תפריטים באנגלית שזרוקים בצד כבר שנתיים בלי שאיש ייגע בהם מספרים חלק מהסיפור – של עיר בירה שלא מצליחה להרים את הראש, שמחכה לישועה והיא בינתיים לא מגיעה. העסקים שהפכו את ירושלים לתוססת התרוקנו ונאנקים תחת החובות. הבעלים עוד מתפללים שזרם התיירים והמבלים יחזור, אך ככל שהזמן עובר המצב רק מחריף: "בכל אירוע קטן, אפילו קטטה בין מבלים, מיד אנשים צועקים 'פיגוע', וזה מלחיץ את כל האזור".
ירושלים למודת קרבות. ב-55 השנים שחלפו מאז איחודה ידעה עיר הבירה של ישראל עליות ומורדות: מאורעות האינתיפאדה וטרור הסכינים, מפגש בין עמים ותרבויות שהוביל לפריחה אך לעתים גם להתנגשויות קשות. בשנים האחרונות ההגירה השלילית מן העיר שוברת שיאים, ואיתה גם העוני. היה אפשר לקוות שהסרת הגבלות הקורונה במשק תוביל להתאוששות, אך המצב בשטח מעיד – ירושלים לא חזרה לעצמה.
הרחובות במרכזי הקניות השוקקים התרוקנו, בעלי עסקים רבים נאלצו לסגור את שעריהם, והצעירים ממשיכים לנטוש את העיר. לרגל יום ירושלים שוחחנו עם התושבים שנאבקים לחיות ולשרוד בה, ויחד ניסינו לסרטט את נקודות התורפה והמקומות שבהם ניתן לחזק את חומות ההגנה של עיר הבירה. אבל כדי להבין את האתגר העומד בפני ירושלים כיום, צריך לחזור אחורה שנתיים בדיוק.
חיים עם מחשבון ביד
במאי 2020 הוחלט לסגור את השמיים בעקבות התחלואה ההולכת וגואה בנגיף הקורונה ברחבי העולם. סמטאות העיר העתיקה ואזורי הבילוי, שנשענים לא מעט על התיירים הזרים, מצאו עצמם בפני שוקת שבורה. במשך שנתיים העיבו הגבלות כאלו ואחרות על המשק והובילו למשברים כלכליים שלא כל בעלי העסקים הצליחו לצאת מהם. בתחילת השנה החל לדעוך הגל החמישי ובעקבות זאת הוסרו כמעט כל ההגבלות על המשק, אלא שבבירה לא כולם חזרו לשגרה.
"כשיש קטטה, אנשים צועקים 'פיגוע'" | קטטה שפרצה בעיר לפני כשבועיים:
יחי זקן, הבעלים של "בלייז רוק בר" במרכז העיר, מספר בשיחה עם מגזין N12: "כבר 13 שנים שאני נמצא במרכז העיר, עברנו תקופות הרבה יותר רציניות וקשות מבחינה ביטחונית, אבל מעולם לא הייתה לנו 'גיבנת' של קורונה ומינוס אדיר על הגב לסחוב, שהשפיע עלינו כך שהיום אנחנו על סף סגירה". הצרות לא הפסיקו לבוא: "חזרנו מהקורונה ובסוף השנה שעברה התקשרתי לעירייה לסגור את חשבון הארנונה. נאמר לי שיש לי חוב על סך 22 אלף שקל. החוב הלך ותפח גם בתקופת גל האומיקרון, ולנו כעסק אין אפשרות להתמודד עם זה".
בעיריית ירושלים היו מוכנים לפרוס את החוב של ה"בלייז" אבל לא לוותר עליו, מה שהביא את זקן לידי מחשבות על סגירה: "אנחנו לא יכולים להסתכן אפילו בעוד שבוע אחד רע. הגענו למצב שאנחנו לא יודעים כמה סחורה אפשר לקנות. זה לא מצב שקל להיות בו: לחיות עם מחשבון ביד. מרכז העיר הוא לא מקום הומה אדם כרגע, ואני פשוט צריך לראות טיפה עתיד, איזושהי תקווה כדי להישאר פתוח".
"אפילו כשיש פיגוע בחדרה, בירושלים הברים מתרוקנים. זה לא משנה לאנשים, ברמה הפסיכולוגית הם משליכים את המצב הביטחוני על ירושלים"
יחי זקן, הבעלים של "בלייז רוק בר"
חודש רמדאן, בשילוב עם המתיחות הביטחונית, היו מבחינת זקן הקש ששבר את גב הגמל: "אפילו כשיש פיגוע בחדרה – בירושלים הברים מתרוקנים לכמה ימים. זה לא משנה לאנשים, ברמה הפסיכולוגית הם משליכים את המצב הביטחוני על ירושלים ופשוט פוחדים לבוא לפה", הוא מתאר. "זה לא שיש פה גלגל ענק של תיירות וחיים כרגיל. כדי להחזיק בר צריך לעשות הרבה כסף אם רוצים לכסות את היום. כל יום שאתה לא מצליח לעשות את זה – מצטרף למינוס. במצב כזה מספיק חודש-חודשיים גרועים ואתה נעלם. כשההתחלה רעה, קשה לשרוד עוד כמה חודשים במצב לא נורמלי".
