"הים יפה הבוקר, הים הוא די שקט" - כך שרה פעם להקת חיל הים כדי לגייס את נערי החסקה והגולשים (במלעיל, כמובן). אבל הים באזורנו לא נשאר שקט רק מכוח האינרציה: ממש כאן, ב"בור" של חיל הים, פוקחים עיניים כל הזמן על הים - דרך מסכי הענק החדשים שרק עכשיו הותקנו, ובהם ניתן לראות בכל רגע מה מתרחש בזמן אמת בכל מוצב או כלי שיט, וגם להחליט להגיב במהרה.
במדינה שמג'נגלת כל הזמן בין שלל חזיתותיה שעל היבשה וכל רכישה של מטוס הופכת בה לסימפוזיון, חיל הים - כך נדמה - עסוק בחיפוש אחר מקומו במיתולוגיה הישראלית. אבל לא מדובר יותר בפסטורליה של מפרש לבן באופק, של גלים כחולים ו"שוטי, שוטי ספינתי": אין להם זמן עוד לשיר שירים, החיל הצנוע נחוש לנער את התדמית המנומנמת ועובר הליך מזורז של הזרקת קרביות.
ואכן בשנים האחרונות הצי הישראלי שוב עושה כותרות. ככל שהאיומים על ישראל הולכים ומשתכללים, גדל גם מקומו של החיל במערך הכוחות הצה"לי. תשוקת הרענון תופסת לה צורה גם בדרכים מעט פחות צבאיות. באחרונה החליטו בחיל הלבן לרענן את מרכז השליטה של החיל ולהעביר אותו שיפוץ מקיף. ועכשיו כשהכול מסביב יפה, רענן ועם חיפוי עץ מודרני - אפשר גם להביא אורחים.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
למרות שהחוף נמצא פחות מחמש דקות נסיעה, בעומק של כמה קומות מתחת לקרקע נמצא ה"בור" המיתולוגי שממנו מנוהל החיל בשגרה ובלחימה. ה"בור" מרגיש כמו המקום הכי רחוק שיכול להיות מים פתוח ומרחבים אינסופיים. אבל התצלומים מהשטח מצליחים בכל זאת להפיג מעט את היבשתיות המעיקה. מי שמולך פה ביד רמה על ים מסכי המחשב והטלפונים שמסביב מסתגל גם הוא ליבשה. אל"מ א', מלח ותיק ועד לא מזמן מפקד בשייטת הסטי"לים של החיל, משמש בשנה האחרונה מפקד יחידת השליטה הימית.
ליד האסדה: אונייה עם כיפת ברזל
שנה בדיוק חלפה ממבצע שומר החומות, וכאן בבור עדיין שוררת תחושת הגאווה. לא חלפו יותר מכמה דקות מתחילת הסקירה של הבור המשופץ והדנדש ואל"מ א' מורה לאחד מחייליו להעלות על המסך הענק סרטון שחור-לבן, תיעוד לאחד ההישגים הגדולים ביותר של החיל במבצע לפני שנה. אז ניסה חמאס לטווח את אסדת הגז של קידוח תמר, המקור העיקרי של גז לרשת החשמל שלנו, על ידי כלי טיס בלתי מזוהה - תקיפה שסוכלה מן הים.
"חיל הים בשיתוף חיל האוויר בנה בשנים הקודמות רב ממדיות בהגנה שמבוססת על אוניית סטי"ל סער 5 עם כיפת ברזל שמפליגה בסמוך לאסדה, שיודעת לנטרל כל איום רקטי", מסביר אל"מ א'. "יש יכולת אורגנית בסטי"ל המובנת בצוות להפעיל מערכות הגנה. ישנה ספינה אחת הנקראת 'אח"י להב' שעשתה ניסויים במערכת כיפת ברזל בהתקנה משימתית - ממש הביאו כיפת ברזל ופרסו אותה על הסיפון עם הרגליים, המכ"ם של הספינה גילה את האיומים, העביר את זה לכיפה בירכתיים של האונייה והכיפה עשתה את היירוט על פי הוראת המכ"ם".
לפני חצי שנה, הוא זוכר היטב, ה"בור" נזעק לעוד משימה מיוחדת - מיד כשהתקבל הדיווח על תאונת מסוק ה"עטלף" בים מול חיפה. "לקראת השעה 21:00 ב-3 בינואר 2022, בחזרה מאימון מעל הים, התרסק מסוק סיור ימי מדגם "עטלף" מול חופי חיפה. בדקות מתוחות אלו החל מבצע החיפוש".
"המחלצים פעלו בים בתנאים מסובכים, בקור ובחושך"
האירוע הועבר לניהול הזירה הסמוכה לאירוע - מוצב השליטה הזירתי של חיפה, ואל"ם א' חבר לשם במהרה. בכירי זרוע הים הוזנקו והתכנסו לנהל את האירוע ולהכווין את כוחות החיפוש משתי הנקודות - במשר"ם (מוצב השליטה הרב-משימתי) שבבור זרוע הים במפקדה בתל אביב ובמש"ז חיפה. כלי הבט״ש של פלגת 914 יצאו לסייר באיזור בנסיונות לאתר את המסוק וצוותו.
