רגע לפני הסגר השני התכנסו באולם ה-VIP באצטדיון בלומפילד 45 קצינים בכירים לשעבר במשטרת ישראל. היו שם מרבית המפכ"לים לשעבר, ניצבים ותתי ניצבים. נושא המפגש היה מצבה העגום של משטרת ישראל, והאווירה היתה מדוכדכת. קשה אפילו להסביר עד כמה האירוע הזה היה יוצא דופן: קציני משטרה בדימוס נוטים להמשיך להזדהות עם המערכת ולתמוך בה גם אחרי שפשטו את מדיהם הכחולים. הם יוצאים להגנתה בכלי התקשורת, מעבירים מסרים שעמיתיהם המשרתים אינם יכולים להעביר ונשארים מחוברים לארגון שבו צמחו. האירוע בבלומפילד, כמו גם תכתובת בקבוצת וואטסאפ של כ-85 קציני משטרה בכירים בדימוס מראה שבחודשים האחרונים משהו בהזדהות ובתמיכה האוטומטית הזאת, נסדק.

דיונים בשאלה "לאן התדרדרנו" הלכו והתרבו בקבוצה ככל שהתפרסמו סרטונים שבהם נראו שוטרים עוצרים ואוזקים אזרחים שלא עטו מסכה או שסירבו לשתף פעולה עם המשטרה. אי נחת הובעה גם על רקע הדיווחים על שוטרים סמויים בהפגנות. אולם הנושא המשמעותי והחשוב ביותר ששב ועלה בקבוצה הוא מדוע ממלא מקום המפכ"ל, ניצב מוטי כהן, נישאר בתפקידו ללא מינוי קבוע, במקום ללכת הביתה. על הנושא הזה, בניגוד לאחרים, דווקא לא היתה תמימות דעים. 

"מוטי נמצא במצוקה אמיתית", מסביר בכיר שמכיר היטב את כהן, "אני יודע שמקורבים אליו ייעצו לו לאחרונה להניח את המפתחות וללכת הביתה. גם בראשו המחשבה הזאת חלפה לא פעם. אבל הוא כלוא, ואם יחליט לעזוב עכשיו זה יתפרש כהפקרת המערכת. צריך לזכור שהוא מגיע מבית שכולו משטרה. לו אני במקומו, הייתי נכנס אל השר ומציב אולטימטום למינוי או עזיבה. זה לא רק הכבוד שלו, זה כבודה של המשטרה".

משטרת ישראל פעילות אכיפה קורונה (צילום: דוברות משטרת ישראל)
ממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן | צילום: דוברות משטרת ישראל

"במצב שנוצר מוטי כהן לא יכול להתעמת עם השר לביטחון פנים כמו מפכ"ל אחר, משום שהוא רק ממלא מקום. הוא אמור לרצות את אדוניו ולא לעשות בעיות", אומר המפכ"ל לשעבר משה קראדי

בתוך המשטרה יש קצינים בכירים שמחזיקים בעמדה הפוכה ונחלצים להגנתו של כהן. "אם מוטי יקום וילך זה ישרת את הדרג הפוליטי. העובדה שהוא על הכיסא כבר שנתיים, גם כממלא מקום, שומרת על המשטרה. עזיבה שלו תערער את המערכת, תכניס אדם חדש שלא מכיר את העבודה, ותאפשר לדרג הפוליטי להתערב עוד יותר. בהתעקשות שלו להישאר על הכיסא, למרות כל מה שהוא עובר, והוא משלם מחיר כבד, הוא משרת את המשטרה ומגן עליה".

אז מי הבוס?

"שומרים" שוחח בשבועות האחרונות עם שורה של קציני משטרה בכירים בעבר ובהווה, מפכ"לים וניצבים שמכירים מקרוב את המשטרה ואת ניצב מוטי כהן. על דבר אחד אין ביניהם מחלוקת: המשטרה נתונה במשבר עמוק שנובע בעיקר מהעובדה שלא מונה מפכ"ל למשטרה מזה כשנתיים. "מחדל", "תקלה", "אירוע חמור" - אלה חלק מהתיאורים שבהם משתמשים קציני המשטרה, בהם רב ניצב משה קראדי, ניצב דוד צור, ניצב ברונו שטיין, ניצב בנצי סאו שהתראיינו לכתבה, וקצינים אחרים כמני יצחקי, אסף חפץ, שלמה אהרונישקי ואילן פרנקו שהביעו דעה דומה בפורומים סגורים ובמאמרי דעה.

