>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן

הר הבית הוא המקום הנפיץ ביותר בישראל, במזרח התיכון, אולי אפילו בעולם. ויש יום אחד בשנה, שבו הוא נפיץ אפילו יותר מהרגיל - תשעה באב. מדי שנה מתעוררת מתיחות סביב הרצון של יהודים רבים לעלות להתפלל במקום הקדוש גם לאסלאם וגם ליהדות, וכוחות הביטחון נערכים ליום הזה בדריכות רבה למקרה של התלקחות. גם השנה, עוד לפני תחילת התפילות, נרשמו הפרות סדר במקום.

אתמול, בעקבות עלייה של מאות מתפללים יהודים ופרסום תיעוד של ח"כ עמיחי שיקלי שר את "התקווה" בהר הבית, הזהירו התנועה האיסלאמית וסיעת רע"ם כי הדבר "עלול להביא למלחמת דת באזור". ראש הממשלה בנט מיהר להרגיע ואמר כי "חופש הפולחן בהר הבית יישמר באופן מלא גם למוסלמים", ובדבריו היה מן החידוש, שכן שהמדיניות הרשמית של ישראל עד כה הייתה לא לאפשר פולחן של יהודים בהר.

עד לפני כמה שנים נאסרה כל תפילת יהודי במקום. חשד מלמול או אמירת שמע ישראל הובילו למעצר או להרחקה מההר, אבל בחודשים האחרונים בכל בוקר מתקיים מניין תפילה לא רשמי על הר הבית. יהודים, אומנם בלי טלית תפלין או סידורי תפילה, מורשים להתפלל תפילה חרישית. במונחי המקום הקדוש והרשית זו מהפכה שמתנהלת בשקט ובאופן הדרגתי מתחת לרדאר.

מה מקור המתח שאופף את האתר ההיסטורי? מי מנהל את המקום הקדוש הזה? ואיך נשמר הסטטוס קוו העדין על ההר? בפרק החדש של "אחד ביום": יאיר שרקי, כתבנו לענייני דתות ופרופ' יצחק רייטר ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון, מומחה להר הבית ולסכסוכים במקומות קדושים, כאן כדי להסביר.