למה לדעתך ירושלים לא התאוששה?
"כי היא מתבססת מאוד על תיירים – אנחנו בר של רוק אנד רול, וכל תייר שיחפש ברים בעיר ימצא אותנו, עבורנו הם כ-30% מההכנסות. תיירות החוץ עדיין לא חזרה במלואה לעיר, וזה נכון גם לגבי תיירות הפנים. כשיש פיגוע, גם אם הוא במרכז הארץ, ההופעות שאמורות להגיע לירושלים מתבטלות. זה מצב אבסורדי. אנשים מתל אביב קוראים בחדשות על בלגן בשיח' ג'ראח, הם לא מבינים את הגיאוגרפיה של העיר ומפחדים להגיע, מה שפוגע בסופו של דבר בעסקים".
פחד ברחובות
מרכז העיר לא לבד, גם שוק מחנה יהודה באמצע השבוע לא תוסס כמו בעבר. כפיר חרוש, הבעלים של בר "השכנה" בירושלים, מספר: "מאז שנרגע המצב הביטחוני השתפרה התנועה, אבל כל אירוע קטן מלחיץ את האזור. בשנתיים האחרונות כמעט לא היו תיירים בעיר, ובזמן האחרון תיירות החוץ חוזרת. אנחנו מחזירים עכשיו את התפריטים באנגלית, אחרי הרבה זמן שלא היה צורך בהם. סופי השבוע הם ה'פיק', שבו יש לנו יותר עבודה בהשוואה לימי החול. מה שיפה בשוק מחנה יהודה הוא שאפשר לראות כאן מבלים מכל הסוגים: חרדים, ערבים, חילונים ותיירים זרים. כולם יכולים לשבת זה ליד זה ולבלות".
אבל גם כפיר מודה שהשבועות האחרונים היו לא שגרתיים. "חודש רמדאן הביא איתו פחד לרחובות, אבל חלפה תקופה מאז הפיגועים, ועכשיו מתחילים לראות את האנשים יוצאים שוב מהבתים. ירושלים היא העיר שהכי קשה לפתוח בה עסק – כל הזמן יש סיכון שהשגרה תשתבש. כל דבר קטן עלול להדליק את האווירה: בשבוע הבא צפוי להתקיים מצעד הדגלים, וגם הוא מאיים להצית שוב את האזור".
"חודש רמדאן הביא איתו פחד לרחובות, ובשבוע הבא צפוי להתקיים מצעד הדגלים, שמאיים להצית שוב את האזור"
כפיר חרוש, הבעלים של בר "השכנה"
ויש גם מי שנאלצו להרים ידיים. אחד מהם הוא עמרי רותם, הבעלים של "הפונדק" – מרכז תרבות עצמי שנאלץ לסגור את שעריו לאחר ארבע שנות פעילות. "מאז גל האומיקרון נכנסנו לבור שלא הצלחנו למלא. בעל הבית בהתחלה היה בעדנו, ובסוף נגמרה לו הסבלנות. הבור הלך והעמיק, ולא הייתה לנו ברירה. אנשים קיצונים גורמים לתושבים לפחד לצאת מהבית, בשנה שעברה היה כאן גל אלימות קיצוני שהפך את תעשיית התרבות והבילוי ללא-רלוונטית. יוזמות שמכוונות להביא לחיבור בין הצדדים, לשלווה ולתרבות, מתנגשות עם ניסיונות אלימות. גורמים קיצוניים מנסים להצית מלחמת אזרחים באופן יזום, וזה מזיק לעסקים".
"אנשים קיצונים גורמים לתושבים לפחד לצאת מהבית, בשנה שעברה היה כאן גל אלימות שהפך את תעשיית התרבות והבילוי ללא-רלוונטית"
עמרי רותם, הבעלים של "הפונדק'"
היחסים המתוחים בין יהודים לערבים בעיר וכמה אירועים אלימים על רקע לאומי, השפיעו על רותם בקבלת ההחלטה לסגור את "הפונדק": "היה מייאש לראות איך עבודה של שנתיים שעשינו בניסיון לחבר בין מזרח העיר למערב העיר, בין ימין לשמאל, בין יהודים לערבים – מתפוגגת בתוך שעתיים של הפגנת שנאה. שנים של עבודה על שלום יכולות להתפורר לחלוטין בכמה שעות של צעדה מסיתה ואלימה".