הקצינים בדימוס מסכימים שההחלטה לא למנות מפכ"ל אינה מקרית, אלא מכוונת, ונועדה להחליש את המשטרה ולהגדיל את יכולת ההשפעה של לשכת השר לביטחון פנים על עבודתה. "ייקח למשטרה שנים ארוכות להשתקם מהמשבר שהיא נמצאת בו עכשיו. אני מסתכל מהצד וכואב את המקום שבו היא נמצאת", אומר ל"שומרים" מפכ"ל המשטרה לשעבר משה קראדי.

בתחילת דצמבר 2018, לאחר פרישתו של רב ניצב רוני אלשייך, מונה מפקד מחוז דרום ניצב מוטי כהן לממלא מקום המפכ"ל. לחבריו נוהג כהן לומר שלא ביקש את התפקיד אלא שהוא "קפץ עליו". הוא נקרא לדגל על ידי השר דאז גלעד ארדן והתייצב בתוך 48 שעות, אף שהישיבה על הכיסא בלשכה שבקומה החמישית במטה הארצי מעולם לא היתה, לדבריו, משאת נפשו.

בתוך המשטרה מגדירים את הפעילות של כהן כמי שעושה "מהפכות שקטות" לקראת מינויו כמפכ"ל קבוע. בין היתר מונים שם שינוי סדר ארגוני כך שהתחנות קיבלו עדיפות עליונה ומערך הסייבר שודרג. מדברים על צווארי בקבוק של שנים ששוחררו לאחרונה כמו אלה שהיו במעבדות המז"פ ושינויים נוספים, חלקם במגזר הערבי והחרדי. מדברים על שינויים משמעותיים בניהול תקציב המשטרה והתייעלות בצורת איחודי אגפים ומערכים, וקיצוץ מטות וכלי רכב.

"אל תטעי בו", אומר קצין בכיר, "מוטי שקט וממלכתי. הוא נמנע מתקשורת ופרסום אישי והוא גם לא יאמר מילת ביקורת אחת על קודמיו שמבקרים אותו כעת. השקט שלו עלול להטעות אבל מדובר במפקד חד ונחוש שיודע לחתוך ולקבל החלטות לטובת המשטרה. והכי חשוב, במנותק מפוליטיקה".

עצורים בהפגנה מול בלפור 2 (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)
מעצר מפגינים בירושלים | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

"לא צריך להגיד ישירות. מפקדי המחוזות קוראים את הציוצים ואת הכותרות ומבינים לאן נושבת הרוח", אומר קצין משטרה שמצביע על הבדלים בהתנהלות בין מחוז ירושלים למחוז תל אביב בעיקר בנוגע להפגנות נגד נתניהו

במשפחת כהן כבר היה מפכ"ל אחד, האח הגדול של מוטי – דודי כהן, שהיה מפכ"ל המשטרה בשנים 2007-2011. במשטרה היו מי שלחשו שמוטי מתקדם בעזרת אחיו, בתחילה כמפקד מרחב ירקון ולאחר מכן כסגן מפקד מחוז מרכז, והנושא אף נבדק על ידי מבקר המדינה ב-2010. שני האחים עדיין קרובים מאוד, "אבל מוטי מצניע את זה, אולי הוא חושש מתדמית של אחד שנעזר באח שלו. בעיניי זה לא רע להתייעץ עם מפכ"לים לשעבר ולא פוגע בדימוי", אומר קצין בכיר.

כהן, שסולד ממפגשים עם התקשורת, הוא איש משטרה בכל רמ"ח איבריו. הוא גדל בבית של שוטרים, התחיל את דרכו במשטרה בתפקידים זוטרים, ועבר את כל המסלול המבצעי, כולל פיקוד על שני מחוזות. "בספ"כ (סגל הפיקוד הבכיר, ר"ז) יודעים שהוא משלנו, בשר מבשרנו, וכשהוא מדבר על משהו הוא מדבר מידיעה, כי הוא בא מהשטח", אומר קצין בכיר.

"מוטי היה אצלי מפקד מרחב ואני יודע להעריך את האיפוק שלו ואת אופיו המיוחד. הוא איש מערכת ואדם ממלכתי וזה עובד לטובתו בסיטואציה שנוצרה", אומר ניצב (בדימוס) דוד צור.

