לאחר שח"כ שלמה קרעי נכנס בשבוע שעבר לסטטיסטיקה ונדבק בקורונה, יו"ר מפלגתו בנימין נתניהו התקשר אליו לדרוש בשלומו. הפוליטיקאי הצעיר הרגיע את ראש הממשלה לשעבר ואמר כי אינו סובל מתסמינים כלשהם, אך ניצל את ההזדמנות כדי לדבר איתו על מה שבאמת הטריד אותו בבידוד. בזמן שאת התפשטות האומיקרון כבר היה מאוחר מדי לעצור, את הסדר הטיעון הנרקם בין יו"ר האופוזיציה לפרקליטות - עדיין לא, וקרעי ביקש להעביר לנתניהו מסר.

"אמרתי לו שהקורונה לא יכולה עליי כמו שמנדלבליט לא יכול עליו", הוא מספר בריאיון למגזין N12. "הוא צחק, ואז הוספתי שכולם נותנים לו גיבוי, עומדים מאחוריו, ורוצים לראות את קלונה של המערכת ממשיך להתגלות במשפט".

השבוע התברר כי המשא ומתן להסדר טיעון נפסק, ואם יתחדש – זה יהיה רק בתקופת כהונתו של היועץ המשפטי הבא. נתניהו הכחיש שהסכים שיוטל עליו קלון כחלק מהסדר טיעון אפשרי בתיקים שבהם הוא מואשם – דבר שירחיק אותו מהזירה הציבורית לשבע שנים וככל הנראה יסיים את הקריירה הפוליטית שלו. בכך הפיג, לפחות באופן זמני, את החשש הגדול של תומכיו. 

שלמה קרעי ובנימין נתניהו
"אמרתי לו שכולנו מאחוריו". שלמה קרעי ובנימין נתניהו

"לא נאפשר לנתניהו לחתום על הסדר טיעון עם קלון", מצהיר קרעי. "אם איכשהו זה יעבור לו בראש - אנחנו נהיה שם כדי לומר לו 'בשום פנים ואופן לא'. נתניהו לא נמצא במשפט לבד, אלא יחד עם כל המחנה הלאומי, והוא חייב לציבור שלנו לא פחות ממה שהציבור חייב לו. הסכנה האמיתית היא שאם נתניהו יזוז בגלל הפיכה משפטית ותפירת תיקים – לעולם לא תהיה כאן ממשלת ימין מתפקדת, כי אף אדם שיעמוד בראשות ממשלה לא יעז לעשות את הרפורמות שנדרשות במערכת המשפט. לכן המאבק שלו הוא לא אישי, אלא ציבורי".

שלמה קרעי, הרב מאיר מאזוז ובנימין נתניהו
לא נרתע מהתואר ביביסט. קרעי עם נתניהו והרב מאזוז

לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן

אך התמיכה העזה של ה"ביביסטים", שקרעי נמנה עליהם בגאווה, עלולה להתברר בסופו של דבר כחיבוק דוב, אם תוצאות המשפט יהיו פחות טובות עבור נתניהו מאשר הסדר הטיעון המוצע. קרעי מודע לכך ומוכן לחתימה על עסקה בתנאים מסוימים. "במישור האישי אני חושב שזה מובן אם הוא רוצה ללכת בינתיים לתקופה קצרה, כמובן בלי קלון, ולחזור בבחירות הבאות, במקום לתת לפרקליטות לגרור אותו עוד שנים ארוכות בבית המשפט. הוא מבין כמו כולנו שלמשפט צדק הוא כנראה לא יזכה ויודע שהם לא מסוגלים להוציא אותו זכאי גם אם יתברר להם שהוא מלאך שרת, אז הוא אומר 'בואו נגמור את הסאגה, כי אין לי כוח להתגלגל עוד כמה שנים במערכת המעוותת הזו'". 

