מוסי רז היה במשך שנים אחד מהאנשים חסרי המזל ביותר בפוליטיקה הישראלית. פעם אחר פעם הוצב בדיוק מקום אחד מתחת למועמד האחרון ברשימת מרצ שנבחר לכנסת, רואה את הארץ המובטחת אך לא נכנס אליה. גם כשסוף-סוף חזר למשכן, באוקטובר 2017, אחרי כמעט 15 שנה (שיא ישראלי) מאז כהונתו הקודמת, הכנסת התפזרה לאחר שנה וחצי. אך כמו "לוזר" מפורסם אחר, שהפך בסוף הקריירה לנשיא מדינה מוערך ופופולרי, גם הסיפור של רז קיבל תפנית חיובית ומפתיעה, כשנבחר שוב לכנסת בבחירות האחרונות – והפעם, לראשונה לאחר יותר מ-20 שנה, מפלגתו היא חלק מהקואליציה.

אך מה רבה האירוניה שדווקא בפעם הראשונה שנכנס לכנסת בתחילת קדנציה ולא כמחליף של אחד מחברי הרשימה שהתפטר, כמו בפעמיים הקודמות, מזכ"ל תנועת שלום עכשיו לשעבר, שנחשב לסמן השמאלי במרצ, נאלץ להתמודד עם דילמות שלא היו במפלגה מעולם, הנובעות מישיבה בממשלה שבראשה עומד איש ימין מובהק. וכך, רז נשמע לרוב כמו אופוזיציונר בתוך הקואליציה, חמוץ וביקורתי לפעמים אף יותר מחברי האופוזיציה האמיתיים. רק ביומיים האחרונים הספיק לתקוף את משרד החוץ ("מוזר שיש מי שתוקף את בלגיה שמסמנת בצדק את תוצרת ההתנחלויות"), את שר החקלאות עודד פורר ("רוצה שהכול יהיה ללא פיקוח, כמה הרסני") ואפילו את הנשיא הרצוג ("עצוב שהוא מעמיד את ההתנחלות בחברון על ראש שמחתו").  

"החיים בקואליציה לא נוחים בכלל, הרבה יותר נוח שאתה עושה מה שאתה רוצה באופוזיציה", אומר רז בריאיון ל-N12. "הפגם המהותי והענק בממשלה הזו הוא שהיא ממשלת ימינה, שמכוונת גם ימינה מהממשלה הקודמת, בנושא הכי חשוב, של מה שקורה בשטחים הכבושים. זו בעיה חמורה שלא נותנת לי מנוח, כי הקפאת המדיניות היא הקפאת הכיבוש. אבל אני גם רואה הישגים בנושאים אחרים וקצת מתנחם בזה. בנוסף, דווקא בגלל שאני בקואליציה, אף פעם לא הייתה בולטות לעמדות שלי כפי שיש היום - וגם לזה יש חשיבות. תמיד אמרתי אותן ואף אחד לא התייחס אליהן".

אז הממשלה תמשיך לבנות בהתנחלויות ואתה תמשיך לצייץ?

"אני מודע לזה שהממשלה לא תעשה את כל מה שאני מאמין בו ובכל יום אני בוחן אותה מול האלטרנטיבה. אם כשהממשלה תיפול תיפסק הבנייה בהתנחלויות, אני אתמוך בהפלתה. אבל כשאני חושב לרגע אולי להפיל את הממשלה, אני נזכר בחברי הכנסת שדיברו בכיכר הבימה בתחילת החודש ובדברים הקשים והנוראיים שהם אומרים. הרי הם האלטרנטיבה, לא זהבה גלאון וגדעון לוי".

אבו מאזן וח"כ מוסי רז (צילום: חדשות)
"אם כשהממשלה תיפול תיפסק הבנייה בהתנחלויות, אני אתמוך בהפלתה". ח"כ רז ואבו מאזן | צילום: חדשות

נראה שהאקדח שלך ריק מכדורים.