ה"סיטואציה" שעליה מדבר צור היא העובדה שכמעט שנתיים שהמשטרה מתנהלת בלי מפכ"ל. לבג"ץ הוגשו באחרונה מספר עתירות בנושא אי מינוי בכירים בשירות הציבורי, אחת העתירות הוגשה על ידי עמותת אומ"ץ בנוגע לאי מינוי מפכ"ל ובעניין זה הורה בג"ץ למדינה להשיב עד ליום חמישי הקרוב. בשבוע שעבר הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שאין הצדקה לעיכוב המתמשך במינוי. "אתקשה להגן על התנהלות הממשלה בבג"ץ", כתב בהחלטה שפרסם.

"היית מעלה על דעתך שבמשך שנתיים הצבא יתנהל בלי רמטכ"ל?", שואל קראדי, "היית מעלה על דעתך חברה ציבורית עם תקציב של מיליונים ו-30 אלף עובדים בלי מנכ"ל? זה מה שקורה במשטרת ישראל ונדמה שלאף אחד לא אכפת. אם בהתחלה הייתי מוטרד מכך שלא ממנים מפכ"ל, כעת אני מוטרד מכך שכנראה יש כאן אסטרטגיה מכוונת. כשוטר וכאזרח - אני מבין שהגוף לא מספיק חשוב למדינה, או שהם רוצים שהוא לא יהיה מספיק חזק. כיום יושבים שוטרים בניידת ואומרים, הממונים עלינו לא ממנים לנו בוס. לא אכפת להם".

"יש כאן ניצול של מצב שפועל לטובתו של השר לביטחון פנים", אומר צור. "ממלא מקום חלש נותן לדרג הפוליטי כוח שמעולם לא היה לו ואסור שיהיה לו כשמדובר בניהול המשטרה".

משה קראדי (צילום: Nati Shohat Flash90)
משה קראדי | צילום: Nati Shohat Flash90

קראדי: "כשוטר וכאזרח - אני מבין שהגוף לא מספיק חשוב למדינה, או שהם רוצים שהוא לא יהיה מספיק חזק. כיום יושבים שוטרים בניידת ואומרים, 'הממונים עלינו לא ממנים לנו בוס. לא אכפת להם'"

תפקיד המפכ"ל הוא היחידי מכל ראשי מערכת הביטחון (רמטכ"ל, ראש שב"כ ואפילו ראש מוסד) שזוכה לעצמאות מוחלטת, כזו שאינה מחייבת לקבל אישור מהשר, או אפילו לעדכן אותו בהחלטות מבצעיות. "זה לא סתם שלכל המפכ"לים היו חיכוכים עם השר, אפילו רוני אלשייך נחשב למפכ"ל ש'התהפך' על מי שמינה אותו. השר תמיד רוצה למנות מישהו שלא יהיה לעומתי, אבל התפקיד מייצר חיכוך. המפכ"ל מקבל החלטות לבד, זה התפקיד האחרון שלו במערכת והוא לא חייב שום דבר לאף אחד חוץ מלארגון", אומר קראדי, שהיה מפכ"ל המשטרה בשנים 2004-2007.

קראדי מספר שבאחד הימים כשהיה מפכ"ל, השר לביטחון פנים ביקר בקריית אתא, והתרשם שרמת הפשיעה עלתה. הוא התקשר אל קראדי וביקש תגבור ניידות בעיר. "סירבתי לבקשתו כי אני האחראי על הטיפול בפשיעה ועל חלוקת המשאבים. כיום, במצב שנוצר מוטי כהן לא יכול לומר את זה משום שהוא רק ממלא מקום. הוא אמור לרצות את אדוניו ולא לעשות בעיות".

בכירים במשטרה שותפים לדעה שיש למנות בהקדם מפכ"ל קבוע, ואת המילים "תקלה" ו"בעיה קשה" אפשר לשמוע גם במסדרונות המטה הארצי. אלא שככל שמדובר על חולשתו לכאורה של כהן, מנקודת מבטם הדברים נראים אחרת. "כולם מדברים בתקשורת ובטוויטר, לכולם יש מה להגיד ולייעץ אבל המשטרה עובדת. חקירות ממשיכות למורת רוחם של כל מיני אנשים, ואפילו דיונים על שיבוצים שהיו תקועים שוחררו כי כהן קיבל החלטה שלא מחכים. בגלל הקורונה יש למשטרה תקציב גדול יותר, ובסופו של דבר המשטרה עצמאית ופועלת כפי שהיא צריכה", טוען בכיר במשטרה ואילו קצין אחר במטה הארצי מצביע על דווקא על הממלכתיות של כהן כתכונה שמסייעת לו להתעלם מהקולות שמנסים להחליש את המשטרה ולפגוע בו אישית.

