בג"ץ יתערב בהסכם הקואליציוני החריג? בעוד הממשלה נמצאת בטלטלות ועשויה להתפרק, בג"ץ דן הבוקר (שלישי) בשלוש עתירות נגד הממשלה הנוכחית - ונגד מוסד "ראש הממשלה החליפי". בצעד נדיר יחסית, הדיון מועבר בשידור ישיר. יו"ר התנועה לאיכות השלטון הקשה: "למה שלא יהיו שני מפכ"לים ושני בג"צים?" בעוד הנשיאה חיות תהתה אם לבית המשפט יש סמכות להתערב בהסכם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שלושה שופטי בג"ץ דנו בשלוש עתירות - מטעם התנועה לאיכות השלטון, מפלגת מרצ ועו"ד אביגדור פלדמן. שלושת התיקונים דורשים לבטל את "סעיף 8" להסכם הקואליציוני - המודל שקובע את הרוטציה המורכבת של נתניהו וגנץ, שצפויה לצאת לפועל בעוד שנה.
הסעיף, שעבר חקיקה מזורזת לצורך הקמת הממשלה, מאפשר כהונה של ראש ממשלה חליפי ומייצרת לו מעמד ייחודי שלא היה קיים עד כה. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, היא ראשת ההרכב - ואיתה יושבים בהרכב המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, והשופט ניל הנדל.
עו"ד מיכאל ראבילו, שמייצג את הליכוד, אמר: "לבית המשפט אין סמכות להחליט שחוק היסוד לא צודק". הנשיאה חיות השיבה: "אם מחר בבוקר תחוקק הכנסת חוק יסוד ותגיד - מעתה והלאה לא צריך יותר בחירות, הממשלה היא כל כך מצוינת וניתן לקיים בחירות אחת לעשר שנים - לשיטתך הדבר הזה לא נתון לביקורת של בית המשפט". עו"ד ראבילו הגיב: "זה נתון לביקורת ציבורית סוערת".
עו"ד אביטל סומפולינסקי, שמייצגת את הכנסת בדיון, טענה: "מרגע שהוקמה ממשלת החילופים - מדינת ישראל לא הפכה להיות פחות דמוקרטית משהייתה קודם. המניעים של הח"כים לתיקון היא לא סיבה להפעלת ביקורת שיפוטית על חוק היסוד - לא שואלים את שאלת תום הלב". לדבריה, "לכנסת יש סמכות לשנות את המעמד החוקתי של ראש הממשלה, כל ממשלת רוטציה היא ממשלה שמכרסמת מעט מהמעמד של ראש הממשלה בגלל שיש גורם נוסף שעומד להחליף אותו ועומד בראש גוש אחר של שרים".
"יש שורה של טענות שמועלות במסגרת העתירות", אמרה הנשיאה חיות בפתח הדיון. "טענה אחת אומרת שמדובר בתיקון חוק שאיננו חוקתי ולכן יש לבטלו, השנייה אומרת שהתיקון הזה נעשה בו שימוש לרעה בסמכות המכוננת שניתנה לכנסת, והטענה השלישית היא שהחקיקה פגעה בעיקרון ההשתתפות של חברי הכנסת בהליך החקיקה".
אחד העותרים: "פיגוע אולטרה אנטי-חוקתי"
עם זאת, ציינה, הליכוד, כחול לבן והכנסת טענו שהנושא איננו שפיט ולבית המשפט אין סמכות שיפוטית לדון בנושא. "השאלה היא האם במצב כזה יש מקום לביקורת שיפוטית לתיקון של חוק יסוד כחלק מחוקה. זאת השאלה, שאלת הסמכות", הבהירה.
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, השיב לה: "זה אירוע מגה-חוקתי, מצטער שלפני חצי שנה דחו את הטענה שלנו". לדבריו, יש מקום להתערבות בטענה שמדובר בתיקון לא חוקתי: "הכנסת אינה כל יכולה" - וכדי להוכיח זאת הוא ציטט פסיקות עבר, שבאחת מהן הייתה חברה גם הנשיאה כיום, חיות.
