החוק מעורר המחלוקת, המחאה והתיקונים: אמש (חמישי) הפגינו מאות בתל אביבי במחאה על החוק לשעת חירום, שכה לכינוי "חוק הקורונה" - חוק שמעניק סמכויות נרחבות למשטרה ולממשלה. 12 נעצרו במהלך המחאה נגד החוק. ראש הממשלה נתניהו אומנם ניסה להרגיע את הרוחות כשהודיע כי שוטרים לא יערכו חיפושים ללא צו, אך הציבור שלח כ-15 אלף הערות והסתייגויות לחוק.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שר המשפטים אבי ניסנקורן הודיע כי הוביל "סבב תיקונים מאומץ". התיקונים בטיוטת החוק יעלו להצבעה בוועדת השרים לחקיקה. לפי הודעתו, "כנסת ישראל - תמשיך בפעילותה. בתי המשפט - ימשיכו בפעילותם. הזכות להפגין תישמר"
עוד הודיע כי בניגוד לנוסח הראשוני שעורר מחלוקת, שוטר לא יורשה להיכנס לביתו של אדם ללא צו. מתברר כי המתנגד הראשי לכניסת שוטרים לבתים היה דווקא השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שדרש ששוטרים ייכנסו רק בהסכמה או עם צו שיפוטי.
לפי הנוסח המעודכן, ההכרזה על מצב חירום תהיה תקפה ל-30 יום ולא לכמה חודשים. הכנסת תהיה רשאית לבטל את ההכרזה על מצב חירום בכל עת ותקנות מכוח החוק יהיו חייבות לקבל את אישור הכנסת תוך שבוע. "הכרזה על יישוב או שכונה כאזור מוגבל תהיה תקפה לשבעה ימים", נכתב. "הממשלה תחויב בהתחשבות מיוחדת באנשים עם צרכים מיוחדים. החלטות הממשלה יתקבלו תוך התייחסות להשלכות הכלכליות על הציבור והמשק".
מנדלבליט לציבור: החוק הכרחי
היום פרסם היועץ המשפטי לממשלה הודעת הבהרה בנוגע לחוק. "עד כה התקבלו מאות הערות להצעת החוק, ועוד לפני תום המועד לקבלת הערות הציבור, הייעוץ המשפטי לממשלה כבר החל לדון וללבן את ההערות השונות מול גורמי המדיניות והמקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים", הבהיר.
מנדלבליט ציין כי לא היה ניתן להמשיך לקבל הערות והסתייגויות מהציבור: "הצעת החוק הופצה ב-28.5 ע"י משרד ראש הממשלה להערות הציבור, אך נוכח פניות שהתקבלו הוארך המועד עד ל-4.6. תקנות שעת חירום הראשונות שהותקנו צפויות לפקוע באמצע חודש יוני, ומכאן שקיימת דחיפות בקיום הדיונים ובאישור הצעת החוק בכנסת עד למועד זה. לאור זאת, לא ניתן היה להאריך עוד את המועד לקבלת הערות הציבור".
"הצעת החוק הממשלתית, שגובשה בהובלת משרד רה"מ, בתיאום עם משרדי הבריאות, האוצר והמשפטים ויתר הנוגעים בדבר, גובשה על מנת להקנות לממשלה סמכויות מפורשות ומתוחמות", ציין. לדבריו, החוק יאפשר סמכות " מכוח חקיקה ראשית של הכנסת, לצורך המשך ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ותוך פיקוח פרלמנטרי נדרש וראוי ועריכת האיזונים המשפטיים הנדרשים בין דרישות גורמי המקצוע לבין הצורך להוסיף ולשמור על זכויות הפרט גם בעת חירום".
עוד ציין מנדלבליט: "הצעת החוק באה להחליף את השימוש בתקנות שעת חירום שהותקנו בחודשים האחרונים, בתקופה שבחלקה לא ניתן היה לקדם חקיקה במסלול המקובל בכנסת. באופן טבעי, הערות להצעת החוק יישמעו ויידונו גם בהליכי החקיקה הפומביים בכנסת, הן במליאת הכנסת והן בוועדות הרלוונטיות".