לאחרונה הודיע פורום קציני המשטרה בדימוס כי יגישו בג"ץ אם לא ימונה מפכ"ל. האיום הזה הוא הדרך שלהם להתגייס לעזרתו של כהן. בתגובה לביקורת שלח אותם השר אוחנה לברר את הסיבה לתסבוכת הפוליטית שנוצרה סביב מינויי בכירים עם מפלגת כחול לבן.

השר לא מפסיק להתערב

השר לביטחון פנים אמיר אוחנה נכנס לתפקיד בסערה בחודש מאי, אחרי תקופה קצרה כשר המשפטים. גם בתפקידו הנוכחי אוחנה לא חוסך ביקורת מהגוף שעליו הוא מופקד. "יש לי ביקורת על המשטרה סביב חקירות נתניהו וסביב מהלכים נוספים. אני לא שבע רצון לראות את המשטרה מתנהלת לעיתים כ'משטרת מחשבות'", צוטט לאחרונה השר בראיון לאתר החדשות "בחדרי חרדים". על המסר הזה הוא חזר בראיונות נוספים. אוחנה מקפיד לומר בראיונות כי אינו מתערב בעבודת המשטרה, אלא מתווה מדיניות, אך מקורות במשטרה מתארים התנהלות שונה. לדבריהם, שרים לביטחון פנים תמיד ניסו להתערב בעבודת המשטרה, ולאורך השנים אין מפקד מחוז שלא קיבל טלפונים מלשכת השר. "אבל בזמן האחרון המצב הקצין. נדמה שהשרים אומרים: 'אני נבחרתי ואיך זה שהמפכ"ל לא עושה את מה שאני אומר. אנחנו אלה שמינו אותו", אומר צור.

אמיר אוחנה (צילום: החדשות 12)
השר לביטחון פנים אוחנה | צילום: החדשות 12

שרים לביטחון פנים תמיד ניסו להתערב בעבודת המשטרה, "אבל בזמן האחרון המצב הקצין", אומר דוד צור. "נדמה שהשרים אומרים: 'אני נבחרתי ואיך זה שהמפכ"ל לא עושה את מה שאני אומר. אנחנו אלה שמינו אותו'"

הנה דוגמה מהזמן האחרון: ב-14באוקטובר נכנסו שוטרי מחוז ירושלים לבית בגבעת זאב שבו התקיימה חתונה בהשתתפות כמאה אנשים, בניגוד לתקנות הקורונה. האירוע התדרדר לאלימות בעת שהשוטרים ביקשו לפזר את ההתקהלות במקום. השרים יעקב ליצמן ואריה דרעי התבטאו בחריפות נגד המשטרה, והשר דרעי אף ביקש את התערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. השר לביטחון פנים מיהר להודיע כי יקיים בדיקה על נסיבות האירוע, ובמשטרה מספרים על חליפת מכתבים קשה בין לשכות המפכ"ל ללשכת השר לביטחון פנים.

השר אוחנה דרש לקבל חומרים מהאירוע, כולל את שמות השוטרים שהשתתפו בפיזור החתונה וצילומים ממצלמות הגוף שלבשו. כהן ענה במכתב שמדובר בחומרי חקירה שמנהלת המחלקה לחקירות שוטרים וסירב למסור אותם ללשכת השר. אוחנה שלח מכתב נוסף ובו דרש לקבלת מידע, ושוב נענה בסירוב.

זה לא היה העימות הראשון בין כהן לאוחנה. באוגוסט שלח אוחנה מכתב שיועד לראש חטיבת התביעות במשטרה, תת ניצב דדו זמיר, במחאה על כך שהמשטרה החליטה להגיש כתבי אישום נגד קבוצת צעירים שקראו קריאת "שמע ישראל" בהר הבית בניגוד לחוק. במכתב כתב אוחנה כי הגשת כתבי האישום לא מקובלת עליו. לצד הבעייתיות שראו במשטרה בתוכן המכתב, זעמו שם על הפניה הישירה של לשכת השר אל קצין בדרגת תת ניצב, ולא לממלא מקום המפכ"ל. זמיר פנה עם המכתב לכהן שענה לו כי הוא מגבה את הגשת כתבי האישום והבהיר לשר כי טענות מסוג זה צריכות לעבור דרכו. "אני לא מעלה על הדעת שלשר יש אומץ לפנות במכתב לראש חטיבת התביעות. זו התערבות שלא תיאמן בעבודת המשטרה" אומר קראדי.