"לכן אני לא מאיים בו. אם תעבור על כל ההתבטאויות שלי מיום כינונה של הממשלה - מעולם לא אמרתי שנפרוש ממנה, אפילו לא שאצביע נגד עמדתה. אני חושב שהקואליציה הזו מאוד חזקה ושבפעם הראשונה מאז 1988 יש סיכוי שיהיו בחירות בזמן, בעוד ארבע שנים. נכון שיש מחלוקות, אבל על אף ההבדלים הגדולים, אני מזהה בקרב שמונה המפלגות בקואליציה רצון רב לעבוד יחד". 

אחד המכשולים שהקואליציה כבר הספיקה לצלוח בחמשת החודשים וחצי מאז כינונה, ההצבעה על הארכת הוראת השעה האוסרת איחוד משפחות בין פלסטינים לאזרחים ישראלים, העמידה את רז בדילמה קשה. טרם ההצבעה הצהיר כי יצביע נגד החוק, ואף ענה לח"כ דוד אמסלם, שאמר שהוא יהיה "סמרטוט" אם יתמוך בחוק: "תקרא לי סמרטוט אחרי שאצביע בעד". אך לבסוף רז, כמו יתר חברי מרצ, אכן נתן את קולו לטובת הארכת חוק האזרחות המפלה בין אזרחים יהודים לערבים, לאחר שהוגדרה כהצבעת אמון בממשלה.

יצאת סמרטוט?

"אני סמרטוט, אבל צריך גם סמרטוטים כדי לנקות את השחיתות. זה היה באמת משבר קשה מאוד ואני עד עכשיו לא בטוח במאה אחוז שנהגנו נכון, אבל צריך לזכור שאם שני חברי כנסת ממרצ היו מצביעים נגד, הממשלה הייתה נופלת ואריה דרעי היה מתמנה לראש ממשלה בהצעת אי אמון קונסטרוקטיבית. אולי גם דודי אמסלם יצא כאן קצת סמרטוט, כי הוא הצביע בניגוד לעמדות שלו, ומי שניצח בסוף היו אנחנו, אלה שהתנגדו לחוק האזרחות".

מהם בכל זאת הקווים האדומים שלך?

"אני שייך למפלגה ולא משרטט קו אדום לבד, אבל נראה לי שיש דברים שברור שהממשלה הזו לא תעשה, כי היא מבינה שאם היא תעשה אותם זה כבר יהיה בלי מרצ. לדוגמה – פינוי של ח'אן אל-אח'מר או בנייה בשטח E1 שבין ירושלים למעלה אדומים. אני חושב שברור לכל אחד שממשלה שמרצ נמצאת או תומכת בה לא יכולה לאפשר דבר כזה".

 

חאן אל אחמר (צילום: פלאש 90)
קו אדום מבחינתו של ח"כ רז: ח'אן אל-אח'מר | צילום: פלאש 90

בינתיים, עד הפיצוץ הגדול שיגיע או שלא, רז מרבה להתקוטט בנושאים שונים עם חברי ממשלה ממפלגות אחרות. בהיותו שר הביטחון, את עיקר החצים הוא מפנה דווקא לבני גנץ, יו"ר המפלגה שממוקמת במרכז הקואליציה, ולא לחלקיה הימניים ביותר. רז כבר הספיק לשלוח לו עשרות מכתבים, אך לתסכולו – רבים מהם זוכים להתעלמות.

"זה מרתיח אותי", אומר רז. "אני חושב שזו התנהלות מאוד קלוקלת של לשכת השר. אני לא שולח לו מכתבים קנטרניים ואני חושב שצריך לספק תשובות לציבור. כשיש אלימות של מתנחלים הצבא עומד מנגד, כי כנראה זה מה שהחיילים מבינים שהם צריכים לעשות. אמרתי לו שאלה אולי דברים שקצת פחות מעניינים אותו, אבל הם חשובים ביותר. לא יכול להיות שהם יעברו בלי אמירה מוסרית תקיפה, שעדיין לא נאמרה. שר הביטחון בישראל הוא המלך של השטחים הכבושים".