ההודאה: "הליכוד לא עשה מספיק בעניין הזה"

הביקורת החריפה של קרעי על מערכת המשפט מגיעה בשבוע שבו הלכה לעולמה נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור. דקות אחרי ההודעה על מותה, ח"כ בצלאל סמוטריץ' הספיד אותה באופן שנוי במחלוקת, ואמר כי מדובר ב"עוד נשיאה אחת בשרשרת של נשיאים שהחריבו מוסד חשוב ומפואר". קרעי מסתייג מהסגנון, אך לא מהתוכן. "אני אולי הייתי נמנע מלומר דברי ביקורת ביום כזה, אבל אני לא מתרגש מזה", הוא אומר. "אי אפשר לומר שהוא לא ציין עובדות נכונות וכואבות אפילו לחלק מאיתנו".

קרעי שקוע כל כולו במאבקיו של נתניהו, עד שנדמה שאין דרך לחלץ ממנו אמירה ביקורתית כלשהי על המנהיג הכמעט נצחי של המחנה. אך כשמגרדים את פני השטח מגלים כי הח"כ שמתגורר במושב זמרת ונבחר בפריימריז של הליכוד במשבצת של נציג הנגב, חש כי גם למפלגתו יש מקום לעשות חשבון נפש כיצד איבדה את השלטון. "לא מספיק נאבקנו למען הפריפריה והציבור שבחר אותנו", הוא אומר בגילוי לב. "נכון שעשינו הרבה דברים, כמו הרכבות לנתיבות ושדרות ומרכז הסייבר בבאר שבע, אבל בעיניי הרבה דברים אחרים עדיין לקויים וגרמו אולי לאדישות בקרב המצביעים שלנו בערים הפריפריאליות בנגב ובגליל".

לדבריו, נורות האזהרה דלקו כבר לפני שנים: "ב-2015, כשראיתי כמה חברים שלי, מכרים, שכנים וקרובים נתנו את הקול שלהם למשה כחלון בגלל הסיפור החברתי-כלכלי, שאלתי את עצמי למה מפלגת השלטון, עמוד השדרה של המחנה הלאומי, לא מובילה את הנושא הזה שחשוב להם כל כך. זה אחד הדגלים שחסרים בליכוד".

שני הנושאים שקרעי מצביע עליהם כמוקדי הכשל בתחום הכלכלי הם הדיור והבריאות בפריפריה. "אני לא מבין למה מיד אחרי שקמה היו למדינה הקטנה והענייה מספיק אמצעים לחלק קרקעות ולבנות בתים, והיום זוגות צעירים צריכים להיאבק בזיעת אפם ולא מצליחים לממש את החלום הזה. בנוסף, אתה רואה כמה קשה להגיע ל-MRI ולבדיקות אצל רופאים מקצועיים בפריפריה לעומת המרכז".

לדבריו, "אין ספק שבמעוזי הליכוד אחוז ההצבעה הנמוך יחסית זה דבר שחזר על עצמו, כי חלק אמרו 'מה זה משנה מי יושב שם למעלה? בסוף אנחנו מקבלים את אותו דבר'. אומנם בעשור האחרון צמצמו משמעותית פער של עשרות שנים שהיה כאן, אך עדיין יש פערים מאוד גדולים ובפריפריה מרגישים שזה לא מספיק ושצריך לעשות בשבילם עוד. אולי האמון לא מספיק גדול שכשנחזור נעשה את זה".

אך יש נושא נוסף שבתור תושב הנגב כמעט כל חייו, מטריד את קרעי, ועלה לאחרונה לכותרות סביב הנטיעות של קק"ל באזור – סוגיית היחסים עם השכנים הבדואים. גם פה, הוא מודה, לממשלות נתניהו יש חלק באחריות למצב. "הבדואים חיים כמו במערב הפרוע וזה קורה כבר עשרות שנים. ממשלת הליכוד לא עשתה מספיק בעניין הזה. נהרסו מאות ואלפי מבנים בלתי חוקיים בכל שנה, אבל זה היה כמו טיפה בים".