התקרית האחרונה בין הצדדים היתה בנוגע למעורבותו של השר בקריאה למשטרה לבדוק מדוע נחקרו שכניו של היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שמתחו עליו ביקורת. הפעם אוחנה שלח את התלונה לכהן אך כיתב גם את מפקד מחוז מרכז עמי אשד ואת ראש אגף החקירות יגאל בן שלום, שניהם באותה דרגה של כהן. בקומה החמישית במטה ארצי זיהו את הניסיון להקטין את כהן מול פקודיו, ושוב שלחו ללשכת השר הבהרה כי כהן הוא הכתובת היחידה. כהן גם הורה לאשד ולבן שלום שלא לעמוד בקשר ישיר עם לשכת השר.

 

סאו, ארכיון (צילום: פלאש 90 , קובי גדעון)
בנצי סאו | צילום: פלאש 90 , קובי גדעון

"גם אצלי קרה שהשר יצר קשר עם מפקדי מחוזות - אבל ידעתי לעצור את זה", מספר ניצב בנצי סאו, שכיהן כמ"מ מפכ"ל ב-2015 ומכיר טוב מכולם את המצב של כהן. "המשטרה היא גוף היררכי וכל הנחיה עוברת דרך לשכת מפכ"ל"

מסלול עוקף מפכ"ל: "מצב בלתי סביר"

גורמים במשטרה אישרו ל"שומרים" שמאז נכנס אוחנה ללשכתו מתקיים קשר בלתי אמצעי מול מפקדי מחוזות וקציני משטרה מקצועיים מעל ראשו של כהן. חשוב להדגיש שאוחנה לא המציא שום דבר. "גם אצלי קרה שהשר יצר קשר עם מפקדי מחוזות - אבל ידעתי לעצור את זה", מספר ניצב בנצי סאו, שכיהן כמ"מ מפכ"ל במשך כמה חודשים ב-2015 וכנראה מכיר טוב מכולם את הסיטואציה שבה נמצא כהן. "זאת לא נורמה מקובלת. המשטרה היא גוף היררכי וכל הנחיה עוברת דרך לשכת מפכ"ל. כשהתברר לי שהדרג הפוליטי דרש חוות דעת מאחד ממפקדי המחוזות הבהרתי שכל דרישה ובקשה יעברו דרכי".

בתקופה שבה אין מפכ"ל, לשר יש את הכוח להתערב. "השר מתבטא בלי סוף בנוגע למדיניות מפכ"ל שאינה בתחומו", אומר קצין משטרה בכיר. "הוא הביע את דעתו לגבי חסימת כבישים וביחס למעצרו של תא"ל אמיר השכל". הקצין מתייחס לכך שבן היתר אוחנה כתב בעמוד הפייסבוק שלו ש"לא תהיה סובלנות לחסימות כבישים. זה נכון ללהט"בים, יוצאי אתיופיה, נכים, עצמאים, אמנים, בעד ראש הממשלה או נגדו". הדברים האלה היו הבעת תמיכה ברורה בפעולות שנקטו מפקדי מחוז ירושלים מול ההפגנות בבלפור.

במקרה אחר מתח אוחנה ביקורת בטוויטר על התנהלות מחוז תל אביב כשמפקד המחוז החליט לאבטח הפגנה לא חוקית שבמסגרתה נחסמו צירים. "צריך להבין שהמפקד בשטח קובע האם לאפשר להפר חוק לחסימת הכביש ואם כן לכמה זמן", מסביר קראדי, וצור מוסיף: "אני מצפה שבאופן כללי מפקד מחוז שמקבל הנחיה מלשכת השר יתקשר למוטי ויגיד לו 'קיבלתי הנחיה, מה אתה אומר'. זה מצב בלתי סביר".

