מנסור עבאס מהסס מעט לפני שהוא נוקב בשם של המודל שלו לחיקוי: אביגדור ליברמן. יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת עקב בשנה האחרונה אחר התהליך המרתק שבו הפך את עצמו יו"ר ישראל ביתנו מרסיס מפלגה מובן מאליו בגוש הימין לאיש שהפוליטיקה הישראלית כולה עוקבת אחר צעדיו בנשימה עצורה. ברגע שהתנתק מהתמיכה האוטומטית בנתניהו, ערכו הפוליטי עלה. עבאס עקב – והפנים. כל המערכת הפוליטית עוקבת בהשתאות אחר הפירואט הקטן שלו מול הליכוד. בפעם הראשונה יש עבאס שנתניהו שמח לנהל איתו משא ומתן.
במשרדו של עבאס בכנסת עדיין לא תלויה שום תמונה. במפלגתו הדתית יש כלל: מותר לכהן מטעמה עד שלוש כנסות. הוא חבר בפרלמנט בקושי שנה וחצי, אבל רצה הגורל ובחודש הבא עלולה להסתיים כהונתו השלישית. אז הוא פועל מתוך הנחה שלא יחזור לכאן באפריל. בלחץ הזמנים הזה הוא פועל לחולל שינוי סיסמי בפוליטיקה הערבית: לחלץ אותה מחיבוקו הנוח אבל המשתק של השמאל, ולצאת למרחב.
על כוס קפה שחור מסכנין – בכל זאת כתבה בעברית על ח"כ ערבי, יש קלישאות שחייבים לשבץ - הוא מסביר את התפנית. "את איימן עודה אני מבין, הוא קומוניסט, בשר מבשרו של השמאל. אבל מה לי ולשמאל? בעמדות המדיניות אני כמובן לגמרי שם. אנחנו תומכים בשתי מדינות לשני עמים. אבל בנושאים הדתיים אני ימני. יש לי הרבה יותר שפה משותפת עם ש"ס ויהדות התורה מאשר עם מרצ וכחול לבן. אפילו הנושא המדיני-ביטחוני הוא אשליה. נתניהו הוא ריאליסט בהפעלת כוח, שמודע היטב למגבלות של פעולות צבאיות. ידוע פה שרק הימין יכול לעשות שלום ורק השמאל מלחמה. כיוון שאני רוצה שלום, ונתניהו לא רוצה מלחמה, יש על מה לדבר".
אז אתה מתחרט שהמלצתם על בני גנץ אשתקד?
"מה פתאום? אני הייתי בין מובילי המהלך הזה. אבל אני לא מוכן שנהיה מובנים מאליהם. מה עשה השמאל שיצדיק את הבעלות שלו עלינו? הימין היום נגד בית המשפט העליון, אבל מי שלחץ לבטל את הממשל הצבאי ולחזק את הביקורת השיפוטית זה הימין. כש-13 מפגינים ערבים נורו למוות באוקטובר 2000, ראש הממשלה היה אהוד ברק, לא ביבי". העוזר של עבאס יוסיף מאוחר יותר: "היית צריך לראות את אבי ניסנקורן והחיזור שלו אחרי חברי המשותפת. נראה לך שזה היה קורה לו חשבו שאנחנו בכיס שלהם? שיתאמצו".
ובכל זאת, התעקשתי, רוב הציבור הערבי בישראל רואה את תור הזהב דווקא בתמיכה מבחוץ בממשלת רבין-מרצ.
"זה נכון, אבל במבחן התוצאה, ממשלת נתניהו העבירה לנו יותר".
הרשימה המשותפת המומה מהתפנית של עבאס. בשנה האחרונה עלו מרכיביה מ-10 מנדטים ל-15, נישאים על גלי ההתלהבות מהאפשרות לסלק את נתניהו, והנה בא ח"כ טרי מבפנים ומאיים להעלות את הספינה על הקרחון הליכודי הנישא. לביקורת נלווית גם קנאה: עודה וטיבי ספגו מהלומה קשה כשלא התנגדו לאיסור על טיפולי המרה, לצד חבריהם משמאל. עבאס וחבריו הצביעו נגד, עמדה שלמעלה מתשעים אחוז מתומכי המשותפת מזדהים איתה. שם התחילו לחשוב: האם עבאס מבקש לפרק את הרשימה המשותפת? או למצער לשפר את הייצוג של רשימתו בסיעה המשותפת.
"נתניהו משחק בו", מאבחן ח"כ בכיר ברשימה. "הוא נותן לנתניהו הבטחות על גבי הבטחות, מלבין אותו בציבור הערבי, מסייע לפירוק המשותפת – וכל זה בתמורה להופעה אחת של נתניהו בוועדה שלו, ועוד בזום".
עבאס חושב אחרת: "התקבע פה נוהג: חברי הכנסת הערבים רוצים להפיל כל ממשלה ולפזר כל כנסת. ישבנו השבוע. אמרתי להם: עצור! למה בעצם? מה מחכה לכם? ממשלת נתניהו-בנט? בואו נחשוב. כשאני פועל כדי לשרת את הציבור שלי, למנוע פשיעה ורצח במגזר, אני פועל בממלכתיות, לא בתור אוטומט. מה אני בעצם רוצה מנתניהו? תקציבים וחקיקה. אם אני מקבל אותם, מה אכפת לי לתת לו מה שצריך".
ואתה באמת תתמוך בחוק צרפתי? תמליץ על נתניהו אחרי הבחירות?
"אני לא אומר שכן ולא אומר שלא. יש באיסלאם איסורים של 'חראם' (מעין ייהרג ובל יעבור). חוק צרפתי זה חראם? לא, אז תודה רבה. אני מהבלתי מזדהים, והערך שלי עולה".
יושב-ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן טען השבוע שאתה תהיה שר בממשלת נתניהו הבאה.
"נו באמת. ואם כבר משא ומתן איתנו, שאזכיר באילו קולות הפך האיש של ליברמן עודד פורר ליו"ר ועדת הכספים? בקולות שלנו. שלא יהיה מגוחך".
מותר להעריך בכל זאת שלפני הבחירות נתניהו לא יעז לשתף פעולה עם רע"מ, מחשש שהדבר יכשיר את המשותפת. ואפשר גם לנחש שעבאס לא ימליץ על נתניהו לאחריהן. ובכל זאת, התמרון שבו פתח גדול יותר מגורלה של רע"מ. הוא עוד איתות לפוליטיקה החדשה שמתהווה בחברה הישראלית בשנתיים של ארבע מערכות בחירות ומגיפה אחת: פוליטיקה של התפוררות מהירה של הגושים, התמוססות ההצבעה המגזרית, היחלשות כוחה של המחויבות הדתית והעדתית ומעל הכל: הצמא של בוחרים לפחות פוליטיקת זהויות וליותר ביצועים. הצונאמי כבר בדרך, ומי שמאזין היטב לקרקע כבר שומע את רעשי האדמה המקדימים.
מהליכוד נמסר בתגובה: "לא היה ולא יהיה שום שיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת או חלק ממרכיביה כדי להקים ממשלה".
עיצוב גרפי: דנה אסא