית וללא צורך באישורים מוקדמים. הרפורמה צפויה לחסוך לציבור כ- 8 מיליארד שקלים בשנה. את כל הפרטים תוכלו לקרוא כאן: הרפורמות שיילחמו ביוקר המחיה
  3. תכנית לצמצום הרגולציה במשק: חוק יסודות הרגולציה שימסד תשתיות ארוכות טווח לגיבוש רגולציה בישראל והקמה של רשות רגולציה שתפקח על תהליכי קביעת רגולציה חדשה, ותפעל להפחתת הנטל הרגולטורי העודף. במסגרת החוק נקבעו עקרונות לרגולציה מיטבית. התוכנית צפויה להקל על המגזר העסקי ביציאה ממשבר הקורונה ולהביא לצמיחה בתוצר לנפש של כ-6% תוך עשור, בשווי של כ-75 מיליארד שקל.
  4. קידום התחרות בכשרות: הרפורמה מציעה לפתוח את שוק הכשרות לתחרות, גופי כשרות פרטיים יוכלו לתת שירותי כשרות לבתי עסקים ומפעלים במגוון רמות כשרות. הרבנות הראשית תשמש כרגולטור של עולם הכשרות באמצעות ממונה ייעודי במשרד לשירותי דת שתפקידו לאשר את הגופים נותני הכשרות ולפקח על עבודתם. 
  5. מעבר לאנרגיה ירוקה: אושרו תיקוני חקיקה והחלטות נוספות שמטרתן הסרת חסמים בפני כניסת אנרגיות מתחדשות ורכב חשמלי. בין הצעדים ניתן למנות הקלות בתחום התכנון והבנייה למתקני אנרגיה, הסדרת הקמת עמדת טעינה בבית משותף, וחובת התקנת תשתיות חשמל לעמדות טעינת רכבים חשמלים במבנים חדשים.
  6. הרפורמה בקרנות הפנסיה: כיום מנפיקה המדינה אגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה בריבית מובטחת של 4.86% על 30% מנכסיהן, במטרה להבטיח את יציבות התשואות בחיסכון הפנסיוני. במסגרת הרפורמה תופסק הנפקת אג"ח מיועדות, ובמקום זאת המדינה תעניק רשת ביטחון לחיסכון הפנסיוני באמצעות הבטחת תשואה - קרנות הפנסיה ישקיעו בשוק ההון, ויקבלו הבטחת תשואה של 5.15% בשנה.

  7. תוספת לגמלת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים: העלאת גמלת השלמת הכנסה לקשישים בסך של כ-1.5 מיליארד שקלים, כך שיחידים יהיו זכאים לתוספת של בין 473 ל-481 שקלים בחודש לקצבה, כך שתעמוד על לפחות 70% משכר המינימום. בנוסף, תוגדל הגמלה לזוג בין 745 ל-761 ש"ח בחודש, כך שסך הגמלה יהיו תעמוד על סך של 5,865 שקלים בחודש לפחות.

  8. העלאת קצבאות הנכות: העלאה משמעותית של כלל קצבאות הנכות, לצד שינויים מבניים באופי הגמלה. סך עלות העלאת הקצבאות בשנת 2022 תעמוד על כ-2.7 מיליארד שקלים, זאת במסגרת סך העלאה של 5.6 מיליארד שקלים לקצבאות הנכות שהחלה ברפורמה של שנת 2018.

  9. פתרונות תחבורתיים לטווח קצר: תיקונים שנועדו לעודד באופן אקטיבי מעבר מנסיעה יחידנית ברכב פרטי לנסיעה בתחבורה ציבורית או שיתופית, ביניהם: אגרות גודש, הסדרת ההפעלה של תחבורה גמישה, הקמת יחידת אכיפה לנתיבי תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, קידום פרויקט נתיבים מהירים, שינוי מדיניות החניה. את כל הפרטים על הרפורמה בתחבורה תוכלו לקרוא כאןהאם תקציב המדינה יפתור את בעיית הפקקים?

  10. חוק המטרו: יצירת מסגרת חוקית ייעודית לפרויקט המטרו, שתאפשר הסרת חסמים וקידום הפרויקט בלוחות זמנים מיטבים שיגבירו את התועלת המשקית. התועלות הכלכליות, האורבניות והחברתיות הצפויות כתוצאה ממערכת המטרו צפויות להגיע לבין 26 ל-34 מיליארד שקלים בשנה.

  11. הסבת משרדים למגורים: ההצעה מבקשת לאפשר להסב חלק משטחי התעסוקה למגורים, מעונות סטודנטים, דיור מוגן ודיור להשכרה לטווח ארוך, וזאת בשל עודף ההיצע המשמעותי של שטחי משרדים והיצע נמוך של שטחי מגורים מנגד. ההצעה צפויה להוסיף לשוק הדיור אלפי יחידות דיור בטווח הקצר, בפרט בלב אזורי הביקוש לאוכלוסיות צעירות ולבני הגיל השלישי. 

  12. צעדים נוספים לשיפור שוק הדיור: קידום התחדשות עירונית, רפורמת רישוי עצמי, השכרה לטווח ארוך ועוד. את כל הפרטים על הרפורמה בתחום הדיור תוכלו לקרוא כאן: האם הממשלה תצליח לעצור את עליית מחירי הדיור?
  13. קידום תשתיות תקשורת מתקדמות: על מנת לאפשר הקמה מהירה של היקף אתרי הסלולר הנדרשים לדור החמישי, נדרשת רפורמה בהליך הרישוי של אתרי הסלולר. המלצות בנושא זה מיושמות במסגרת חוק ההסדרים, ביניהן: פטור מהיתר בניה לאתרים זעירים, אפשרות לרישוי אתרים קטנים בות"ל וקידום הקמת אנטנות על מבני הדיור הממשלתי.

  14. בנקאות פתוחה לעידוד התחרות בשוק הפיננסי: החוק החדש יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות ביניהם, ולגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמתם של הלקוחות. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות איזה שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האובייקטיבי, הדיגיטלי האישי שלהם.

  15. הרפורמה ברישוי עסקים: תוקם וועדה שתהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות ותפעל להוזלת עלויות דרישות הרישוי, לקיצור של הליכי הרישוי, ולמיקוד של דרישות הרישוי בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים – כל זאת תוך שמירה על שלום הציבור ובריאות הציבור.

  16. הקלות בהפעלת מעונות יום: מתן פטור למעונות קטנים מהוצאת היתר לשימוש חורג ויצירת הליך חלופי, מהיר וקל שיביא להגדלת היצע מעונות היום, שיפור האיכות, הגברת הפיקוח וחיסכון של עשרות אלפי שקלים למעונות היום ולהורים.
  17. רפורמות נוספות שאושרו: הסדרת והפחתת הרגולציה בתחום כיבוי האש, ייעול ההליך הפלילי על ידי קיום דיונים בהיוועדות חזותית, שינויים מבניים במשק הגז, מיסוי רווחים כלואים ועוד.

  18. ישנן החלטות נוספות שאושרו במסגרת צווים של שר האוצר, כמו המס על כלים חד פעמיים שכבר נכנס לתוקף והמס על משקאות מתוקים שייכנס לתוקף בינואר. בנוסף ישנו הצו שמורה על הפחתת השימוש במזומן שייכנס לתוקף באוגוסט 2022.