"אני חושב שכיום תרבות עצמאית בירושלים כמעט בלתי אפשרית", מספר רותם. "לעסקים החברתיים אין גישה לכספי הציבור. אני מסתכל לימיני ולשמאלי, ועסקים רבים נמצאים בצרות גדולות. בלי עזרה של ממש מהעירייה או מהקרנות, קשה לשרוד בעיר הזו".
עוזבים את העיר: שיא של ארבעה עשורים
ולא רק העסקים חשים מגמת צניחה: בשנת 2021 נרשם מאזן ההגירה השלילית מירושלים הגבוה ביותר מאז 1980. בשנה שעברה נגרעו כ-10,900 תושבים מסך תושבי העיר. כ-12,500 תושבים חדשים נכנסו לעיר מיישובים אחרים בישראל, לעומת כ-23,400 תושבים שעזבו.
לפי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, אפשר לשער כי השפעות הקורונה, ובייחוד הלימודים מרחוק במוסדות האקדמיים, הם שגרמו להגירה החריגה של תושבי ירושלים לערים אחרות. אבל גם בשנה שקדמה לה, יותר תושבים עזבו את העיר מאשר הצטרפו אליה, בפער של 7,800 איש לטובת העוזבים. הערים העיקריות שאליהן עברו הירושלמים שהחליטו לעזוב הן בית שמש, תל אביב, ביתר עילית, לוד, גבעת זאב ובני ברק.
לפי נתוני אתר Easy, ב-12 החודשים האחרונים נסגרו בעיר 424 עסקים. עם זאת, בשנה הזו דווקא נפתחו יותר עסקים חדשים - 583 במספר - ובעיר כולה פועלים יותר מ-26 אלף עסקים.
שממה אורבנית
אומנם ירושלים היא בירת ישראל, אך נדמה כי לא תמיד היא מממשת את הפוטנציאל הגלום בה. מכון ירושלים למחקרי מדיניות החליט לחקור היכן העיר עומדת ביחס לבירות אחרות בעולם ואם היא באמת מתפקדת כ"עיר בירה" תוססת שהופכת למוקד משיכה. ד"ר שרית בן שמחון-פלג, סמנכ"לית מחקר במכון, מסבירה על תוצאות המחקר: "יש כל מיני סוגים של ערי בירה בעולם. מה שמאפיין את כל ערי הבירה – שהן מקום מושבה של הממשלה. יש בירות שיודעות למנף את העובדה שהן עיר הממשל ולקבץ סביבן שחקנים חזקים כמו חברות מסחריות, תקשורת, ארגונים בין-לאומיים ועוד. בערי ממשל מוצלחות השחקנים האלו מתקבצים במקום אחד".
המחקר השווה על פי מודלים הקיימים כיום בוושינגטון ובברלין – והתוצאה אינה מעודדת. "הטענה שלנו במחקר היא שירושלים יכולה להיות עיר ממשל חזקה, אבל כרגע היא לא", טוענת ד"ר בן שמחון-פלג. "ירושלים אינה ממנפת מספיק את העובדה שהיא עיר ממשל. כך למשל קריית הלאום, שבה יושבים הכנסת ומשרדי הממשלה, היא 'שממה אורבנית'. בברלין או בוושינגטון, לעומת זאת, בניין הממשלה הוא חלק מהמרקם העירוני, מה שמאפשר אינטראקציה בין העיר לממשל. בישראל – לרוב משרדי הממשלה יש היום יחידות בתל אביב או במרכז הארץ".
"ירושלים אינה ממנפת מספיק את העובדה שהיא עיר ממשל. בברלין או בוושינגטון, לעומת זאת, בניין הממשלה הוא חלק מהמרקם העירוני"
ד"ר שרית בן שמחון-פלג, מכון ירושלים למחקרי מדיניות
איך אפשר לשנות את המצב?
"יש כמה דרכים שבהן העיר יכולה למנף את עצמה: למשל לתכנן את קריית הלאום בצורה אחרת, בניית מערכת יחסים בין השחקנים השונים. אפשר ללמוד מהמקרה של האג: העיר שבה יושבים מוסדות המשפט הבין-לאומיים הבינה שכדאי לה למנף את הפוטנציאל. הוקמו תוכניות לימוד בין-לאומיות, בנו מערך הכשרה שלם שתפקידו למשוך את הארגונים העולמיים, וזה הצליח. ירושלים יכולה לנצל את העובדה שהיא עיר ממשל כדי לפרוח ולמשוך אליה הון אנושי משכיל, צעיר, שרוצה להיות מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות ובקביעת המדיניות".