לדבריו, "ניטלו סמכויות של ראש הממשלה הדמוקרטי. כשיש חלל דמוקרטי מתפתחים ממשלים מזנים אחרים. העובדה היא שבסופו של יום, למה שלא נעשה גם בג"ץ חליפי? לאחד נבוא ביום א' ולשני ביום ב'". נשיאת העליון חידדה: "הסמכות שניטלה ונלקחה מראש הממשלה המכהן, לפי המודל שהיה קיים לפני התיקון של החוק, זאת האפשרות לפטר שרים מהגוש של ראש הממשלה החליפי".
עוד תקף שרגא: "לצערי הרב יש כאן ברית של מושחתים, שלושה שמעורבים בה הם לפני כתב אישום או בחקירה - נתניהו, דרעי וליצמן. יש ניסיון להימלט מאימת הדין של ראש בלוק אחד וניסיון של ראש הבלוק השני להגיע לרוטציה".
"למה שלא נעשה גם בג"ץ חליפי? לאחד נבוא ביום א' ולשני ביום ב'"
שרגא ציין כי החקיקה הושלמה בתוך שמונה ימים: "ההליך הזה היה נמהר ובלתי מידתי ביחס להשלכות שלו, מהלך מטורף. יש פה שינוי משטרתי והולכים למערכת שבסופו של דבר לא יכולה להיות דמוקרטית". עוד תקף את נתניהו: "יש כאן אדם אחד שמקבל את כל ההחלטות במדינה. בין אם זה לעשות סגר או לנהל את המשבר הכלכלי. אנחנו מקבלים פה אדם לבד שמנהל את המערכת".
נשיאת העליון: "זה טיעון פוליטי"
חיות הקשתה והוסיפה: "הבאתם דוגמאות מהודו ומקולומביה אך האם ראוי לאמץ דוקטרינה זו בישראל, שאין בה חוקה שלמה אלא מפעל של חוקי יסוד שמחוקקים לאורך השנים? השאלה אם במצב כזה יש מקום לביקורת שיפוטית לחוק יסוד, שהוא פרק מחוקה, בהיותו בלתי חוקתי". לדבריה, "אחרי שלוש מערכות בחירות הגיעו למסקנה שאולי לצד ההסדר הקיים יעשו שינוי, לצד ההסדר הקיים. נשאלת השאלה אם יש לנו כאן תיקון שמצריך התערבות בחוק יסוד".
שרגא ענה: "עד שמפעל החוקה יסתיים, אפשר לעשות שימוש בדוקרטינה הזאת בצורה מצומצמת - והיא נדרשת באירוע של פיגוע אולטרה אנטי-חוקתי כמו שעולה במקרה הזה. אם יקרה מגה פיגוע כמו שקרה לנו אז, נצטרך לעשות שימוש בדוקטרינה. לבית המשפט העליון יש את הסמכות לדון בנושא".
עוד הזהיר ממעבר מדמוקרטיה ל"מאפיוקרטיה מלוכנית" והוסיף: "יש מניע פרסונלי לחמוק מאימת הדין וגם שינוי קיצוני במבנה המשטר. מבנה מטורלל, שלא עובד". חיות השיבה לטיעונים על יעילות הממשלה והשיבה: "זה טיעון פוליטי". נשיאת העליון הקשתה והזכירה שכבר התקיימה ממשלת רוטציה, בין 1984-1988, ובג"ץ לא התערב בה.
שרגא הסביר: "זה לא רק נושא פיטורי השרים, יש להם סעיף שלא נותן ללכת להצבעת אי אמון. זה מעקר את היכולת של האופוזיציה להפיל משטר במדינת ישראל. כלפי מי האחריות של השרים? היא כלפי ראש הממשלה? לא. כל שר עם אחריות לראש הממשלה שלו. לקחו את הכנסת למרמס בעיני הרשות המבצעת".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון התריע: "אם הממשלה הזאת תמשיך לתפקד ככה אז ניהול המדינה תעבור לבית המשפט העליון. כל הרעיון של דמוקרטיה, נפגע פה העיקרון הכי בסיסי של הפרדת רשויות. אי אפשר ששני אנשים ינהלו את העסק, זה לא עובד - למה שלא יהיו פה שתי כנסות, שני בתי משפט עליון, שני רמטכ"לים לצבא?".