מהומות בנגב (צילום: רויטרס)
"רוצים לכבוש את הנגב". המהומות, החודש | צילום: רויטרס

"לגרש את מי שרוצה לפגוע בשערת ראשו של יהודי"

ההתפרעויות של בדואים סביב הנטיעות, שאותן הם חוו כפרובוקציה וניסיון של המדינה להשתלט על אדמותיהם, הגיעו כחצי שנה לאחר השבר הגדול בתקופת מבצע "שומר החומות", שבו חלק מאנשי המגזר בנגב השתתפו במהומות אלימות כלפי יהודים, כפי שהיה בערים מעורבות במרכז ובצפון. קרעי לא חוסך במילים כשהוא מתייחס אליהם.

"הבדואים רוצים לקחת לעצמם את הנגב. זה סוג של מאבק לאומי, כמו שהרשות הפלסטינית עושה בשטחי C ביהודה ושומרון. אני תושב עוטף עזה ואני רואה את אותם פורעים מוחאים כפיים ושמחים על כל רקטה שנורית לעבר יישובי הדרום – אז ברור לי שמדובר באויבים. זה לא רק במילים, נעשו לינצ'ים באנשים. ברגע שקם ערבי ורוצה לפגוע בשערת ראשו של יהודי – צריך לגרש אותו מכאן. מי שרוצה נכבה – אולי צריך להזכיר לו מה זו נכבה".

אם ההתבטאויות הללו נשמעות לכם לקוחות מבית מדרשם של סמוטריץ' ובן גביר – כנראה שזה לא במקרה. נראה שבמישור המדיני לא פעורה תהום בין קרעי לבינם, והדבר אף בא לידי ביטוי בדעה האחידה שהציגו תוך כדי הניסיונות של נתניהו להרכיב ממשלה הנשענת על רע"ם לאחר הבחירות האחרונות. כך, בזמן שחלק מחברי הכנסת של הליכוד הביעו בכך תמיכה, קרעי לא חיכה הרבה ומיד עם פרסום התוצאות הגיב לדבריו של ח"כ צחי הנגבי ממפלגתו כי יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, הוא "אפשרות פוטנציאלית" להקמת קואליציה בציוץ החד משמעי "בשום פנים ואופן לא!". הדבר הוביל לעימות בין השניים בשידור חי בחדשות 12, שבמהלכו הנגבי זלזל בקרעי באופן מופגן ואמר עליו למנחה ניב רסקין: "תזכיר לי במי מדובר, אני אעשה גוגל אחר כך".

על אף שהפסילה של רע"ם כשותפה בקואליציה הובילה לאיבוד השלטון, קרעי לא מתחרט על עמדתו בעניין, ומתעקש כי גם נתניהו לא התכוון להקים ממשלה בתמיכתם. כיום, בעיצומו של הגל החמישי של הקורונה, הוא קושר בין הכספים שהועברו למגזר הערבי בהתאם להסכם הקואליציוני עם רע"ם – לבין סירוב המדינה להתחייב על פיצוי העסקים שנפגעים כתוצאה ממכת הבידודים ו"הסגר השקט".

"לא שאנחנו נגד סיוע לחברה הערבית, אבל לשפוך 30 מיליארד שקל בצורה כזו עבור 'מס עבאס' – אין ספק שזה בא על חשבון הסיוע לעסקים. זה הולך לתנועה האיסלאמית, שהממשלה הנוכחית הגדירה כתנועת אחות של חמאס - לאותם אימאמים שמסיתים במסגדים נגדנו, למשפחות מרצחים ולאלו שפוגעים בנו".

שלמה קרעי (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
תוקף בחריפות את "מס עבאס", שלדבריו בא על חשבון פיצוי לעסקים | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הטיפוס לצמרת: "הכול עשיתי בזיעת אפי"

קרעי בן ה-39 גדל כבכור במשפחה בת 17 אחים ואחיות – 13 בנות ו-4 בנים, להורים שעלו מג'רבה שבתוניסיה. הוא נולד ברמת גן ובגיל 4 משפחתו עברה למושב זמרת שבמועצה האזורית שדות נגב, בשל מינוי אביו דוד לרב המושב, תפקיד שבו הוא מכהן מזה 36 שנה. חוויותיו כבן למשפחה מרובת ילדים הן בעיקר חיוביות, אך לצד זאת הוא זוכר את המצוקה הכלכלית שאפיינה את ילדותו.