במסקנות הדוח של המכון נכתב כי בהיבט הנגישות, ההמלצות מתמקדות בשיפור מיידי של הנגישות בין קריית הלאום למרכז העיר ולמוקדי תעסוקה עבור נוסעי תחבורה ציבורית, הולכי רגל ורוכבי אופניים. בהיבט המסחר, ההמלצות מתמקדות בפיתוח מיידי של שטחי מסחר בקריית הלאום, כמו בתי קפה ומסעדות, כאמצעי מרכזי להחייאת האזור ולחיזוק הקשרים המקצועיים.
עימות בצמרת העיר
השבוע במוזיאון רוקפלר לארכיאולוגיה נערכה ישיבה "חגיגית" של עיריית ירושלים, לרגל יום ירושלים, אך הרוחות בה סערו. עופר ברקוביץ', יו"ר 'התעוררות' בירושלים, מתח ביקורת חריפה וטען: "העתיד הציוני של ירושלים בסכנה". ראש העירייה לא נשאר אדיש וקטע אותו: "בשום אופן לא תגיד לי כאלה דברים", ואף כינה את ברקוביץ' "אפס מאופס".
בשיחה עם N12, ברקוביץ' מתייחס למצב הכלכלי בעיר ומסביר מדוע הזהיר מפני הסכנה המתקרבת: "יש פגיעה ברוב היהודי, הציוני והיצרני בירושלים. בנושא הכלכלי יש קיפאון עד הידרדרות. חברות חדשות אינן מעתיקות את פעילותן לעיר, ומקומות עבודה משמעותיים נמצאים בפער אדיר מול המרכז. אין צמיחה בהיי-טק כפי שהיינו מצפים, ויש נסיגה גם בעסקים הקטנים ובתרבות. אנו נמצאים באחת התקופות הפחות טובות שהיו לירושלים בנושא, והמגמות הללו משתקפות גם בהגירה שלילית גבוהה".
"אנחנו נמצאים בפער אדיר מול המרכז. אין צמיחה בהיי-טק ויש נסיגה גם בעסקים הקטנים ובתרבות. זאת אחת התקופות הפחות טובות שהיו לירושלים"
עופר ברקוביץ', יו"ר "התעוררות" בירושלים
ברקוביץ' הוסיף: "לקורונה יש חלק בדבר, וגם לשינוי ההרגלים של הצרכנים, אבל גם כשהמגפה הסתיימה והוסרו ההגבלות, העיר לא הצליחה לחזור לעצמה. אני חושב שזה קשור בכך שההגירה השלילית גדלה, צעירים רבים עוזבים את העיר, וזה גלגל שמניע את עצמו. זה לא תהליך חדש, אך הוא מחריף בתקופה האחרונה. בתחום הבילוי והפנאי צריך להניע אנשים לצאת רחובות, ובתחום הזה הנהלת העירייה נכשלת. העירייה לא מצליחה להזרים דם חדש לעולם הבילוי והפנאי בעיר, הנטל נופל על כתפיהם של מעט משלמי מיסים. כל התחומים האלו שהידרדרו קשורים זה בזה".
תגובת עיריית ירושלים
"ירושלים עוברת בשנים האחרונות מהפכה של ממש בפיתוח תשתיות ותנופת בניה חסרת תקדים. זאת לצד יישום תכניות לקידום הכלכלה המקומית וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות. ישנה מגמת עליה ברורה בפתיחת עסקים חדשים בעיר וזאת למרות אתגרי הקורונה בכל רחבי הארץ. במהלך הקורונה, העירייה פעלה לפיתוח וקידום העסקים, לרבות בחיזוק הנוכחות הדיגיטלית של העסקים, שדרוג חווית השוטטות ופיתוח מרכזים מסחריים במרכז העיר ובשכונות, מתן מענקים לפתיחת עסקים, ביטול אגרות שונות ועוד.
"כ-40% מהתושבים שעזבו את העיר, יצאו ליישובים הסמוכים ולמעשה ממשיכים להיות חלק ממטרופולין ירושלים ולחזק אותו. העירייה פועלת לקידום יותר מ-40 אלף יחידות דיור חדשות וכן מיזמים להשכרה לדיור ארוך טווח עבור זוגות צעירים ומשפחות.
"העירייה פועלת למשיכת תעשיות עתירות ידע נוספות לעיר. בימים אלו נבנים 1.5 מיליון מ"ר של משרדים, תעסוקה ומסחר, כולל בכניסה לעיר, והללו יהוו מוקד משיכה עבור חברות הייטק, יחזקו את הכלכלה המקומית ויוסיפו עשרות אלפי משרות אטרקטיביות. העירייה מלווה משפחות המתמודדות עם עוני והדרה חברתית ומעניקה סיוע וכלים במטרה לסייע להן להתמודד ולצאת ממעגל העוני. בנוסף, קיים בעיר מערך של תוכניות הוליסטיות".