על פי המידע של יחידת השליטה, הוזנקו כוחות רבים למיקומו הידוע האחרון של המסוק: לוחמי ילת"ם, לוחמי שייטת 13 וכוחות שיטור ימי. "המחלצים פעלו בתנאים מסובכים, בחושך, ונאלצו להתמודד עם תנאי קור וים מורכבים, אך הצליחו למצוא את שרידי המסוק במהירות", הוא מסביר, "הודות לתמונת המצב המדוייקת שידעה יחידת השליטה לספק, תוך הכוונת הכוחות המיומנים בשטח ושיתוף פעולה מלא". שני הטייסים - ארז שחייני וחן פוגל ז"ל - נספו באסון, אבל חייו של קצין נוסף מחיל הים - סרן רון בירמן - ניצלו.
הזכרנו את הרנסנס שעובר על חיל הים בשנים האחרונות, ובהזדמנות זו אי אפשר שלא להזכיר את הפיל שבצוללת - הפרשה ההיא, זו שהתרגלנו לקרוא לה "פרשת הצוללות". באופן מתבקש כאן נזהרים מלדבר על פוליטיקה, ובכל זאת א' מנדב גם כמה מילים על הכוכבת הפחות מוכרת של הפרשה, ספינת הסטי"ל מסוג "סער 6", חוד החנית העדכני ביכולות של החיל להגן על האינטרסים של ישראל בים, שארבעת היחידות שלה שנרכשו מ"טיסנקרופ" סופקו לחיל בשנתיים האחרונות.
"הכפילו את כמות המיירטים, גם המכ"מ השתדרג"
"מה שקורה עכשיו בסער 6 הוא מתן מענה ישיר לאיומים חדשים מתהווים, מתוחכמים, גדולים ומסיבים יותר. לכן את כיפת הברזל היבשתית, לקחו עשרה צעדים קדימה והטמיעו אותה בתוך הסט"ילים בפנים", הוא מחדד. "זה לא משימתי, זה כל הזמן קיים, הכפילו את כמות המיירטים ואף ניתן להתקין עוד וגם המכ"ם השתדרג בצורה משמעותית". במילים אחרות, אחרי שהוכיחה את עצמה ב"שומר חומות" ככלי יעיל לא רק ביבשה אלא גם בים, צלחה כיפת ברזל את הים והשתלבה סופית גם במערך הסטי"לים. א' גם מרגיע ומצהיר כי פריסת סוללות כיפת הברזל הימיות גבוהה בהרבה מזו הנדרשת בכדי להתמודד עם איום הטילים אל עבר הים.
הכלכלה הישראלית מתחילה בים, ותלויה בו באופן שלעתים קשה קצת לתפוס. אם צה"ל כולו אמון על הגנה על חיי אזרחי ישראל, חיל הים שתפקידו הוא גם, ואולי בעיקר, להגן על אינטרסים. על אסדות הגז כבר דיברנו, שני שלישים מסחר החוץ של ישראל מתנהל בים וחזית כלכלית חדשה שהולכת ומתהווה לה בים היא התשתית התת-ימית.
חיבור האינטרנט של ישראל כולו תלוי במספר כבלים תת-ימיים שפרוסים בים התיכון, כבר שנים עומדת לדיון תכנית לפריסתו גם של כבל חשמל תת-ימי שיאפשר יבוא חשמל מאירופה. כל אלו הן כמובן מטרות אטרקטיביות במיוחד עבור אויביה של ישראל. תארו לעצמכם את ישראל של העשור השלישי של המאה ה-21 חיה כמה ימים בלי אינטרנט.
יכולות הגנה משולבות ומתוחכמות
"מדובר במלחמה בלתי פוסקת. בעולם ההגנה", אל"מ א' מציין, "חוץ מבניין הכוח שהוא התרעתי ובנוי ממערכות שמתריעות על איומים במים, אנחנו פועלים ברב-ממדיות: אנחנו לוקחים אוויר, ים, סייבר, ספקטרום וחלל ומחפשים את ההזדמנות בכל אחד מהמרחבים האלה לשימוש באופרציה מבצעית, לפעמים אתה משלב בין כולם".
איך זה מתרחש בפועל? הוא מסביר: "לדוגמה אפשר לבצע אחיזת שטח מהאוויר של גורם בשטח מחיל האוויר, התלכדות של מודיעין בעולמות הסייבר שהוא התראתי, כדי שנרכז את המאמץ לתוך תא השטח, חולייה מגיעה עם יריות באוויר כשיש עננות שמקשה על ביצוע תקיפות מהאוויר, ומהלך שכזה מושלם מהממד הימי בעזרת סטי"ל עם חימוש של ים-חוף".
ואם הדיבור הזה נשמע אמורפי, מבחינת אל"מ מ' ושאר שוכני ה"בור" יש כתובת ברורה - ועין פקוחה דרומה: "ההתהוות של האיום התת-ימי הייתה משמעותית לפני שומר החומות, וכך גם התבוסה שהנחלנו לחמאס. המוטיבציה שלהם בעניין תמיד קיימת, והם גם יכולים תמיד להביא ליכולות חדשות".
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv