המשרדים שהפוליטיקאים שלנו היו צריכים להמציא: ההסכם שנחתם הלילה (בין רביעי לחמישי) עם אורלי לוי-אבקסיס לקראת הכניסה לממשלת נתניהו-גנץ, הוביל להולדתו של משרד חדש במיוחד עבורה – משרד החיזוק והקידום הקהילתי. אלא שזהו לא המשרד היחיד שנולד כתוצאה מהסכם קואליציוני: לאורך ההיסטוריה הומצאו עוד ועוד משרדים כדי לאפשר הקמת ממשלות מנופחות עם תפקידים מיותרים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מההסכם הקואליציוני שנחתם עם אורלי לוי-אבקסיס, עולה שמשרדה החדש יכלול סמכויות מיניסטריאליות שקיימות כיום במשרד לביטחון פנים: הרשות לביטחון קהילתי, אחריות על פרויקט עיר ללא אלימות (ללא השיטור העירוני), קידום פרויקטים והתעצמות במגזר הערבי, הרשות למאבק בסמים ובאלכוהול, והמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.
עם שובו של נתניהו לשלטון ב-2009, כשהוקמה ממשלת ישראל ה-32, הוקם המשרד לענייני מודיעין שאמנם עוסק בענייני מודיעין, אלא שאף אחד מהגופים שעוסקים בנושא כמו השב"כ, המוסד ואמ"ן אינם כפופים לו. לתפקיד מונה תחילה דן מרידור, ועוד כיהנו בו יובל שטייניץ וישראל כ"ץ, שאיישו גם מקום בקבינט המדיני-ביטחוני.
לקראת הקמת אותה ממשלה, הוקם גם משרד ההסברה והתפוצות, שתחומי אחריותו הם דיפלומטיה ציבורית, חברה ותפוצות, מרכז ההסברה, לשכת הפרסום הממשלתית ולשכת העיתונות הממשלתית. המשרד מכיל למעשה את סמכויות משרד ההסברה המקורי שהוקם ב-1974 ופורק כעבור שנה והקשר עם הקהילות היהודיות בעולם. במשרד כיהנו יולי אדלשטיין וגלעד ארדן.
עם הקמת ממשלת ישראל ה-33 בשנת 2013, שונה שם המשרד ל"משרד ירושלים והתפוצות" ולתפקיד מונה נפתלי בנט. לאחר הקמת הממשלה האחרונה, בשנת 2015, הופקעו מהמשרד הסמכויות הנוגעות לירושלים שהועברו למשרד לענייני ירושלים שנודע גם בשם משרד ירושלים והמורשת, שהוקם מחדש והועבר לאחריותו של זאב אלקין. משרד התפוצות נותר להיות זה שיטפל בקשר בין יהדות העולם למדינת ישראל. בנט כיהן בתפקיד זה, ובהמשך מונתה לתפקיד ציפי חוטובלי.
השרים לעניינים אסטרטגיים, פיתוח הפריפריה - והשוויון החברתי
כשנה לאחר הקמת ממשלת אולמרט ב-2006, ולאחר שרפי איתן מונה לשר לענייני גמלאים, אושרה הקמת משרד לענייני גמלאים כמשרד עצמאי שאינו מהווה חלק ממשרד ראש הממשלה. לאחר הקמת ממשלת נתניהו ב-2009, שונה השם למשרד לאזרחים ותיקים – ובראשו עמד אורי אורבך. עם השבעת הממשלה ה-34, גילה גמליאל נכנסה לתפקיד – ושם המשרד שונה למשרד לשוויון חברתי.
משרד נוסף שהוקם עם לידתה של ממשלת אולמרט היה המשרד לנושאים אסטרטגיים. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, היה הראשון שכיהן בתפקיד והוסמך לטפל בסוגיות הגרעין האירני ולשכת הקשר נתיב. לאחר פרישת ליברמן מהממשלה, המשרד פורק, אך הוא הוקם מחדש עם הקמת ממשלת נתניהו ב-2009 והועבר למשה (בוגי) יעלון. בהמשך כיהן בתפקיד גם השר שטייניץ, שבזמן כהונתו אוחד המשרד עם המשרד לענייני מודיעין. עם הקמת הממשלה ב-2015, שוב פוצל המשרד לשניים ותפקיד השר לנושאים אסטרטגיים והסברה הועבר לגלעד ארדן. ישראל כ"ץ כיהן כשר המודיעין.
בשנת 2005, בזמן כהונת שרון כראש הממשלה, מונה שמעון פרס למשנה לראש הממשלה שהיה אחראי במסגרת תפקידו גם לפיתוח הנגב והגליל. בהמשך הוקם משרד ייעודי לתפקיד זה על מנת לטפל בתחומי התעסוקה, החינוך, התעשייה וההתיישבות באזורים אלה. בזמן כהונת ממשלת אולמרט שונה שם המשרד ל"משרד לפיתוח הנגב והגליל" – תפקיד בו כיהנו גם יעקב אדרי, סילבן שלום ואריה דרעי. תחת כהונת דרעי, שונה שם המשרד ל"משרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל".
משרד נוסף שפרס עמד בראשו ולא היה קיים קודם לכן הוא המשרד לשיתוף פעולה אזורי, שהוקם עם כינונה של ממשלת ברק ב-1999. במשרד, שאחראי על תכנון וקידום פרויקטים שונים של שיתוף פעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית, ירדן, מדינות ערביות אחרות וטורקיה, כיהנו גם ציפי לבני, רוני מילוא, אהוד אולמרט, סילבן שלום וצחי הנגבי, שמכהן בתפקיד בימים אלה.
במסגרת ממשלת ישראל ה-19 בראשות מנחם בגין שהוקמה ב-1981, הוקם משרד הכלכלה והתכנון (נקרא בתחילה "משרד הכלכלה והתיאום הבין משרדי"), זאת למרות שהמדיניות הכלכלית של הממשלה כלל לא נקבעה בו. המשרד עסק בהכנה של תשובות הממשלה לדוחות מבקר המדינה והיה אחראי על הרשות לתכנון כלכלי לאומי והמטה לייעול המשק הציבורי.
בתחילה מונה לתפקיד יעקב מרידור, ואחריו כיהנו בו גד יעקבי, יצחק מודעי, דוד מגן, שמעון שטרית ויוסי ביילין, שסבר שאין הצדקה לקיומו – והוביל לביטולו. עם כינון הממשלה ה-26, בשלהי 1995, לא מונה שר חדש לתפקיד – והמשרד פורק.