עו"ד יונתן ברמן, שמייצג את עתירת מרצ, טען ל"דוקטרינת השימוש לרעה" והוסיף: "התיקונים האלה לא נעשו בתום לב. הרשות המכוננת לא יכולה לעשות את השינויים שהעם לא הסמיך אותה". עוד התייחס עו"ד ברמן לאפשרות שמעמד ראש הממשלה החליפי יקנה לנתניהו חסינות: "השינוי הזה יוצר עיר מקלט לנאשם בפלילים. ככה לא נראית חוקה, ככה נראית פוליסת ביטוח".
חיות תהתה: "לנוכח התזה הזו אנחנו ניגרר לשרשרת בלתי נגמרת של מערכות בחירות חוזרות ונשנות. השאלה היא במישור המשפטי. אדוני אומר שלא משנים את כללי המשחק תוך כדי תנועה. והשאלה הנשאלת היא אם האופציה היחידה היא להרכיב ממשלה היא דרך שינוי כללי המשחק". המשנה של חיות, השופט חנן מלצר, הוסיף: "לא רצו שאם יהיה מצב שאי אפשר לקיים ממשלה יציבה אחרי כמה מערכות בחירות. לא צריך להיכנס להיבטים הפוליטיים של כל הדבר".
"השינוי הזה יוצר עיר מקלט לנאשם בפלילים. ככה לא נראית חוקה, ככה נראית פוליסת ביטוח"
עו"ד אביגדור פלדמן, עותר נוסף, העלה טיעון אחר: "מבחינתנו יכול להיות שחוק ממשלת החילופים הוא מצוין, רעיון מעולה שאפשר להפעיל אותו - אבל להבנתנו, הוא לא יכול לחול על הכנסת הנוכחית. המשימה שמוטלת על הכנסת היא הקמת ממשלה, ואם לא מוקמת ממשלה - היא מתפזרת. מה אמרה הכנסת? אני לא יכולה להקים את הממשלה הזו שכתובה בחוק יסוד הממשלה, ואנחנו נקים ממשלה אחרת שאותה אנחנו כן יכולים להקים והיא ממשלת החילופים".
חיות הוסיפה להקשות ואמרה: "אדוני בא לבית המשפט ומבקש סעד של ביטול כל המהלך החוקתי הזה. על מה זה נשען?". השופט ניל הנדל הוסיף, ברמז לפסיקה הצפויה: "ברגע שיש כנסת, יש לה סמכות לחוקק חוקים. על מנת להקים ממשלה, הם מוסיפים את מספר השרים. אדוני צריך להסביר מדוע התיקון הזה פסול, ולא מדוע תיקון באופן כללי הוא פסול. יש תיקונים שהם מותרים ויש כאלה שהם פסולים. אז השאלה היא לפתחו של אדוני איך נדע מה כן פסול ומה לא?" פלדמן השיב: "למה ממשלת חילופים? כי לא סומכים על נתניהו שיפנה את כסאו. אני בא ותובע את עלבונו של חוק יסוד הממשלה, שקבע קונסטרוקציה מסוימת".
בתנועה לאיכות השלטון דרשו מבג"ץ להתערב בתיקון שקבע סוג חדש של ממשלה בישראל – ממשלת חילופים. לטענת העתירה, מדובר בשתי ממשלות שונות, ובראש כל אחת מהן עומד ראש ממשלה אחר: לדבריהם, עובדה זו משתקת את הרשות המבצעת בישראל, ופוגעת בדמוקרטיה הפרלמנטרית שנהוגה בישראל. "ממשלת החילופים היא בבחינת תיקון שאיננו חוקתי; היא נעשתה תוך שימוש לרעה של הסמכות של הכנסת; ובפרוצדורה לא תקינה – שמחייב את ביטולה", נטען.
בעתירה שהגיש עו"ד אביגדור פלדמן, בשם משמר הדמוקרטיה הישראלית ועמותת "חוזה חדש", נטען: "מדובר בחקיקה רטרואקטיבית שמשנה בדיעבד את תוצאות הבחירות, שכן הציבור בחר בבחירות האחרונות מפלגה שאמורה הייתה להקים ממשלה בראשות ראש ממשלה אחד בלבד". עוד נטען בעתירה כי יש לבטל את הסעיף המונע מראש הממשלה לפטר את ראש הממשלה החליפי, מכיוון שסעיף זה מעניק לראש הממשלה החלופי חסינות למעשה.