באופן שאולי יפתיע את אנשי הימין, רז דווקא מתייצב לצדם בדרישה לחקור את מותו של אהוביה סנדק, נער הגבעות שנהרג לפני כשנה במהלך מרדף משטרתי לאחר שנחשד ביידוי אבנים לעבר פלסטינים. בשבועות האחרונים הולכות ומתעצמות ההפגנות סביב הנושא, בהשתתפות ח"כ איתמר בן-גביר, שלמרבה הפלא נמצא כעת עם רז באותו צד של המתרס. "אין שום סיבה בעולם שייהרג ככה ילד", אומר רז. "שוטרים רודפים אחרי נערים, נוגחים ברכב שלהם ואדם נהרג. לא יכול לקרות דבר כזה בלי חקירה".

אהוביה סנדק בן 17 מבת עין, ההרוג בתאונה בבנימין
"אין שום סיבה בעולם שייהרג ככה ילד". אהוביה סנדק, ז"ל

בשנים שבהן לא כיהן בכנסת הספיק רז בין היתר לשמש כיו"ר פורום ארגוני השלום ונמנה עם מייסדי תחנת הרדיו הישראלית-פלסטינית "כל השלום". בנובמבר 2017, במלאת 100 שנה להצהרת בלפור, שלח עם פעילי שמאל נוספים מכתב לממשלת בריטניה הקורא לה להנפיק הצהרה נוספת, המכירה בזכות הפלסטינית להגדרה עצמית לצד המדינה היהודית.

מה מוסי רז של לפני כ-20 שנה, מזכ"ל "שלום עכשיו", היה חושב עליך היום?

"הוא היה קצת מאוכזב, אבל אני חושב שהוא היה מבין. הוא היה חושב שהישיבה בממשלה היא דבר רע ואני מניח שהוא היה אומר שאני חייב לצעוק בעניין של הבנייה בהתנחלויות, שזה דבר קריטי שאסור לאפשר אותו. אי אפשר להפחית מעוצמת הקונפליקט שיש כאן, שאני תומך בממשלה שבראשה עומד אדם שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע. אני חושב שזה לא הגיוני שראש ממשלה ישראלי יגיד שהוא מראש פוסל הסכם שלום, זה לא היה אף פעם. הוא לא שינה את דעותיו ואני לא שיניתי את דעותיי ובכל זאת אנחנו צריכים להסתדר ביחד. זה מאוד קשה".

ראש הממשלה נפתלי בנט מצביע (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)
על ראש הממשלה בנט: "אנחנו צריכים להסתדר ביחד. זה מאוד קשה" | צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

הישארותו של רז מחוץ לסיעת מרצ בכנסת בשנים 2017-2003 נבעה בין היתר משריונים שדחקו אותו פעם אחר פעם למקומות נמוכים יותר ברשימה מאשר אלה שזכה בהם בבחירות הפנים-מפלגתיות. למרות שהיה אחד מהנפגעים העיקריים מהשריונים הללו, הוא אמביוולנטי לגביהם. "כל עוד דובר על שריון לנשים ולערבים, כמו לחוסניה ג'בארה ב-1999, לצביה גרינפילד ב-2006 או למיכל רוזין ותמר זנדברג ב-2013 - ראיתי את זה מאוד בחיוב וחשבתי שזה מאוד נכון", הוא מסביר. "ברגע שזה נבע מעסקאות פוליטיות שמשלבות אנשים חדשים, כמו ב-2003 וב-2009, חשבתי שזו טעות וזה אכן התברר כלא משתלם פוליטית. הבטחת ייצוג לנשים ולערבים היא דבר שעוזר, גם אלקטורלית, אבל אין בן אדם מבחוץ שאפשר לשריין ברשימת מרצ שיועיל למפלגה".

אתה מקבל את התפיסה שמדובר במפלגה אליטיסטית שלא מדברת לרוב הציבור?

"אני יכול להבין את הטענה. מכיוון שמרצ היא מפלגה קטנה שהאלקטורט שלה מבוסס בעיקר על מעמד משכיל בערים גדולות ובינוניות, נוצרה איזו תדמית כאילו היא מורכבת רק מאנשים אליטיסטים. כנראה לא עשינו מספיק כדי לשבור את התדמית הזו".

בינתיים היא נשארת מפלגה שבטית שלא מביאה קהלים חדשים.