הפגנות נגד נתניהו בירושלים (עיבוד: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)
מפגינים נגד נתניהו ושוטרים בירושלים | עיבוד: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

"את באמת חושבת שיש ניצבים ששואלים את עצמם האם השר יאהב את מה שאני עושה או לא?", אומר קצין משטרה בכיר וצור מוסיף: "זה לא שאין מלחכי פנכה, אבל המערכת המשטרתית היא לא פוליטית"

בחודשים האחרונים פנה כהן כמה פעמים ללשכת השר בעקבות מקרים שבהם שמע ממפקדי המחוזות שלו על קשר "מעל לראשו" ודרש מאוחנה לחדול מכך. במקביל הוא שב והבהיר למפקדים שיש לעדכן אותו בכל פנייה מלשכת השר. אלא שבימים שבהם כל ניצב חושב שאולי הוא יהיה המפכ"ל הבא, מתעורר החשש שמפקדי המחוזות מקבלים החלטות תוך שהם מסתכלים קודם כל על לשכת השר ולא ללשכתו של כהן. עם התזה הנקודתית הזאת – שיש שמשטרה מי שרוצה לרצות את השר – הקצינים בהווה ובעבר דווקא מתקשים להסכים. 

"את באמת חושבת שיש ניצבים ששואלים את עצמם האם השר יאהב את מה שאני עושה או לא?", אומר קצין משטרה בכיר וצור מוסיף ש"זה לא שאין מלחכי פנכה, אבל המערכת המשטרתית היא לא פוליטית". קצין שלישי מדגיש ש"מה לעשות שאנשים לפעמים מקודמים גם בגלל הקשרים שלהם, אבל המשטרה עצמה לא פוליטית והחוק חזק מהכל".

למרות האמירות הנחושות הללו קשה להתעלם מההשפעה של התבטאויות הפוליטיקאים מעל לראשו של ממלא מקום המפכ"ל. "לא צריך להגיד ישירות. מפקדי המחוזות קוראים את הציוצים ואת הכותרות ומבינים לאן נושבת הרוח", אומר קצין משטרה שמצביע על הבדלים בהתנהלות בין מחוז ירושלים למחוז תל אביב בעיקר בכל הנוגע להפגנות המחאה נגד נתניהו ונגד מדיניות הממשלה בתקופת הקורונה. נחזור לכך בהמשך.

קצין משטרה בכיר במטה ארצי הודף את הטענות לחוסר אחידות באכיפה בין המחוזות. "מה לעשות שהמפקדים מקבלים החלטות תוך כדי תנועה. אי אפשר לעשות העתק הדבק במדיניות של מחוז אחד לשנייה - הפגנה בבלפור לא תמיד דומה להפגנה בבני ברק, אבל המדיניות הכללית שכהן מנהיג ברורה לכולם, ועובדה שגם אחרי שהשר אמר שלא ייתן לחסימות כבישים לקרות, זה קרה שוב".

ולמה בכל זאת ת"א שונה מירושלים?

הזלזול של הדרג הפוליטי במי שעומד בראש משטרת ישראל, גרירת הרגליים במינוי המפכ"ל וגם, אולי, האישיות שאינה-מלאת-כריזמה של כהן עצמו, הביאו לכך שהטענות לחוסר סמכותו נשמעות שוב ושוב. "מוטי לא בנה את הסמכות שלו כמפקד דומיננטי בחצי השנה הראשונה שלו, וגם לא בזמן שחלף מאז. הוא לא מפקד שרצים אחריו, וזה בולט במיוחד כשבסגל הפיקוד הבכיר יש ניצבים שרואים את עצמם מועמדים למפכ"לות", אומר קצין בכיר שפרש לאחרונה. בין המועמדים לתפקיד עלה שמם של מפקד מחוז צפון ניצב שמעון לביא, מפקד מחוז ירושלים דורון ידיד, ושמו של סגנו של כהן, אלון אסור. שמות נוספים הם של קציני משטרה בדימוס כמו ניצב יורם הלוי. לאחרונה החל אוחנה לראיין מועמדים לתפקיד, אם כי ההערכה הרווחת היא שראיונות אלה הם רק למראית עין, וכל עוד ניטש מאבק על המינויים הציבוריים בין כחול לבן לבין הליכוד, לא תתקבל החלטה אלא אם בג"ץ יחייב את הדרג הפוליטי למנות. כך או אחרת, כהן עצמו לא זומן לראיון. "השר לא צריך לראיין אותו, הוא מכיר את העשייה שלו", אומרים בסביבתו של כהן.

ניצב דורון ידיד פיקד בחודשים האחרונים על ההפגנות הסוערות מול בית ראש הממשלה, ומשטרת ירושלים התמודדה גם עם אכיפת תקנות הקורונה במגזר החרדי. נגד המוחים בבלפור ננקטה יד קשה, ואילו האכיפה במגזר החרדי נעשתה, יש הטוענים, בפחות נחישות. גם בתל אביב נרשמו אירועי אלימות של שוטרים כלפי מפגינים, שוטרים סמויים נשלחו להפגנות ונעשו מעצרים בשל אי עטיית מסיכה, אבל בחלוף הזמן הלך וגדל הפער בין התנהלות המשטרה בירושלים, לבין האופן שבו מנהל את האירועים מפקד מחוז תל אביב, ניצב דוד ביתן, שאינו מועמד לתפקיד מפכ"ל.