שלמה קרעי ומשפחתו
בא ממשפחה ברוכת ילדים - והביא 7 ילדים לעולם

"מעולם לא יצאנו לחופשה בבית מלון, אפילו לא לארוחה במסעדה, וגם לטיולים בבית הספר לא תמיד היה אפשרי להצטרף. לא היה פשוט מבחינה כלכלית, אבל ביום-יום לא הרגשתי שזה מפריע, כי כשאתה גר במושב תמיד יש לך את המרחבים ומספיק אחים וחברים כדי לשחק ולהשתעשע. אך בהמשך כשהלכתי ללימודים בישיבה תורנית חרדית בבני ברק וכשרציתי להשלים בגרויות וללמוד לתואר – הכול עשיתי בזיעת אפי. אחרי שאתה חווה את זה, אתה מתייחס אחרת למי שקשה לו וזה בעיניי ערך מוסף מאוד גדול שאני מביא איתי לשליחות הציבורית".

משפחתו הענפה של קרעי ידעה שתי טרגדיות בעשור האחרון – הראשונה כאשר אחיו הקטן, בן הזקונים, נפטר לפני כשבע שנים מסרטן במוח בגיל 12, והשנייה לפני כחמישה חודשים, כאשר אחיינו נמצא מת ברכב שבו שהה שעות בחום הלוהט של אוגוסט. 

"מאיר ישראל היה בן 6, ילד שיורד מהמכונית עם האחים שלו לבד, והוא פשוט נרדם ברכב", מספר קרעי. "הרכב לא היה נעול, הוא ידע לפתוח את הדלת, אבל כנראה שקע לתוך שינה והתייבש מהחום. זה קשה מנשוא, אין כאב גדול מזה. אחותי מקבלת חיבוק ותמיכה מאיתנו. הטרגדיה שאימא שלי עברה אולי נתנה לה את הכוח לחזק אותה, כי החוויה של השכול הייתה מוכרת לה".

קרעי הלך בדרכי הוריו והקים גם הוא משפחה ברוכת ילדים, 7 במספר, 5 בנות ו-2 בנים, שהקטן בהם בן 4 חודשים. הוא מודה שאשתו אפרת, מורה בבית ספר יסודי, היא המופקדת על הטיפול במשפחה, בזמן שהוא מעביר את רוב השבוע מחוץ לבית. אך כמו בכל משפחה, גם בזו המורחבת של קרעי מתגלעים חיכוכים מפעם לפעם, אחד מהם היה לפני כשלוש שנים, מעט לאחר שנבחר למקום ה-27 ברשימת הליכוד לכנסת.

שלמה קרעי עם אשתו וילדיו (צילום: דוברות הכנסת)
שלמה קרעי עם אשתו ושניים מילדיו בכנסת | צילום: דוברות הכנסת

קרעי אמר אז בריאיון כי "מצעדי גאווה הם דבר פסול לגמרי. זה נגד הטבע. מדובר בדבר לא ראוי שנותן לגיטימציה למשהו שמנוגד לתא המשפחתי הטבעי", ודודתו, שושנה טוכפלד, אם לשני צעירים הומואים מחוץ לארון, יצאה נגדו ואמרה בתגובה: "מאתגר אותי להמשיך במאבק נגד אנשים כמוהו".

קרעי מספר כי ההדורים יושרו מאז, אך לא חוזר בו. "כיהודי שומר תורה ומצוות אני לא יכול להיות בעד דבר שהוא מנוגד לתורה. זה לא דבר שישראל יכולה להכיל כמדינה יהודית. זה דבר שהוא פרובוקטיבי, אלה מצעדים שמביישים את מי שמנסה לעשות אותם וחוטאים למטרה, אם מנסים להשיג זכויות אזרחיות זו לא הדרך. מצד שני זו מדינה דמוקרטית, וכל אחד יכול להשתתף בהפגנה או במצעד, כל עוד זה לא חותר תחת קיומה של מדינת ישראל".