"השבט מספיק גדול, השאלה היא כמה אתה מצליח לגייס מתוכו. נגיד שיש לי דוכן פלאפל בתל אביב, שמכרתי בו 12 מנות בשעה, וקרה אסון וירדתי ל-3 מנות, כמו שמרצ ירדה מ-12 מנדטים ב-1992 ל-3 ב-2009. האם הדבר הראשון שאני אשאל את עצמי זה למה לא באים מאופקים לקנות אצלי או שאשאל קודם כל איפה ה-9 האלה שקנו, לאן הם נעלמו? יש חשיבות גדולה מאוד בהבאת קהלים חדשים, אבל גם בהחזרת הקהלים הישנים".

מרצ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"החיים בקואליציה לא נוחים בכלל". ישיבת סיעה של מרצ בכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

רז, בן בכור להורים ילידי ישראל בני העדה הכורדית, נולד בירושלים בשם משה מזרחי. את הכינוי "מוסי" הצמידו לו הוריו מיום היוולדו וכשהיה בן 4 שינו את שם משפחתם. כיום, מתוך תשעה שרים וחברי כנסת מכהנים ממרצ, הוא היהודי היחיד ממוצא מזרחי, כשלצדו חמישה אשכנזים ושלושה ערבים. "זה ייצוג חסר שבהחלט טעון שיפור", הוא אומר. "הייתי רוצה שמתוך שישה יהודים יהיו שלושה מזרחים, אבל חלק מחבריי מייצגים את האג'נדה הזו לא פחות טוב ממני, כמו גבי לסקי, שפעלה בנושא פינוי גבעת עמל יותר טוב מכל המזרחים בכנסת, ביחד עם נעמה לזימי מהעבודה".

לפני כשבע שנים וחצי, באבחה אחת, רז הפך מאוכל בשר לטבעוני. הטריגר לכך מפתיע למדי. "ככל שגברה הפעילות שלי למען הסביבה הבנתי שאני בדרך לשם", הוא מתאר. "בשנת 2014 הבת שלי, שהייתה אז בת 16, צפתה בטל גלבוע באח הגדול ואמרה לי 'אבא, אני מהיום טבעונית'. השבתי לה 'אז אני ממחר טבעוני'. היא שאלה 'למה ממחר?', אז עניתי 'את רואה את הסיר של ספגטי בולונז במקרר?'. אכלתי אותו ויום אחרי זה הפכתי לטבעוני. זה מפתיע עד כמה זה לא קשה, ישראל היא גן עדן לטבעונים".

רז שירת בצבא כמפקד צוות ביחידת הקומנדו מגלן והגיע במילואים עד לדרגת רב-סרן. בשונה מרבים מחבריו שתומכים בחובת גיוס לחרדים, הוא דווקא מאמין בפתרון הפוך – ביטול חובת הגיוס לכולם ומעבר למודל של צבא מקצועי. "גם אם הצבא לא יודה בזה, הוא עושה את זה, כי מחצית מהנוער כבר לא מתגייס", טוען רז. "ב-1948, במדינה עם 600 אלף איש שמותקפת על ידי שבעה צבאות, זה היה הגיוני לקחת אנשים לשירות בכפייה. במדינה גדולה פי 16 שלא מותקפת על ידי אף צבא ויש לה הסכמי שלום עם שתי המדינות עם הגבולות הארוכים ביותר - זה כבר פחות מתאים. היום המספר הוא לא מה שקובע. מדובר בצבא טכנולוגי שלפעמים לוקח שנים להכשיר בו אנשים. צריך לקחת פחות אנשים ליותר זמן והם יהיו יותר מקצועיים".

חברו ליחידה של רז הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה נפתלי בנט, שהתגייס כשש שנים אחריו. אנקדוטה מלפני כ-15 שנה שרז משתף בה מלמדת על האיש השאפתן שטיפס לפסגת הפירמידה הפוליטית בישראל. "הפעם הראשונה ששמעתי את שמו הייתה כשבאתי למילואים", נזכר רז. "סיפרו לי שיש מישהו ביחידה שהוא יועץ של נתניהו. הרעיפו עליו שבחים, אמרו שהוא חכם ושהוא יהיה ראש הממשלה".