יו"ר מפלגת כחול לבן בני גנץ הכריז אמש (שלישי) שיתמוך בחוק לפיזור הכנסת אך הותיר למעשה את הכדור במגרש של נתניהו, בניסיון נוסף לבנות אמון בממשלת האחדות. נאומו התמקד בתקציב, אך המו"מ האמיתי בין השניים נותר על שאלת הרוטציה. בין השאלות הגדולות שנותרו ללא מענה, נמצאת גם שאלת מועד הבחירות - שעשויה להיות קריטית במיוחד. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

סוגיית מועד הבחירות היא הרבה יותר מורכבת מכפי שהיא נראית: ראש הממשלה נתניהו לא רוצה לכאורה בחירות עכשיו אלא בעוד חצי שנה, לאחר שתגיע לארץ המסה הקריטית של החיסונים. גנץ מנופף מולו בנשק החוק לפיזור הכנסת, כדי שייענו דרישותיו להעברת התקציב – אך ייתכן שדווקא זה עשוי להעניק לנתניהו את מבוקשו. הכיצד?  

אם הכנסת תתפזר בגלל אי אישור תקציב ב-23.12 – תאריך הבחירות הוא קבוע, 23.3.2021, חמישה ימים לפני חג הפסח. בעת הזו ככל הנראה רוב מנות החיסונים עוד לא יגיעו לארץ. לעומת זאת, חוק פיזור הכנסת יעניק לכנסת עצמה שיקול דעת: במקרה כזה היא תוכל לקבוע את הבחירות בכל תאריך בטווח של חצי שנה, עד אמצע יוני 2021.

לנתניהו יש 54 חברי כנסת שמצביעים איתו בגוש, 4 חברי רע"מ-תעל לא רוצים בחירות עכשיו כדי לתת לעבאס לתפוס גובה; מכאן - להשיג עוד 3 ח"כים שלא ירצו למהר ולחתום על תעודת הפטירה של עצמם, ובסיועם לדחות את הבחירות - זו לא משימה בלתי אפשרית. אם גנץ יצביע היום בעד קריאה טרומית לפיזור הכנסת – עומד להיפתח קרב ענק על סוגיית התאריך - קרב שיכול לקבוע את גורל הבחירות ממש.

תקציב או רוטציה?

בני גנץ התחיל למעשה הערב את קמפיין הבחירות שלו. הוא הסביר שוב ושוב מדוע מלכתחילה נכנס לממשלה עם נתניהו, נקודה שככל הנראה תהיה רגישה במיוחד במהלך הבחירות הקרובות. עם זאת, בסופו של דבר הוא העניק פתח די משמעותי למו"מ עם ראש הממשלה. "אתה היחיד שיכול למנוע בחירות", אמר לנתניהו.

בנאומו אמש גנץ לא הזכיר את הרוטציה בשום צורה והתמקד דווקא בסוגיית התקציב. אלא שתמונת הניצחון של מצביעיו מהסבב הקודם היא ביצוע הרוטציה – ולא העברת התקציב. ואכן, מאחורי הקלעים נראה שהמשא ומתן שמתנהל הוא על סוגיית הרוטציה. גנץ דורש מנתניהו הבטחה שהוא יפנה לו את הכיסא כמובטח, ונתניהו מעוניין בהפך המוחלט – גם אם מאשרים תקציב במועד, הוא מתעקש על נקודת יציאה נוספת מהסכם הרוטציה.

בני גנץ (צילום: אלעד מלכה)
צילום: אלעד מלכה

בנקודה זו נראה שגם את תחילת 2021 אזרחי ישראל יצטרכו להעביר ללא תקציב מדינה מאושר, מה שמאוד יקשה על המשרדים הממשלתיים להתנהל. המשמעות של אי העברת התקציב היא שמדינת ישראל מוצאת את עצמה באמצע משבר כלכלי חריף בלי אחד הכלים הבסיסיים ביותר לניהול כלכלי. מדובר בשיתוק כלכלי שיקשה על המדינה לצאת מהמצב, גם לאחר שהמשבר הבריאותי כבר יחלוף עם הגעת החיסונים.

לפי דוח של ה-OECD שיצא היום, ההתאוששות של ישראל מהמשבר תהיה איטית יותר בין היתר בגלל האבטלה הגבוהה ובגלל שלא מעבירים תקציב. המדיניות הכלכלית של הממשלה היא רק לעסוק בתוכניות סיוע לעצמאים ולמובטלים. לא חושבים כאן איך ליצור את התשתית כדי שתהיה צמיחה ביום שאחרי הקורונה. נתניהו לקח את הכלכלה הישראלית כבת ערובה, בניסיון שלו ליצור נקודת יציאה בהסכם שלו מול גנץ.

בהכנת הכתבה השתתפו עמית סגל, דפנה ליאל, אמנון אברמוביץ' וקרן מרציאנו.