החיבה לגימטריה - והמאבק: "יש כאן קרטל"

קרעי הוא ד"ר להנדסת תעשייה וניהול, מומחה בתחומים המשתייכים למתמטיקה שימושית ולבעיות תזמון ואופטימיזציה במדעי המחשב, שהרצה באוניברסיטאות בן גוריון ובר אילן ובמכללת ספיר. הוא ידוע בחיבתו לגימטריה, עובדה שלעתים משמשת להגחכתו בידי מבקריו ואף הובלטה בחיקוי שקיבל לראשונה ב"ארץ נהדרת" בשבוע שעבר.

החיקוי ב"ארץ נהדרת":

"במשנה כתוב שהגימטריה היא פרפרת לתורה", מבהיר קרעי. "זה משהו שאנחנו גדלים עליו. הרב מאיר מאזוז שלמדתי אצלו נחשב חובב גימטריות, והוא הרבה יותר חזק ממני בזה. כמו שיש כאלו שלא מבינים הומור מסוים, יש כאלו שלא מבינים את הגימטריות. העניין הוא לחבר את הגימטריה לאקטואליה. אביחי מנדלבליט בגימטריה זה 'עבד כי ימלך' – שניהם זה 206. איווט ליברמן יוצא 'השטן' – 364. המשמעות היחידה היא להכניס נופך לשיחה, איזושהי אסמכתא. אם יש מישהו שמקבל החלטות על סמך זה הוא סתם נוכל".

לקרעי חשוב לציין כי על אף שהחשיפה הציבורית שהוא זוכה לה נובעת מהתבטאויותיו הפוליטיות, רוב עשייתו היא דווקא בתחומים הכלכליים. "הדגל המובהק שלי הוא המאבק בבנקים. הבעיה העיקרית היא חוסר התחרות בשוק המשכנתאות. אנשים יצאו להפגין על מילקי וקוטג', ואני לא מזלזל חלילה, אבל על הדבר המשמעותי ביותר שהם מוציאים עליו המון כסף כל חודש, תשלומי המשכנתא, הם מתייחסים כעלות שקועה".

"תשלומי הדיור הכפילו את עצמם בעשור האחרון", מציין קרעי. "בדקתי וראיתי שכחצי מזה הוא כתוצאה מעליית הריבית בבנקים בשל מגבלת שליש הפריים, מהרגולציה ומחוסר התחרות, שגרמה לנו לשלם עוד מאות שקלים בחודש. יש כאן קרטל ששומר על עצמו ומגן על כל פיסת זהב שנתן לו המחוקק. כשאני עושה משהו בנושאים האלה בקושי מסתכלים על זה".

שלמה קרעי (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
"לא יכול להיות בעד דבר שהוא מנוגד לתורה". קרעי בכנסת | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מה שכן מקנה לו תהודה רבה אלה האמירות החריפות כלפי חלק מעמיתיו למשכן, כמו יאיר גולן שאותו כינה לאחרונה "חלאה", אביגדור ליברמן שעליו אמר כי "מאנטיוכוס ועד הצאר ניקולאי לא קם כמוהו" ואלי אבידר שלו קרא "שטן, סמרטוט שמקומו בפח האשפה של ההיסטוריה".

אין אמירה שאתה מצטער עליה?

"לא, אבל יכול להיות שזה עוד יקרה עם כל הטרלול במדינה. הכי כואב לי כשאני שומע על ילדים שנפגעים, זה מטריף אותי. כשאני רואה את ליברמן ומפלגת השנאה שלו שמבטלת את הסבסוד למעונות ולוקחת את כבשת הרש – זה יכול לגרום לי להתפרץ על מישהו בצורה שאני אולי אתחרט עליה".