"משטרת מחוז תל אביב הפנימה את הביקורת והפיקה לקחים. יש במשטרה גורמים שמבינים שתפקידם להגן על הדמוקרטיה, על שלטון החוק ועל זכויות אדם ואזרח ולא להפחיד מפגינים נגד השלטון", כתב עורך הדין והאקטיביסט דניאל חקלאי (שייצג חלק מהמפגינים) לאחרונה. הוא הוסיף שמארגני המחאות נמצאים בקשר שוטף עם משטרת מחוז תל אביב. "כעת יש להתמקד במשטרת מחוז ירושלים שם לצערי מתחוללים מעשים חמורים, חלקם בגדר חרפה של ממש", כתב.

אכיפה בתקופת הקורונה (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
שוטרת אוכפת את תקנות הקורונה. למצולמת אין קשר לכתבה | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

"לממשלה לא אכפת מאתנו", אמר קצין זוטר יחסית. "אנחנו לא רואים בית וחשופים לקורונה כל הזמן, וכולם כועסים עלינו", מתארת שוטרת אחרת את המצב העגום

ואכן בסופי השבוע האחרונים ההבדלים בין המחוזות ניכרו היטב. בזמן שבתל אביב הכילו חסימות כבישים, משטרת מחוז ירושלים נקטה בקו תקיף וביצעה מעצרים בכוח של מפגינים. האם מדובר בעניין מקרי? רבים כאמור סבורים שלא אבל יש מי שחושב אחרת. ניצב בדימוס ברונו שטיין, לשעבר מפקד מחוז מרכז: "בשטח זה עניין של החלטה מבצעית שמקבל המפקד במקום האירוע. אני סברתי שבשום שלב אסור לחסום צירים. אבל זה בסדר לקבל החלטה אחרת, אם היא נובעת מתוך הסמכות ושיקול הדעת של המפקד עצמו".

קצין משטרה בכיר: "אני ממש חרד למדינה"

מאז תחילת משבר הקורונה עלו שוב ושוב טענות ביחס לאכיפה בררנית של המשטרה. התוצאה הייתה גל חסר תקדים של סירוב לשלם את הקנסות והתרחבות חוסר האמון כלפי המשטרה.

במטה הארצי דוחים בחריפות את הטענות. "לאן שלא נכנסנו ספגנו ביקורת: חרדים, ערבים, המוחים בבלפור, בכיכר רבין. לכולם יש טענות על האכיפה, אבל אנחנו נוהגים בכולם אותו הדבר", אומרים גורמים במשטרה. אלא שהמספרים מספרים סיפור אחר. נתוני רשות הגבייה והאכיפה מראים כי דווקא ביישובים שבהם היתה תחלואה גבוהה, כמו בני ברק, מספר הדוחות שחולקו לא היה גבוה בהשוואה למשל לתל אביב, שבה התחלואה היתה יחסית נמוכה. 

במשטרה עונים שמספר הדוחות הגבוה בתל אביב נבע מאכיפה בהפגנות ולא בשל אכיפה בררנית, אולם זה לא מסביר מדוע בבית שמש, מודיעין עלית ואשדוד חולקו מעט דוחות יחסית לערים אחרות עם הרבה פחות תחלואה.

 

מנדלבליט (צילום: Olivier Fitoussi Flash90)
מנדלבליט. אמר שיתקשה להצדיק בבג"ץ את העיכוב במינויים | צילום: Olivier Fitoussi Flash90

"זו אכיפה בררנית משום שבמשטרה יודעים היטב מה המשמעות של הכנסת יס"מ לתלמודי תורה. זה יהיה אסון. בדיוק בגלל זה המשטרה החליטה למנות יועץ מיוחד לענייני חרדים", מסביר קצין משטרה בכיר לשעבר.

"מפריע לי לראות סרטונים שבהם אוזקים בחורות בים בגלל אי עטיית מסכה", אומר קראדי. "בוויעודי הבוקר (דיווחים יומיים בין מפקדי המשטרה. ר"ז) כל אחד מדווח כמה דוחות הוא נתן על מסכות ורוצה להראות שהוא אוכף יותר ונותן הרבה דוחות. אבל זה בדיוק מה שיוצר שבר מול אוכלוסייה שומרת חוק".

עוד לפני שפרץ משבר הקורונה, המשטרה לא נהנתה מציונים גבוהים במיוחד בכל הנוגע לאמון הציבור, אבל בדיקות פנימיות שנעשו בחודשים האחרונים הראו צניחה חדה ברמת שביעות הרצון של הישראלים מהמשטרה. את הדאגה מהמצב אפשר לשמוע כמעט מכל אחד מעשרות השוטרים שאיתם דיברנו בשבועות האחרונים. "לממשלה לא אכפת מאתנו", אמר קצין זוטר יחסית. "אנחנו לא רואים בית וחשופים לקורונה כל הזמן, וכולם כועסים עלינו", מתארת שוטרת אחרת את המצב העגום. 

שוטרים יודעים להתמודד עם עבריינים, הם פחות טובים באכיפה מול ציבור שומר חוק. "למשטרה אין אויב, יש לה ציבור שהיא צריכה לשרת. בינה לבין הציבור מתקיים כלל לא כתוב שאומר – המשטרה שומרת מפני 'הרעים' והציבור מצדו יציית לחוק. אלא שבתקופה הנוכחית יותר ויותר אזרחים שומרי חוק מפירים את ההנחיות וזה פוגע בכוח ההרתעה שלה. למשטרה אין זכות קיום ללא אמון הציבור", אומר קראדי.

 

פקחים, חוף ים, ים, חוף, שוטר בים, שוטרים (צילום: פז בר )
אכיפה בחוף הים | צילום: פז בר

בדיקות פנימיות שנעשו בחודשים האחרונים הראו צניחה חדה ברמת שביעות הרצון של הישראלים מהמשטרה. העובדה ששוטרים נשלחים לתת דוחות על מסכה פגעה באמון ויצרה תסיסה בציבור נגד המשטרה

אם זה היה תלוי בכהן, שוטריו לא היו מתעסקים בחלוקת דוחות קורונה. את דעתו הוא הביע בקבינט ודרש שבאזורים מסוימים הרשויות המקומיות יבצעו את האכיפה. העובדה ששוטרים נשלחים לתת דוחות על מסכה פגעה באמון ויצרה תסיסה בציבור נגד המשטרה. כמעט כל קציני המשטרה שדיברנו איתם חושבים שהמשטרה שגתה בעניין זה. "זו היתה תקלה ולמדנו מזה, גם המשטרה היתה צריכה ללמוד תוך כדי תנועה מהן התקנות ואיך לאכוף אותן", אומר גורם בצמרת המשטרה, לדבריו, הסרטון שבו נראתה שוטרת מתעקשת לתת דוח לאישה ששתתה קפה ללא מסכה בכיכר רבין בתל אביב, הביא לחידוד נהלים בנוגע להפעלת שיקול דעת. "אנחנו לומדים תוך כדי תנועה את התקנות ואיך להתנהל מול אזרחים שאינם עבריינים", אומר הקצין.

האתגרים שניצבים בפני המשטרה בתקופה הקרובה לא יהיו פשוטים. בתוך חוסר הוודאות הפוליטי, גרירת הרגליים במינויי בכירים, ההתמודדות עם הקורונה והמשבר הכלכלי, יהיה על המשטרה להתנהל בחוכמה מול הציבור. להצליח לשמור על הסדר מבלי לחצות את הקו הדק שיחריף את אובדן האמון והלגיטימיות מצד האזרחים.

במשטרה מודעים לדברים אבל גם דוחים רבות מהטענות נגדם ומפנים אצבע מאשימה לעבר הדרג הפוליטי שמקשה על עבודת המשטרה ופוגע במעמדה. "מנסים להרוג לנו את הלגיטימיות וזה הכי חמור. אנחנו פועלים מתוקף הלגיטימיות של הציבור, לא מתוקף חוק. ומה שקורה בחודשים האחרונים מביא לאובדן לגיטימיות", אומר קצין משטרה בכיר, "אני ממש חרד למדינה". מעניין שגם המפגינים שמתייצבים מול השוטרים חרדים בדיוק לאותה מדינה.

תגובת השר אוחנה לא התקבלה עד מועד פרסום הכתבה למרות פניות חוזרות ללשכתו.

כתבה זו נכתבה בסיוע שומרים, המרכז לתקשורת ודמוקרטיה